סיפור חייו
בן עזת ומעזר. נולד ביום ט' במרחשון תש"י (1.11.1949) בפרס. בן שנתיים בערך היה כאשר עלתה המשפחה לארץ. כשהגיע לגיל-הלימודים למד בבית-ספר יסודי; לאחר שסיים את לימודיו שם למד בבית-הספר התיכון "אורט" ולמד מסגרות מיכנית. השתייך לתנועת "הנוער העובד" ונמשך לספורט. במאי 1967 גויס לצה"ל. בשעת שירותו הוכיח את עצמו שהוא חייל מצטיין בכל תפקיד שהוטל עליו. למרות דרגתו (רב טוראי) שימש כסמל-מחלקה בגלל אישיותו החזקה ועזות נפשו. תמיד היה ראשון למבצעים ודוגמא לאחיו-לנשק. מפקדיו וחבריו אהבוהו והעריכוהו. אבל עוד הוא נמצא בשירות-חובה שלו נפל דויד בעת פעילות מבצעית; זה היה ביום כ"ו בתמוז תשכ"ח (22.7.1968). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשקלון. מפקד-יחידתו כתב למשפחתו בשם חיילי היחידה ומפקדיה כי "דויד היה מפקד מצטיין ביחידתו, אהוב על חבריו ופקודיו. היה הראשון לעזרה לחבריו ומתנדב לכל תפקיד אשר דרש אומץ ונכונות להקרבה. בתפקידו האחרון התנדב לצאת ראשון ולהוביל את חבריו למשימה קשה ומסוכנת וחבריו בטחו בו כי יובילם לבטח". שמו הונצח בספר "יד לנופלים - בני אשקלון" בהוצאת העירייה.