סיפור חייו
יעקב, בן עליזה ומאיר, נולד ביום ה' באלול תש"י (18.8.1950) בחיפה. כשהיה בן חודש ימים, קבעה המשפחה את מושבה בירושלים, שם למד בבית-הספר היסודי "גאולים". ששת בני המשפחה מעוטת האמצעים, שהצטמצמו בחדר מגורים אחד, היו זקוקים לתמיכתו הכלכלית של יעקב, ולאחר שסיים שמונה שנות לימוד חובה, התחיל לעבוד. בבקרים היה עובד ובערבים למד בבית-הספר התיכון "אופקים". על אף זמנו הדחוק השתתף בפעילות תנועת "הנוער העובד והלומד", ויחד עם בני מחזורו הקים גרעין.
יעקב גויס לצה"ל בשלהי אוקטובר 1969, וכחבר גרעין הוצב לנח"ל המוצנח. שלושה חדשים עשה בקיבוץ כפר-הנשיא ואחר-כך סופח ליחידת צנחנים. במסגרת שירותו עבר קורס צניחה, קורס מקלען וקורס מפעילי מקלעים. בשירותו קנה לו חברים רבים, שאהבו אותו וביקשו את חברתו וכן זכה להערכת מפקדיו.
בשלהי אוקטובר 1972, משסיים את שירות החובה, הוצב לשירות מילואים ביחידת שדה. הוא התכונן להמשיך בלימודים גבוהים, אך בשל קשיים כספיים נאלץ תחילה לצאת לעבודה, ובחר לעבוד כטכנאי במכון הגיאולוגי בירושלים. במלחמת יום הכיפורים שירת כקשר חת"ם בחזית הצפון והשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפגע יעקב ונפל בהפגזה ארטילרית על כוחותינו, שלחמו ברמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה חייל מסור ונאמן, בימי שגרה ובימי קרב. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".
המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בירושלים.