שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן אהובה ודניאל. דור נולד בראשון לציון ביום י"ד בניסן, ערב פסח תשנ"ג (5.4.1993). בן הזקונים במשפחה, אח צעיר של עידן, רנית וסיון.
דור היה ילד אוהב ואהוב, מקסים וחייכן. הוא נולד וגדל בראשון לציון, בבית מלא חום ואהבה שבו חינכו על ערכי כבוד ועזרה לזולת, כיבוד אב ואם, אהבת המדינה והעם. "דור תמיד שמח בחלקו", סיפרו בני המשפחה, "הפגין גישה חיובית והביא נחת להוריו בכל מעשיו."
דור החל את לימודיו בבית הספר היסודי "שלמון" בעירו, ראשון לציון, ומתחילת הלימודים בלט כתלמיד מצטיין. בתום לימודי היסוד המשיך לחטיבת ביניים "המעיין", שגם אותה סיים עם תעודת הצטיינות, ומשם המשיך לתיכון "העמית – עמל". כהרגלו הוא הצליח מאוד בלימודים, וסיים את התיכון במגמת פיזיקה-מחשבים בהצטיינות.
סיפרה מורתו של דור: "דור היה פשוט תלמיד מצטיין, חלום של כל מורה ... אני לא זוכרת את דור בלי שיעורי בית, אני לא זוכרת אותו מאחר, אני לא זוכרת אותו לא עומד באיזה שהיא משימה – ואני לא זוכרת אותו ללא החיוך המיוחד שהיה לו ... דור לא היה סתם תלמיד חרוץ. הוא אהב ללמוד, והייתה לו מוטיבציה מאוד גבוהה להצליח."
שקד, חברה שהכירה את דור עוד מתקופת הגן, סיפרה: "מאז כיתה א' הוא היה הכי חכם. כולם סמכו עליו. לפני המבחנים כולם רצו ללמוד איתו כי היו לו כל הסיכומים של השיעורים. הוא לימד את כולם ותמיד זה היה ברוגע ובסבלנות. הוא אף פעם לא סירב לעזור לאף אחד."
אביחי, שלמד עם דור, הוסיף: "הוא היה מסוג האנשים שלפני מבחנים כולם ישבו לידו כדי שיוכלו להעתיק ממנו. כולם רצו להיות קרובים אליו בגלל שהוא ידע את החומר וגם כי תמיד עזר לכולם. אף פעם לא שמעתי שהוא סירב לעזור למישהו. המילה 'לא' לא הייתה אצל דור בלקסיקון."
במקביל ללימודים דור היה פעיל חברתית בתנועת הנוער העובד והלומד. בהיותו בכיתה ח' הוא החל לשחק כדוריד, ובשנים הבאות שיחק בהתמדה במכבי ראשון נערים, הגיע לכל האימונים והמשחקים ונתן את כולו עבור הקבוצה.
דור היה לא רק התלמיד המצטיין, אלא גם מעמודי התווך של החבורה ומי שכולם אהבו לבלות בחברתו. סיפר עומר, מחבריו של דור: "דור היה הילד הטוב שבחבורה. הוא היה דמות חשובה מאוד. תמיד כשהתלבטנו לצאת ביום שישי, שאלנו אותו לאן יוצאים. תמיד היו לו תשובות לכל השאלות. אם הייתה לך בעיה – תמיד ידעת שאתה צריך לפנות לדור, כדאי היה לך כי הוא תמיד היה עוזר. הוא היה מארגן את כל היציאות והבילויים שלנו. תמיד היו לו רעיונות חדשים. זאת הייתה חוויה להיות לצדו בכל פעם מחדש."
בספר המחזור בסיום י"ב כתבו חבריו "דור ג'אן ....144 כיתתי בנושא שיעורי בית,עבודות ומבחנים ג'אנדור הוא הגאווה התימנית של כל הישראלים,מעבר לאף המקסים שייש לבחור בעל לב הזהב יש לו אופי מיסתורי מתפרץ ורגוז שנחשף לאלו שאין להם מזל "
יום 29.11.2011 התגייס דור לצה"ל. בתור תלמיד מצטיין הוא חשב תחילה לפנות לעתודה אקדמאית, ואף התקבל ללימודי מדעי המחשב בכמה אוניברסיטאות ומועד גיוסו נקבע לחודש מרס 2012, אך אחר כך שינה את דעתו וביקש להקדים את הגיוס. לחבריו אמר: "אני רוצה לתרום כמה שיותר למדינה. אני רוצה להיות קרבי. זו התרומה הכי גדולה שיכולה להיות ולשם אני אלך."
ואכן דור התגייס לחיל התותחנים, עבר טירונות והמשיך לאימון מתקדם. הוא מאוד נהנה במהלך השירות, והיה אהוב על ידי מפקדיו וחבריו לסוללה. כהרגלו דור הצטיין בכל התחומים. מפקדיו סיפרו על הצטיינותו באימונים המעשיים, כמו גם במבחנים התיאורטיים, לאורך כל תקופת האימון וכבר תכננו לשלוח אותו לקורס מפקדים.
סגן-אלוף מנחם, מפקדו של דור, סיפר: "בגדוד האימון המתקדם נבחר דור לשמש כקשר הסוללה, ואף נשלח לביצוע קורס קשרים אותו סיים בהצלחה. לאחרונה נבחר דור לצאת לקורס המפקדים של חיל התותחנים.
אצילות הנפש, הצניעות, אהבת האדם והכלל, כמו גם החיוך התמידי והכובש, בלטו באישיותו ובדמותו המיוחדת של דור אל מול חבריו ומפקדיו. דבקותו ונחישותו להצטיין בכל מעשיו היו מהולות בעשייה ערכית ואיכותית. מלח הארץ היה, מטובי בניה של ארץ זו."
אביו של דור סיפר על הקשר ביניהם במהלך האימונים: "גם כחייל קרבי בטירונות מצאת זמן להרגיע את אימא ואותי. היינו בקשר יומיומי, בכל ערב בשעת ט"ש (טרום שינה) שלך היית מתקשר או מסמס כדי להרגיע אותנו. כל שיחה שלנו הסתיימה ב'אנו אוהבים אותך דור', 'אני אוהב אתכם אימא אבא'."
דור נפל בפעילות מבצעית ברמת הגולן ביום י"ח בסיוון תשע"ב (8.6.2012).
בתחילת חודש יוני 2012, לקראת סיום האימון המתקדם, הגיעה הסוללה של דור לתפוס קו בדרום רמת הגולן. ביום שישי 8.6.2012 ביקש דור לצאת לחופשה כדי להשתתף בטקס חלוקת תעודות בגרות שנערך בבית הספר התיכון בו למד, אך בקשתו נדחתה עקב מחסור בכוח אדם. דור הבין את הצורך להשאירו בבסיס והתכונן לצאת לשמירה, אך ברגע האחרון הוחלפה משמרתו והוא שובץ לסיור לאורך גדר המערכת ברמת הגולן. ג'יפ הסיור (דיפנדר) יצא לדרך ב-05:00 לפנות בוקר. בשעה 11:30 התהפך הג'יפ בגבול ישראל-סוריה, ודור נהרג במקום.
דור היה בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.
אחרי נפילתו הועלה דור לדרגת רב-טוראי.
על מצבתו של דור נכתב הפסוק: "דור לדור ישַבַח מעשיך, וגבורֹתֶיך יגידו" (תהילים קמ"ה פסוק ד').
באזכרת שלושים לדור ספד אביו דניאל: "דור נשמתי. כאשר מפרידים תאומים סיאמיים בדרך כלל רק אחד מהשניים שורד. הנשמות שלך ושלי הן כמו תאומים סיאמיים, הן הופרדו ואתה לא שרדת. נעשה פה אי צדק, כאשר נשמתך היא זו שלא שרדה ...
במהלך שלושים ימי האבל הייתה תפילת ראש חודש. אחד הפסוקים מתפילת ראש חודש שנחרטו בזכרוני ואינם מרפים ממני הוא 'וברית אבות לבנים תזכור'. אני שואל את עצמי מדי יום, מדי שעה, מדוע מצוותיך/מצוותי לא שמרו עליך. אתה ואני קיימנו מצוות כיבוד אב ואם ועוד מצוות רבות מדי יום. האם באמת אין בהן כדי לשמור על בני, נשמתי? ...
ברצוני לנצל את המעמד מעל קברו של דור נשמתי ז"ל, לבקש שצה"ל יטפל בעניין התאונות. כפי שצה"ל טיפל והצליח לטפל בטרור, בקסאמים, בגראדים, התאונות הן לא גזירה משמים, ניתן לצמצם אותן ...
בני היקר והאהוב, דור ילד יקר ואהוב שלנו, הפרידה לא נתפסת ולא נסבלת, אבל אני רוצה שתדע שכל יום, אבל כל יום, נמשיך לזכור ונמשיך לאהוב אותך, לעולמי עד, לנצח, בני.
אלוהי שמעה תפילתי, האזינה לתחינתי, שמור על בני דור שלי. שלום דור, נשמה טהורה שלנו."
כתבו בני המשפחה: "דור מאוד מאוד חסר לנו. אנחנו מתגעגעים אליו המון וחושבים עליו כל יום. החיוך הכובש שלו, שמאיר כל חדר אליו הוא נכנס, ילווה אותנו לנצח. הנתינה האין סופית שלו תהיה לנו להשראה ומקור לחיקוי."
הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ כתב למשפחה: "מפקדיו של דור מספרים כי הפגין רצון עז לתרום ולשרת שירות משמעותי. דור ביצע את המשימות שהוטלו עליו על הצד הטוב ביותר, מתוך מחויבות עמוקה ותחושת שליחות, ושימש בכך דוגמה ומופת לחיילי היחידה. דור תואר כאדם מלא שמחת חיים ועניו גם יחד, שערכי אהבת האדם, העזרה לזולת ואהבת המולדת הינחו אותו בכל מעשיו. בשל כל אלה ועוד זכה לאהבתם ולהערכתם של הסובבים אותו.
דואב הלב על מותו של דור בטרם עת. בטוחני כי דמותו תאיר את דרכם של מפקדיו וחבריו. זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד."
ספדה בר, חברה של דור: "עכשיו אנחנו מאוד מרגישים את החיסרון שלו, אבל אני יודעת שעוד כמה שבועות נרגיש את זה הרבה יותר, כשכל אחד מאיתנו יהיה בשלב מסוים לבד ואז זה יקפוץ, הזיכרון של דור.
יש אנשים שלא צריכים לעשות הרבה כדי להצליח כי הם נולדו עם הכישרון הזה. דור היה בדיוק מאותם אנשים. בכל מה שהוא נגע הוא הקסים את כולם והשאיר הילה גדולה אחריו. אני חושבת שכך גם הוא נפרד מאיתנו, בהילה מיוחדת שמתאימה לילד הכל כך מדהים שהוא היה."
באתר בית התותחן, האתר של חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים, מונצח דור בין כל חללי החיל. באתר מובאים קורות חייו וסיפור נפילתו, תמונות שלו עם בני משפחה וחברים, דברים וסרטונים לזכרו, וניתנת אפשרות לכל אוהביו להדליק נרות זיכרון.
בין היתר מובא באתר סרט זיכרון שהכינה המשפחה ומכיל רצף של תמונות רבות מתחנות חייו של דור, תמונות עם בני משפחה, חברים וחברות. הסרט נפתח במילים: "ג'אני שלנו. אנחנו מכינים את הסרטון הזה ולא מאמינים, לא מעכלים, לא מפנימים שאתה כבר לא פה איתנו. אם רק היית יודע כמה אתה חסר לנו וכמה אנחנו מתגעגעים אליך. הגעגועים מתגברים אחרי כל דמעה שזולגת. אם רק היית יודע לכמה אנשים נגעת בלב עם החיוך והאופי המדהים שלך שייחרט בליבנו לנצח.
כנראה שאלוהים לוקח את הטובים ביותר לעצמו, כי אתה יודע שבשבילנו היית הכי טוב."
באתר יוטיוב ניתן לראות סרטונים נוספים שנעשו לזכר דור והועלו לרשת על ידי המשפחה והחברים, וביניהם סרטון על שנות ילדותו ונעוריו של דור שהכינה אחותו רנית. בפתח הסרטון כותבת רנית: "דור היה בן מקסים ודואג להורי, ואח מתוק ומתחשב עבורי ועבור אחי ואחותי. בשנים האחרונות דור נכנס גם לתפקיד של דוד עבור ילדי והיה עבורם דמות להערצה, הם אהבו אותו מאוד וחיכו בקוצר רוח לבלות עימו זמן איכות.
אני גאה בו על בחירתו לשרת בקרבי למרות קבלתו לעתודה אקדמאית.
אחי היקר והאהוב, אנחנו מתגעגעים מאוד. נאהב ונזכור אותך לנצח נצחים."
לצד הסרטון הזה מופיע באתר נאום שנשאה רנית בכנס משפחות שכולות שנערך בארצות הברית.
תלמידי מגמת הקולנוע בתיכון "העמית – עמל" בו למד דור הכינו סרטון לזכרו, וכן צולם והועלה לצפייה באתר טקס זיכרון לדור שנערך בבית הספר ביום שישי 28.12.2012, חצי שנה אחרי נפילתו. בטקס נשאו דברים ראש העיר ראשון לציון, מנהלים ומורים מבית הספר, חבריו של דור, מפקדיו ובני המשפחה. דב צור, ראש העיר ראשון לציון, סיפר בטקס על מפגש מוקדם שערך עם חבריו של דור כדי להכיר אותו ואותם – וגם המפגש הזה, בו מספרים החברים לראש העיר שפע של זכרונות מחויכים מחייהם בחברת חברם שנפל, ניתן לצפייה באתר.
בטקס בבית הספר הודיעה המנהלת על בניית ספרייה חדשה במוסד, ובה תוקדש פינת הנצחה לדור.
ב-21/6/2013 נחנכה הספרייה החדשה בבית הספר עמית עמל , בטכס מרשים בנוכחות ראש העיר ,חבריו,מפקדיו ובני משפחה.הספרייה נקראת "דור למצוינות " הכולל שלט בכניסה לספרייה עם התמונה של דור .שני קירות בשני צידי הספרייה מנציחים את דור עם קורות חייו ותמונות מחייו.
הוריו של דור החליטו להעניק מדי שנה מלגה לזכרו לתלמיד מצטיין בתיכון "העמית – עמל", בו הוא למד. המלגה השנתית היא בסך אלפיים ומאה שקלים, כפי שהם מסבירים: מאתיים ועשר הוא הערך הגימטרי של השם דור, כפול עשר – ציונו של דור בכל תחום בו נגע.
אם אשכח אותך דור יקירי – תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי –אם לא אזכור אותך יום יום ,עד יום מותי.
העתקת קישור: