שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן חנה ושלום, נולד ביום כ"ח במרחשוון תרפ"ט (11.11.1928) בלימה, בירת פרו, בדרום-אמריקה, בה ישבו הוריו תקופת-מה. המשפחה חזרה ארצה ב-14.2.1932, והילד גדל כ"צבר" מבטן. הוא למד בבית-הספר העממי בכפר סבא וגם בכיתות ההמשך ט-י'. אחר-כך למד בבית-הספר התיכון "תיכון חדש" בתל-אביב. היה חבר פעיל ב"נוער-העובד", הצטרף ל"הגנה" ויצא להכשרה עם קבוצת צעירים. משחזר הביתה למד בסמינר למורים של זרם העובדים בתל-אביב. כשהתחילו חיפושי-הנשק של הבריטים ברמת הכובש, שפיים וגבעת חיים יצא שוב והשתתף בפעולות המחאה וההתנגדות. אחר-כך חזר להכשרתו, שהיתה הכשרה מגויסת לפלמ"ח, בגבע ובכנרת. בספטמבר 1947 סיים את הכשרתו והצטרף כחבר בפועל לקבוצת "החושלים" בג'יב-יוסף. הוא עבד בסיקול, חצרנות וטרקטור ואהב מאוד את עבודתו במשק. וכך כתב הביתה: "הרגשה נפלאה היא להיות שותף למפעל התיישבותי הבונה והיוצר". היתה בו נטייה לפיוט, ועוד בילדותו חיבר חיבורים בחרוזים. השאיר אחריו שירים וחיבורים רבים.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות יצא לעבוד בביצורים בדן, נחלים ובסביבה בצפון. ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948) נהרג בתאונת-דרכים בדרכו ממשמר הירדן לראש פינה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר סבא. באחד מחיבוריו שכתב כשהיה בן 14 נמצא כתוב: "כל אם בישראל צריכה להיות מוכנה, שבאחד הימים יביאו לה את בנה הרוג".
העתקת קישור: