שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן זכיה ומנטור, נולד ביום י"ז בתמוז תשכ"ד (27.6.1964) באשקלון. הרצל היה הבן השביעי להוריו, ואחריו נולדו להם עוד חמישה ילדים. את לימודיו התחיל הרצל בבית-הספר היסודי "כצנלסון". הוא לא היה תלמיד מבריק, אבל היה אהוב על חבריו ועל מוריו. הרצל היה ידוע כמי שאוהב לצחוק ולהצחיק, ולא פעם אמרו המורים: "על אף כל התעלולים, את הרצל אנחנו אוהבים!" בשעות הפנאי, הוא אהב לשחק עם חבריו בכדורגל או בכדורסל, ולפעמים גם בשעת השיעורים. בהיותו בכיתה ח' הצטרף הרצל לקבוצת כדורגל לנוער.
כשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, הוא למד עוד שנה אחת בבית-הספר התיכון "אורט חניכים", ואחר-כך יצא לעבודה ולמד יום אחד בשבוע במסגרת "הנוער העובד". חבריו לעבודה מספרים שגם בזמן העבודה נהג - כדרכו - לספר בדיחות ולהעיר הערות ביניים מצחיקות. אך הוא קבע זמן לעבוד וזמן לבלות.
לפני גיוסו לצה"ל, הצטרף הרצל לתנועת "עודד", ועסק בהדרכת נוער באשקלון. הרצל אהב לעזור לחבריו ולכל הנזקק לעזרה. הוא היה אהוב על כולם, ואת שמחת החיים שלו הקרין על כל סביבתו.
כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, הוצב הרצל לשרת בחיל-השריון. הוא היה גאה מאוד במדיו, ואהב את הצבא ואת הטנקים שהתאמן עליהם. כאשר היה מגיע הביתה לחופשות, אהב הרצל לשבת עם כל בני המשפחה ולספר על חוויות שהיו לו במשך התקופה האחרונה בבסיס. תמיד נהג לומר: "לשרת בצבא זה כיף בפני עצמו ובייחוד ביחידה קרבית כמו השריון!" כאשר קיבל הרצל את דרגת הרב"ט לא היה מאושר ממנו.
לאחר שעבר את סדרת האימונים הבסיסית של חיל-השריון, הוצב הרצל עם יחידתו בגזרה המזרחית מול הכוחות הסורים. הוא נמנע מלספר על כך לאמו, כדי שלא תדאג לו. במוצב היה הרצל הדמות הדינמית של הצוות. הוא שמר על מצב-רוח גבוה, ומדי פעם גם שימש כ"טבח" של הצוות. הוא אהב להכין לחבריו מן המטעמים שהכיר מבית אמו.
ביום כ"ו בתשרי תשמ"ד (3.10.1983), במהלך אימון ירי בשטח לבנון, נפגע הרצל ונפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הוא השאיר אחריו הורים אחים ואחיות.
העתקת קישור: