סיפור חייו
בן נורית ורפאל, נולד ביום כ"ט באדר ב' תשי"ט (8.4.1959) בחולון. יצחק סיים את בית-הספר היסודי "ביאליק", המשיך ללמוד שנתיים בבית-הספר המקצועי "אורט" - שניהם בחולון, וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון "מישל"ב" בתל-אביב. בגיל צעיר הצטרף איציק לתנועת "המכבי הצעיר", וממנה עבר לתנועת "הנוער העובד והלומד", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. כחבר בגרעין "שחר", שהתגבש בקן החולוני, יצא איציק למחנה עבודה וגיבוש בקיבוץ גניגר וערך עם חבריו וחניכיו טיולים רבים ברחבי הארץ. היו לו, לאיציק, תחביבים רבים: הוא אסף בולים ומטבעות, ובידי הזהב שלו ידע לפרק, לתקן ולהרכיב כל דבר: מאופניים ועד לרדיו-טייפ. הוא אף עסק בספורט והרבה לשחק כדורגל. עם כל זאת היה לו פנאי להפגין את רגש האחריות שפיעם בקרבו: הוא הצטרף לשורות "המשמר האזרחי" בחולון.
יצחק גויס לצה"ל בסוף יולי 1977. אמנם הוא ביקש להתנדב ליחידה מובחרת בחיל-הים, אך הוצב בחיל-השריון. את הטירונות סיים איציק כחניך מצטיין, ודרכו הייתה סלולה לפניו. בזה אחר זה הוא סיים בהצלחה קורס תותחני טנק, קורס מש"קי טנקים, קורס מפקדי טנקים, קורס קצינים ונתמנה כמפקד מחלקת טנקים ברמת הגולן. לאיציק הייתה יכולת נדירה לפתח מערכת נהדרת של יחסים עם בני אדם שפגש. הוא תפס מקום מרכזי בחיי פלוגתו. על הפלוגה הוטלו כמה משימות, ובכולן בלט מקומו המרכזי של איציק כקצין היכול לשלוט בבני אדם ובמצבים בצורה טובה. על כל הקשיים הכרוכים בשהייה ארוכה ברמת הגולן ובתנאי החיים בשדה, הקפיד איציק על הופעה חיילית נאה ומסודרת, מגוהצת ומצוחצחת. בתקופת שירותו התבצע מבצע ליטני ואיציק, בראש חייליו, נטל בו חלק.
ביום ח' בכסלו תש"ם (27.11.1979), נפל סגן יצחק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים ואח.
במכתב למשפחה האבלה כתב מפקדו: "סגן חסקי יצחק ז"ל היה קצין מסור וחרוץ ומילא את עבודתו ותפקידו בנאמנות רבה. יותר מזה - הוא היה חבר נאמן ומסור לחייליו, שאהבוהו וסמכו עליו".
המשפחה הוציאה לאור ספר לזכרו, ובו קורות חייו ודברי הערכה מפי קרובי משפחה, מכרים וידידים וחברים לנשק. כן הוצב לזכרו לוח בבית-הכנסת, שבו נהגה המשפחה להתפלל.