שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן אריה לייב. נולד בשנת תרע"ז (1917) בראשון לציון למשפחת-עובדים ותיקה בארץ. הוא החל לימודיו בבית הספר העממי במושבה וסיימם בתל אביב. היה ילד בריא וחסון ואמיץ באופיו. כשהיה כבן שמונה יצא בשליחות אביו מראשון לציון לנס ציונה. כשחזר בתשע בערב שאלו אביו אם לא פחד ללכת לבדו בשעה מאוחרת ואז ענה: "הלא זאת ארצנו! ואתה לימדת אותי לא לפחד בה משום דבר". בעודו נער שאף להיות אחד "החברים הפועלים" במועדון "הנוער העובד" ואכן הצטרף להסתדרות זו קודם שסיים לימודיו. אחר כך התקבל כשוליה בקואופרטיב "איחוד מתכת" ובו למד מסגרות אך לא המשיך בעבודה זו לאורך-זמן שכן מעוניין היה בחיי הכפר והקבוצה. הוא הגיע להכשרה בנען ובעין חרוד ולאחר מכן הצטרף ל"פלוגת הרצליה". זמן קצר לאחר בואו ל"פלוגת הרצליה" נשלח לשפיים, שהיתה אז בתחילת בניינה, ומייד תפס בה מקום חשוב בעבודה ובשמירה. אחד מחבריו סיפר: "הפלוגה מנסה לפתח את המפעל של הפקת זיפזיף מחוף הים הסמוך ומובן מאליו כי חובב ה'צבר' המובהק והמוכשר היה אחד הראשונים של 'קבוצת הזיפזיף'". בזכות כישוריו גם נקבע שיהיה ראשון העובדים בפרדס, שבו ביקשה הפלוגה דריסת-רגל. חובב קיבל את התפקיד בשמחה ומילא אותו במסירות ובהצלחה. חבריו של חובב, שידעו כי משפחתו שכלהבפרקזמן קצר שני בנים, ניסו להרחיקו ממוקדי סכנה, אך הדבר היה קשה ביותר שכן "הוא התפרץ תמיד למקומות המסוכנים. בכל סיור לילה תבע את השתתפותו. . . מזגו הסוער, נכונותו הרבה לכל דבר שבהגשמה ואומץ רוחו סיכלו את זהירותו", כדברי אחד מידידיו. התנגדות חבריו הצליחה למנוע רק את הצטרפותו למחנה "הגודרים בצפון". ואולם כשנודע לו על יציאה לסיור לילי כדי לבוא לעזרת אחת הקבוצות תבע להיות בין היוצאים אף שלא היה תורולכך. באותו לילה, בכ"ב באלול תרצ"ח (18.9.1938), עלתה מכונית הטנדר שבה נסע עם חבריו הנוטרים על מוקש בקרבת שפיים וחובב נהרג בהתפוצצות. על קברו הפתוח אמר אביו השכול: "נתתי את הכל - גם את ילדי השלישי - יותר אין לי" וקרא "לפעולה התיישבותית ולמלחמת שלום".
שמו הונצח בספר "לאש ולמגן" ורשימה לזכרו התפרסמה בעתון "דבר".
העתקת קישור: