שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן יעל וזכאי. נולד ביום כ"א בתמוז תשכ"ט (7.7.1969) בקיבוץ מלכיה, ושם גדל. ישי למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו, ואחר-כך המשיך בבית-הספר התיכון 'הר וגיא' שבקיבוץ דפנה. הוא היה תלמיד טוב, חביב ואהוב על כל מוריו ומכריו. ישי היה חובב ספורט ובייחוד שחייה, לה הקדיש שעות רבות. מדי יום ביומו, עם שחר לפני תחילת הלימודיים ובשעות אחר הצהריים, עסק באימוני שחייה. ישי השתתף בתחרויות רבות והגיע להישגים נאים בשחיית 100 מ' ו- 200 מ' חזה אך, כדרכו, לא הרבה לדבר על כך ולא התפאר בהישגיו אלה. בגמר לימודיו בתיכון הלך ישי ל"שנה שלישית": הדרכה בתנועת 'הנוער העובד והלומד' בסניף חיפה. גם בעיסוקו זה השקיע את כל-כולו. חבריו וחניכיו שם העריצוהו, וקשר המכתבים והפגישות ביניהם נמשך גם בעת ששירת בצבא.
תחום ההתעניינות של ישי היה רחב מאוד, והוא גילה יחס ער לאנשים, לתופעות ולכל הסובב אותו. הכול היה לו אכפת, והיה מתקומם על כל גילוי של אי-צדק. יחד עם זאת היה מופנם, לא דיבר הרבה על עצמו ועל תחושותיו, ודברים רבים על עצמו ועל מחשבותיו נודעו רק מפי חבריו הרבים לאחר מותו.
בתום "השנה השלישית", בנובמבר 1988, גויס ישי לצה"ל והתנדב לחטיבת גולני. ישי שאף להתקבל לסיירת על-מנת "להכיר את הארץ ברגליים", כדבריו, אך בעיות ברגליו מנעוהו מכך. עם זאת לא פטר עצמו משום אימון או מטלה בחטיבה, וכך סיים את הטירונות כ"חניך מצטיין" של מחלקתו.
ביום י"ג בשבט תשנ"א (28.1.1991) נפל ישי בעת מילוי תפקידו: הוא נפגע בעת שפרק נגמשון עם חבריו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בקיבוצו מלכיה. השאיר הורים, אח - אהוד ואחות - תרזה.
חבריו של ישי ביחידתו, "עורב" שבחטיבת גולני, הוציאו חוברת לזכרו.
העתקת קישור: