שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ארנון ברין

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 21 במותו
דרגה: טוראי ראשון
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: משמר השרון
הורים: דבורה ומאיר
יישובים: משמר השרון
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

משמר השרון
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 21 במותו
דרגה: טוראי ראשון
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: משמר השרון
הורים: דבורה ומאיר
יישובים: משמר השרון

סיפור חייו

ארנון, בן דבורה ומאיר, נולד ביום ה' בכסלו תשי"ג (23.11.1952) בקבוצת משמר השרון, כילדם הרביעי של הוריו, אחרי שני אחים ואחות. עוד בהיותו ילד התבלט בכשרונותיו וברגישותו. מהחינוך הקיבוצי שאב ערכי-יסוד של אהבת הזולת ושל התחשבות באדם, וכן נאמנות ומסירות למדינה. ארנון היה אהוב על ילדי קבוצתו, והיה פעיל בכל המסגרות שעצבו את הקבוצה וגבשו אותה לשותפות של אחים. הוא היה נער טוב לב, שהיה מוכן תמיד לעזור לחברים ועשה זאת בתום-לב ובחיוך מבויש כל שהוא. הוא היה בעל אמונה ודבק במטרותיו, בלי להתלונן על הקשיים שבהשגתן, ובלי להראות שהוא מתחבט בקשיים. בהתלבטויותיו הכניס תמיד גוון של הומור, שהיה מפיג את חומרת הדברים ומסייע בהתמודדות עמם, לפחות בשלב השיחה והדיון בהם. ארנון היה רגיש ליופי באומנויות השונות, ואהב לשיר ו"לעשות שמח" בערבי הקבוצה והחברה. כן אהב לקרוא לעצמו בשקט ספרים ומאמרים בתחומים רבים שעניינוהו. במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד, שהצטרף אליה כחבר עם כל בני קבוצתו, ניתן לארנון חומר רב למחשבה על קורות העם והארץ הזאת. גם מחשבות על משמעות הקיום האנושי העסיקו אותו. כעבור זמן, כשהחל להדריך חניכים בעיר, ניסה ללבן אתם את משמעויות היסוד של חיינו כאן כישראלים, כיהודים, וכבני-אדם בכלל. ארנון ידע גם "להתפרק" עם חניכיו, ולא טרח ליצור אצלם תדמית התובעת הערצה לגדול ולחכם מהם, או יראה מן החזק מהם. ארנון ידע להדריך אותם בשכל-ישר, לעתים בהומור, לעתים בהערה קולעת, ולפעמים סתם בריצה, שבסופה היו כולם נופלים תשושים וצוחקים. היה בארנון מיזוג של רצינות וצחוק, מחשבה ומעשה, מיזוג שקיים כל תכונה במיטבה, ושילב אותן יחד בטבעיות. כאילו מקובל ומוסכם שהמדריך מבשל בחינגות של ליל-השבת, אגב דקלום קטעים של מופעי בידור מוכרים ובהמשך הערב מפתח דיון בנושאים פוליטיים רעיוניים. ארנון היה ה"ליצן" של החבורה, שהפתיע תמיד ביכולתו להיות כל-כך רציני בשעה שהיה צורך ברצינות. החבר'ה צחקו ממנו ואתו תמיד. הם שאמרו שבתיק בית-הספר העמוס שלו יש בוודאי אבני-שדה, משום שהיה כבד ומלא כל-כך. הפגישה עם הנוער העירוני בתל-אביב ובעיות הסמים ומכשלות "חברת השפע", קסמו לו כנושאים למחשבה והתמודדות, והוא כתב עליהם בעיתוני-נוער, וכן כתב גם על השלום כרעיון וכמעשה.

ארנון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והתנדב לקורס טיס. אחרי שעבר את השלבים הראשונים והקשים של הקורס ואף השתתף בקורס צניחה, עזב את חיל האוויר והתנדב לשרת בחיל השריון. הוא הוכשר לשמש כאיש צוות טנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים. תכונותיו המיוחדות התבלטו גם בתקופת שירותו בצבא. בזכות פשטותו, מסירותו וטוב לבו היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו ליחידה. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), באזור קנטרה, נפגע ארנון ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בקבוצת משמר-השרון. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו וחבריו לקיבוץ הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!