שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ירמי כהן

נפל ביום כ"ח בשבט תשנ"ז (04/02/1997)
מידע כללי

נפל ביום כ"ח בשבט תשנ"ז (04/02/1997)
בן 23 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: בת שבע ומשה
יישובים: כפר סבא
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

כפר סבא
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ"ח בשבט תשנ"ז (04/02/1997)
בן 23 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: בת שבע ומשה
יישובים: כפר סבא

סיפור חייו

בן בת שבע ומשה. נולד ביום כ"א באלול תשל"ג (18.9.1973) בגבעת שמואל, אח לזיו ועדי. ירמי נקרא על שם דודו, שנפל במהלך פעולה צבאית בבקעת הירדן בשנות השבעים. ירמי היה ילד פעלתן ותוסס, שעיניו הכחולות האירו והעידו על סקרנות רבה ופתיחות לעולם. בהיותו בן ארבע עבר עם משפחתו לתל אביב והחל את לימודיו בבית-הספר היסודי "תל חי". בהגיעו לכיתה ה' עבר עם משפחתו לכפר סבא, שם למד בבית-הספר היסודי "אוסישקין" והמשיך לחטיבת הביניים "יגאל אלון". ירמי, אשר ינק מבית הוריו את אהבת הארץ והאדם, גילה מודעות פוליטית כבר מגיל צעיר והשתתף בערנות בכל דיון שהתקיים במסגרת שיעורי החברה בבית-הספר. ב"ספר הזכרונות" של בית-הספר, כתבו החברים: "מעשה בירמי כהן, שעיניו הכחולות, שאין כמוהן, בפוליטיקה מתעניין, בוויכוחים מצטיין, עוד תהיה לנו איש צבא כהוגן".

בצעירותו, הצטרף ירמי לתנועת "הנוער העובד והלומד". חניכי התנועה היו קרובים לדעותיו, לכן פרש כעבור מספר חודשים ועבר לתנועת "השומר הצעיר", מתוך כוונה להשפיע על החברים ולהביא לשינוי גישתם השמאלנית. שם מצא כר נוח לניהול ויכוחים סוערים בדבר הצורך לשמור על הנכסים הלאומיים של ארץ ישראל. לפני גיוסו לצה"ל, הצטרף לפעילות בתנועת "התחייה", כי הוא קשור לאדמתו, קרוב בלבו למסורת, שומר על מנהגיה ומתייחס בכבוד ובהערכה לדת. ירמי ניחן בחוש טכני מפותח. למרות תקוותו של אביו כי ילמד במגמת טכנאים, בחר ירמי ללמוד בבית-הספר הריאלי בחיפה ולהצטרף לפנימייה הצבאית. הוא גילה חריצות והתמדה וסיים את לימודיו בהצטיינות. בפנימייה רכש חברים רבים, המספרים על שאיפתו של ירמי למצוינות ועל חלומו לקריירה צבאית. ירמי בגר והיה לבחור גבה קומה, זקוף ובוטח, חייכן ומחושב. ספורטאי מוכשר, שמתום לימודיו ועד הגיוס שיחק בקבוצת הכדורסל של "מכבי" כפר סבא.

בתחילת חודש דצמבר 1991 התגייס ירמי לצה"ל וביקש לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורס מפקדי טנקים. עד מהרה התבלט בכושר המנהיגות, בשאפתנות, במוטיבציה ובטוב לבו כשסייע לחבריו במסעות ובתרגילים. ירמי זומן, הראשון מבין בני מחזורו, לקורס קצינים, סיים את בה"ד 1 בהצטיינות ואת ההשלמה החילית וצורף כמדריך לסגל המדריכים של בית-הספר לקצינים. ירמי הדריך שני מחזורים, ובסיומם קיבל את סיכת המ"מ המוזהבת. למרות שהתבקש להמשיך מחזור נוסף, סירב, כי רצה לממש את ייעודו בצבא. ירמי היה לקצין הראשון מבין חבריו ורק כעבור תשעה חודשים הצטרפו קצינים נוספים.

ירמי היה פרפקציוניסט, גילה חוכמת חיים, תבונה רבה, אומץ לב ונכונות למלא משימות קשות. מפקד הגדוד התרשם עמוקות מאופן תפקודו, קידם אותו לתפקיד קצין המבצעים ובהמשך, שלח אותו לקורס מפקדי פלוגות. ירמי סיים את הקורס בפרק זמן קצר ביותר, עוד בהיותו בסדיר, והיה למ"פ הצעיר ביותר בצה"ל. הוטל עליו לפקד על פלוגה בגדוד "סופה". ירמי קיבל את טנק המרכבה החדיש ביותר והופקד להגן על גזרה קשה, מורכבת ומסוכנת. חודש לאחר שהגיע לגדוד עלה לשרת בלבנון. מערכת היחסים בינו לבין מפקד הגדוד התפתחה בהדרגה ועם הזמן הפכה למערכת של יחסי קירבה, הבנה, אמון והערכה הדדית. מספר המג"ד: "בשלב תרגילי המחלקות הוא ממש התחיל לפרוח, גיליתי אצלו צדדים חדשים מבחינה מקצועית: ירידה לפרטים, הכנה מסודרת, הכול הלך טיפ-טופ, הוא היה פשוט מצוין".

ירמי היה ידוע בדאגתו הרבה לחייליו ובחוסר נכונותו להתפשר בכל מקום בו היה חשש שנעשה עוול למי מהם. חייליו ידעו להעריך את מפקדם והעריצו אותו. במהלך שירותו זכה ירמי להיכרות אישית עם הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין שחק, שסיפר: "פגשתי את ירמי ברמת הגולן, בשני ביקורים שונים באימונים, באופן מקרי. בפעם הראשונה ביקרתי אצלו בתרגיל פלוגתי. ראיתי אותו מנהל את התרגיל והוא הסביר לי איך הוא מכין את הפלוגה למשימות שלה, כולל המשימות בלבנון. ראיתי אותו ואת הפלוגה פועלים באופן יוצא מהכלל וברמה מקצועית גבוהה. בסוף התרגיל נשא ירמי דברים בפני ובפני הפלוגה וציין עד כמה הוא בוטח בה וראיתי עד כמה החיילים בטחו במ"פ ירמי. כמה שבועות אחר כך ראיתי את ירמי בתרגיל גדודי. ידו היתה חבושה עקב פציעה. ראיתי אותו, עם היד החבושה, מנהל את הפלוגה כמו שמפקד פלוגת טנקים מעולה יודע לנהל פלוגה." אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, הוסיף וציין: "בתרגיל הגדודי ניכרה השפעתו של ירמי על הרמה הגבוהה בביצועי הפלוגה". לדברי המג"ד, "אם ירמי היה רוצה להישאר בצבא, המערכת היתה מחבקת אותו וממריאה אתו קדימה". קצין החימוש של החטיבה דיבר על "נועם הליכותיו, הסמכותיות שלו, כשהוא מדבר אתך אתה מרגיש שעומד מולך אדם בעל שיעור קומה". ירמי עתיד היה לעלות עם חייליו לבופור וכדרכו, ביקש ללמוד את הגזרה על מנת להכשיר את חייליו למשימות הצפויות בלבנון. ירמי לא זכה לחזור ממשימה זו, מסכת חייו נקטעה באסון המסוקים בשאר ישוב. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם ירמי. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי "סגולה" בפתח תקווה. הותיר הורים ושתי אחיות, וחברה - רויטל. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.

מפקד העוצבה ספד לירמי במילים חמות: "לפני שנה קיבלת את פלוגה ג' בעוצבת 'ברק'. עברת את כל שורת התפקידים בגדוד, ממפקד מחלקה, לתפקיד הקמב"ץ, תפקיד המיועד רק למ"מ המצטיין, ובאופן טבעי המשכת לתפקיד הנכסף של מפקד הפלוגה... ביצעת עם פלוגתך משימות רבות וקשות באימונים, בתעסוקות מבצעיות ובשמירת הכוננות בצפון רמת הגולן. את כל זאת עשית בדרך המיוחדת לך. בעשייתך, הגעת להישגים השמורים רק לשורה הראשונה. כולנו ראינו בך דור המשך לשורת המפקדים הבכירים בעוצבה. אני, מפקדך וחייליך, מרכינים ראש ומצדיעים לך. שלום לך אחי השריונר".

במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "ירמי היה סמל ודוגמה למפקד אהוב על חייליו, בעל יכולת גבוהה, כושר ניהולי ופיקודי, שחייליו ילכו אחריו לכל משימה". אחד מחייליו, כתב: "יש אנשים שנשארים לחיות גם לאחר המוות. אתה, ירמי, אדם כזה. נשארת אתנו, אנו מרגישים אותך, מבלי לראותך, יום יום..." מ"מ בפלוגתו של ירמי, כתב: "בשבילי, ירמי תמיד היה - וכך יישאר - דמות להערכה, דמות שאפשר ללמוד ממנה... הוא נתן השראה לכל מעשיי בגדוד, כל תפקודי כקצין בגדוד היה בהשוואה אליו... בשבילי, הוא היה מצד אחד - דמות הקצין האידיאלי, המקצועי, הישר, האמיץ והתקיף, ומצד שני - דואג לחייליו כמו אב לילדיו."

ידידתו של ירמי, ששירתה כקצינה, כתבה למשפחה: "קרן ממנו אור מיוחד. היה לי ברור שירמי הוא קצין מצטיין - ובכל זאת תמיד היה כה צנוע. שמחתי ללמוד דרכו שבדור שלנו יש עדיין ציונות, אמונה אמיתית ויופי מדהים שכזה. ירמי היה יפה כלפי חוץ, אך מתוכו נבע יופי עמוק עוד יותר - היופי של נפשו הזכה." חבר אחר, כתב: "אתה: חבר, מפקד, מחנך, דמות, מודל לחיקוי על כל רמ"ח איבריך, איננו... רגעים קסומים ידעתי אתך. רגעים של קושי רב, רגעים של אושר, צחוק והשתטות עד אובדן חושים. הכרתיך בראש ובראשונה כאדם, יפה תואר ומראה, חכם, מתחשב, עקשן, קשוח, תמיד היית אתה. תמיד עושה את הדברים בצורה הכי טובה שאפיינה רק אותך... דמותך, אופייך, יופייך הפנימי והחיצוני כאחד, התכונות הנדירות הללו שאפיינו אך ורק אותך, יישארו עמי לנצח וילווני תמיד. מדמותך נשאב את הכוח ולאורך נלך בהשקט ובביטחה, בהצנע לכת, כפי שהלכת אתה ועזבת את כולנו".

לזכרו של ירמי הוקם חדר תדריכים בגדוד, כחלק מעקרונותיו ואמונתו בחשיבות ההכשרה וההדרכה של החיילים והסגל.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!