שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ישראל (שריה) קופר

נפל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19/10/1973)
בן 34 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חנה וזוסיה
יישובים: בית שאן, מעוז חיים
מעגל תנועתי: הנוער העובד

בית שאן
מעוז חיים
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19/10/1973)
בן 34 במותו
דרגה: רב סרן
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חנה וזוסיה
יישובים: בית שאן, מעוז חיים

סיפור חייו

ישראל (שריה), בן חנה וזוסיה, נולד ביום ה' בסיון תרצ"ט (23.5.1939) בתל-אביב והוא הצעיר בין שלושת אחיו ואחותו. את לימודיו בבית-הספר היסודי סיים בהדר-רמתיים והצטרף לחברת הילדים בקיבוץ מעוז-חיים. תמיד היה נער פעיל וער, ובמשק היה חבר בחוגי תרבות שונים והרבה לעסוק בספורט. לא היה כמעט ענף ספורט שלא השתתף בו ומדי שנה זכה באותות שונים על הישגיו בענפי הספורט, בשחייה ובצעדות. כמו כן היה חבר בחוגי הזמרה, המחול והתיאטרון, נמנה עם קבוצת "הפועל" מעוז חיים ובשנים 1958-1955 הדריך בסניף הנוער העובד בבית-שאן. בקיבוץ היה גם פעיל בגדנ"ע אוויר עד שגויס לצה"ל.

ישראל גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1958 והוצב לחיל השריון. משאת נפשו הייתה לשרת בחיל האוויר או בחיל הים, כהמשך לפעילותו בגדנ"ע-אוויר במשק. אולם משהוצב לחיל השריון קיבל עליו את התפקיד בהתלהבות. לאחר הטירונות סיים קורס לנהגי טנק "שרמן" בציון גבוה, ואחרי כן נשלח לקורס מפקדי טנקים. לאחר ששירת ביחידה והצטיין בתפקידו נשלח לקורס קצינים ואחר כך השתלם בקורס קציני שריון. לימים מונה סמ"פ ביחידת שריון. בתום שירות החובה שלו נאות לחתום לתקופה נוספת בשירות הקבע.

בסוף אוגוסט 1962 השתחרר ישראל מהשירות בצה"ל. במסגרת שירותו במילואים סיים קורס מפקדי פלוגה בשריון. הוא היה מהראשונים בחיל השריון שקלטו את הטנקים מסוג "סנטוריון" ואף הדריך שריונאים בהפעלתם. באוקטובר 1963 עבר קורס צניחה. לאחר שחרורו חזר ישראל למשק. בגלל התעניינותו הרבה בענפי הספורט והאימון הגופני, הלך ללמוד במדרשת וינגייט וסיים שם כמורה לחינוך גופני וכמציל מוסמך. אין ספק שבזכות הידע הרב שרכש בשטחי הספורט השונים, החליט להתמחות במדע הרפואה העוסק בעמוד השדרה והגפיים. בשנת 1967 נסע לאוניברסיטת יוסטון בטקסס כדי ללמוד כירופרקטיקה. כשפרצה מלחמת ששת הימים חזר ארצה בלי שיקרא לשירות, ובתום הקרבות חזר ללימודיו ביוסטון. בתקופה שעשה ביוסטון המשיך בפעילותו הברוכה בקהילה היהודית המקומית, בריכוז מחנות-קיץ לילדים יהודיים, בהוראת עברית, בריקודי-עם ובאימוני ספורט. הוא שימש יושב ראש ארגון הסטודנטים באוניברסיטה המקומית. הרצה בנושאי ציונות ויהדות ושימש סגן קונסול. בשנת 1973 הוענק לו תואר דוקטור בכירופרקטיקה והוא החל עוסק ברפואה ואף עזר הרבה לחולים שהשכימו לפתחו. במהלך שירותו במילואים הגיע ישראל לדרגת סרן. משפרצה מלחמת יום-הכיפורים מיהר לחזור ארצה, עשה רק מספר שעות עם בני משפחתו ומיד הצטרף ליחידת שריון ונשלח לחזית סיני כמ"פ בשריון. בקרב התבלט בכושר מנהיגותו ובשיקול דעתו ויציבותו והיה בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה. למחרת שמחת תורה, מיד לאחר החצייה, ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), נפגע ונפל בשדה התעופה של דוור-סואר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.

הקונסול הכללי של ישראל ביוסטון, אהוד לדור, כתב למשפחה: "נדהמים ומזועזעים אנו לשמע הידיעה על מותו של יקירכם-יקירנו ישראל ז"ל, אשר נפל במילוי תפקידו בהגנת המולדת. קבלו נא את מלוא תנחומינו. כפי שידוע לכם, ישראל עבד במסגרת הקונסוליה במשך כמה שנים - זאת הייתה זכותנו שבחור כמוהו היה לנו לעזר וחבר בעבודה. רבים מהקהילה היהודית והלא-יהודית הכירו את ישראל, עם כולם היה מיודד והתחבב על כולם, לכן גדול היה חוג מכריו בכל המקומות. בבית קרובי משפחתכם התקיים ערב זיכרון-תפילה לזכרו, שבו נכחו רבים ממכיריו, כל הסטודנטים הישראלים וחבריו הסטודנטים באוניברסיטה של יוסטון, אשר בה למד מהתואר הראשון ואשר בה שימש כיו"ר ארגון הסטודנטים הישראלים ושמו הלך לפניו. למחרת היום התקיימה אזכרה באוניברסיטה בה למד - מעמד רציני ונוגע ללב. באזכרה זו ספד אותו נשיא האוניברסיטה. ספד לו ד"ר טומס, אשר בודאי ידוע לכם שהיה ידיד נפשו ועוזרו בבחירת מקצוע הלימוד. ד"ר טומס סיפר על היכרותם ועל ידידותם לכל אורך הדרך. בסיום האזכרה העלו זכרונות שניים מחבריו לספסל הלימודים, עם בקשה לקרוא על שמו את המעבדה החדשה, ההולכת ומוקמת באוניברסיטה. במרכז הקהילתי הגדול שביוסטון - מקום בו ישראל בילה והורגש בנוכחותו לעתים קרובות, מכינים ערב אזכרה בשיתוף עם ארגון הסטודנטים הישראלים. עם סיום האזכרה נשלח אליכם מכתב שני עם קטע מהעיתון היהודי המקומי, המעלה את דמותו של ישראל ז"ל. ושוב, קבלו נא את מלוא תנחומינו, שלי ושל כל צוות עובדי הקונסוליה. אנו אתכם".

בעיתון יהודי מקומי, היוצא ביוסטון, נכתב בין היתר: "ישראלי שעזב את לימודיו ביוסטון ללכת לעזרת ארצו, לא ישוב לעולם... נתן את חייו כדי שארצו תחיה;" בחדשות הקולג' לכירופרקטיקה ביוסטון פורסמה כתבה לזכרו ובה נאמר: "מלים לא יכולות להביע את תחושת הריקנות חסרת האונים שחשים חבריו של ישראל. עדיין לא סרה מאתנו תחושת הידידות והכבוד שרכשנו לו כשהיה עמנו. דמות שלוה שהייתה בה אהבה לכל קיפח את חייו בעימות של שנאה בין עמים. הקריב נפשו מתוך אהבה לזולת, למשפחה, לידידים ולעם. תקוותנו שמותו אכן יביא לשלום אמת כשם שחייו היו קודש לשלום. זכרו לא ימוש מקרבנו לעד. נסתלק בן, אח, רופא ומפקד אשר טרם הספיק לתרום כל האצור בו".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!