סיפור חייו
בן נסים ואטלקה. נולד ביום כ"ו בניסן תרצ"ו (18.4.1936) בעיר קונסטנצה אשר ברומניה. יעקב סיים את לימודי שבע המחלקות הראשונות ברומניה ובבואו לארץ עם אביו בשנת 1949 נכנס לבן-שמן ולמד שם מטעם "עליית הנוער" כשנה וחצי. האם עלתה לארץ לאחר מכן - בסוף שנת 1950. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית ספר מקצועי (של ערב) ליד הטכניון העברי בחיפה. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" וכך קיבל את מקום עבודתו לאחר - מכן בחברת "דינמו מוטור" במקצוע החשמלאות. היה אוהב ללמוד שפות זרות ובפיו היו שגורות רומנית, ספרדית, צרפתית, אנגלית, איטלקית ועברית. במאי 1954 גויס לצה"ל ושירת בחיל הים בתור מכונאי באנית קיטור. כחמישה חודשים לפני שחרורו הגיע לדרגת סמל ולאחר מכן שוחרר מצה"ל. אחרי שחרורו עמד בבחינות ונתקבל כמכונאי בצי הסוחר. בשנה האחרונה לחייו למד מטעם הצי בבית הספר לקציני ים אשר בעכו אלא שמותו מצא אותו כחודש ומחצה לפני גמר הקורס. הוא היה בשירות מילואים בזמן מלחמת ששת הימים. ערב המלחמה צורף לפלוגת חרמ"ש כסמל ועם מפקד מחלקתו חש לחלץ פצועים מפלוגת טנקים שרוכזו בצומת קבטיה שליד ג'נין. הוא עזר בחילוצם וחיפה על המבצע במקלע הזחל"ם אלא שלאחר מכן נפגע הזחל"ם, אשר בו נסע, פגיעה ישירה. בשעת הקרב הוכיח יעקב את עצמו בקור רוחו. זה היה ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.