סיפור חייו
איתן, בן שולמית וסעדיה, נולד ביום י"ח בניסן תשי"ב (13.4.1952) בפתח תקוה. הוא למד בבית-ספר יסודי, והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בפתח תקוה, במגמה לחשמלאות מטוסים. איתן היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והיה פעיל במועדון הנוער בשכונת מחנה יהודה, בפתח תקווה. תחביביו העיקריים היו בתחום החשמל ובתחום הספורט. הוא אהב לפרק מכשירים, לבודקם ולהרכיבם מחדש; בספורט עסק באתלטיקה, בקליעה למטרה ובסיוף. בתחרויות סיוף אף זכה במדליות זהב. סיפר עליו מחנכו מבית-הספר היסודי: "הכרתי את איתן כתלמיד מסור, ממושמע וצייתן. הוא היה מאוד מקובל על רעיו ואהוב בחברה. גיבור שבגיבורים היה איתן, עשוי ללא חת, שומר סוד ואיש אמונים. מעולם לא התפאר במעשיו; לאחר שנים שמעתי את תהילתו מפי מפקדיו בצבא".
איתן גויס לצה"ל במחצית מאי 1970 והתנדב לחיל הצנחנים. במסגרת שירותו השלים קורס צניחה, קורס צלפים, קורס מש"קי צלפים, קורס מ"כים חי"ר וקורס מ"כים רובאים. במשך שלוש שנים יצא עם יחידתו - יחידת צנחנים מובחרת - לפעולות מעבר לקוי האויב, ואף השתתף אתה בפשיטה על ביירות. סיפר עליו חברו לשירות, דני: "איתן היה בחור רציני ואפילו חיוכו העיד על רצינות. הוא היה בחור חרוץ ושנא את הבטלה - טיפוס יסודי, שביצע כל דבר שלקח על עצמו בצורה מושלמת". אמרו עליו חבריו לנשק: "איתן שמר על עקרונותיו והיה נאמן לאתגרים שהציב לעצמו. עקרונותיו באו לידי ביטוי ברגעים ובמצבים הקשים ביותר. כאשר היינו במצב רוח מדוכדך, היה הוא מעלה את המורל, על-ידי בדיחה או בדברי עידוד. יחודו היה בזה שהיה חבר אמיתי, בחור תמים וישר, עליז ומלא שמחת חיים. אך לעומת זאת היה רציני מאוד, כאשר נגע הדבר לביצוע משימה; אהבנו אותו בשל אין ספור התכונות הטובות שהתמצו בו; אבל בעיקר - בשל עזרתו ונאמנותו לחבריו. כדי לעזור לחבריו היה מוכן לעבור באש ובמים. איתן היה עניו ונחבא אל הכלים. מעולם לא התגאה במעשיו ולא גילה שמץ של התנשאות. עדין-נפש היה ויחד עם זאת חזק ואיתן ברוחו". במלחמת יום-הכיפורים התנדב איתן, כדבר מובן מאליו, ליחידת סיור מובחרת, שהוטלו עליה משימות מסוכנות. תפקידו ביחידה היה מש"ק צלפים. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) יצא יחד עם כוח סיור מראס סודר לכיוון צפון. היחידה נתקלה במארב של חיילי קומנדו מצרים, ואיתן נפל בקרב נגדם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "איתן היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".
לזכרו תרמה המשפחה פרוכת ונברשת לבית כנסת בפתח תקוה.