שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
יואב, בן שרה ויעקב, נולד ביום כ"ז בשבט תשי"ג (12.2.1953) בחדרה. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב מגוריו - היוגב, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי בנהלל ובחוות הלימוד של "ויצו" בעפולה. יואב גדל וחונך במושב היוגב ואהב את עבודת האדמה והטיפול במשק החקלאי של משפחתו. הוא סייע להוריו בעבודה במשק במסירות רבה ובחריצות גדולה. תמיד היה מוכן לעזור לכל דורש וסייע רבות לחבריו בכפר. בזכות טוב לבו ואהבת האדם שהייתה טבועה בו, היה אהוד ומקובל בחברת בני גילו. הוא היה בעל גאווה עצמית ועמד בתקיפות על דעותיו ועמדותיו. הוא הגן על השקפותיו גם כשהדבר היה כרוך בוויכוח חריף ונוקב. יואב היה צעיר עירני ורב מרץ, שניחן בכישורים טכניים והצטיין בכל פעילות שדרשה תושייה, פקחות וזריזות ידיים. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד בסניף שבמושב היוגב. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים רציניים, בעיקר בתחום הפוליטיקה ותורת הלחימה. כמו כן הצטיין במשחק השחמט.
יואב גויס לצה"ל בתחילת מאי 1971 והתנדב ליחידת סיור מובחרת במסגרת חיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס סיירים וקורס מפקדי כיתות. באפריל 1973 סיים בהצלחה קורס קציני חי"ר בבית-הספר לקצינים של צה"ל וזכה לענוד דרגת קצינות - סגן-משנה. הוא שב לשרת ביחידת הסיור, שבה החל את דרכו בצה"ל, הפעם כמפקד מחלקה. יואב התגלה כמפקד מעולה, ניחן בקור-רוח ובאומץ-לב נדירים והיה בעל רצון עז להצליח בכל משימה שהוטלה עליו. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. יואב פיקד על המחלקה שלו בקרבות הקשים והמרים באזור בלוזה, מוצב "בודפסט" והאגם המר. בקרבות אלה נפלו כמה מטובי חבריו לנשק ופקודיו. לאחר שהסתיימו הקרבות הקדיש את רוב זמנו לביקורים אצל המשפחות השכולות וניסה לסייע להן להתגבר על הכאב הרב. הוא החליט להעלות על הכתב את סיפורי הקרבות ולתאר את דמויותיהם של הנופלים. יואב, שעמד על סף שחרורו מן השירות הסדיר בצה"ל, החליט להתנדב לשרת בצבא הקבע. להחלטה זו הגיע מתוך תחושת ייעוד והרגשה כי בצה"ל יצליח להגשים את שאיפתו, לפקד על יחידה גדולה. ביום כ' בטבת תשל"ד (12.1.1974), מצא יואב את מותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב היוגב. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.
העתקת קישור: