סיפור חייו
בן יפה ושלמה, נולד ביום כ"ו בניסן תרפ"ו (10.4.1926) בירושלים. את ראשית חינוכו קיבל בבית-החינוך לילדי העובדים בתל-אביב. שנתיים למד בבית-הספר בכפר גלעדי, אחרי-כן בחיפה, ולבסוף סיים את בית-הספר בנהלל. אחרי סיום לימודיו החל לעבוד בבית- הדפוס "אות" בחיפה, אולם לבו נמשך אל הכפר. הוא הצטרף לגרעין ההכשרה "החרמש" של "הנוער העובד" ויצא להכשרה בקיבוץ עין גב. עבר עם חבריו לקיבוץ נען ושם הצטרף לפלמ"ח. הוא סיים קורס מפקדים וקיבל תפקיד של מ"כ. כעבור זמן עבר עם חבריו לקבוצת "החותרים", ליד קרית חיים. בגלל חילוקי- דעות פרש מהקבוצה והצטרף לקיבוץ "משאבים" בהרצליה. לאחרונה היה בנהלל.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב בין הראשונים לשירות בחטיבת "כרמלי". השתתף באופן פעיל בהגנתה של חיפה והיה בין כובשי עכו ומשחררי הגליל המערבי. שירת זמן-מה בעמק-הירדן. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) פרץ עם מחלקתו לג'נין, ובהיותם בתוך העיר נתקלו באש. יצחק עוד הספיק להעביר את אנשיו למקום מחסה, נשאר אחרון, ונפגע מצרור כדורים בראשו. נקבר בעפולה. הניח אישה, מרים ובת, טלי.
ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.