סיפור חייו
בן תמרה וג'ימי. נולד ביום א' בכסלו תשכ"ח (3.12.1967) בבאר-שבע. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לערד. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עופרים' והמשיך עד שנת 1982 בתיכון בערד. באותה שנה נסע לבוסטון בארצות-הברית, שם למד עד 1984. הוא היה פעיל בתנועת הנוער העובד, אהוב מאוד על חבריו. בעל כושר מנהיגות, שר ורקד והשתתף בהופעות שונות. היה נער שובב ולא התייחס כל-כך ללימודים. בבית-הספר חיפש אחר פעילות חברתית, ספורט ומוזיקה וניצל כל רגע פנאי לכך. החיים החברתיים קסמו לו. הוא הצטרף לגרעין 'עשור' ועד מהרה היה למזכיר הגרעין. עם גרעין זה יצא לשירות הצבאי בנח"ל.
בתחילת ינואר 1986 גויס אידור לנח"ל המוצנח, ובו פרח ומיצה את מלוא הפוטנציאל שלו. כאשר קיבל את הכומתה האדומה מהמ"פ שלו, כחייל מצטיין במסע, ידעו הוריו שהוא הצליח לשלב את השובבות שבו עם כושר המנהיגות והאחריות שבהם ניחן. חברי הגרעין העריכו מאוד את אידור. הוא בלט בין חברי הגרעין, בעזרה בשעות לחץ וקושי ובעידוד ברגעי משבר, והדהים את כולם בכושר הסחיבה והסיבולת שלו ובשיאי קושי, וזאת למרות גופו הצנום. דומה שלא היה בקרב חבריו אפילו אחד שהקרין כל כך הרבה חום ואהבה. הוא נבחר, כיחיד מהמחלקה, לצאת לפעולה מיוחדת בלבנון.
ביום ה' בכסלו תשמ"ח (25.11.1987) נפל בעת מילוי תפקידו, במהלך פעילות מבצעית בלבנון. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין בערד. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות - נינה ומיה.
דברים שנאמרו לזכרו של אידור על-ידי מפקד היחידה: "... אנו ממשיכים במקום שבו אתה הפסקת, באותה רוח אשר בה האמנת, ובאותו הכוח אשר בו דחפת. רוחך, אישיותך, דמותך ובת שחוקך, מלווים אותנו כבעבר. באנו הלום, להצטופף כאן ולהעיד, כי אותך אין אנו שוכחים. זהו סוד העוצמה של האומה כולה, כוח שנבע וגבר ככל שרב סבלו של העם היהודי, במשך שנות קיומו. אידור, אתה ההגשמה של אומתנו, את מקומך בחברתנו איש לא יוכל למלא".
חברי גרעין "עשור" הוציאו חוברת לזכרו, המוקדשת למשפחתו ובה דברי חברים על דמותו.