סיפור חייו
בן-הזקונים של רבקה ויוסף-יעקב, נולד ביום ז' בטבת תרפ"ח (31.12.1927) בירושלים. כאן סיים בית-ספר יסודי ובגיל 15 עבר אל אחותו בכפר אתא. שם הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ונתקבל לעבודה בבית-החרושת "אתא". הוא התקדם יפה בעבודת האריגה וחלק משכרו שלח להוריו הזקנים. את רוב זמנו הפנוי הקדיש להשלמת ידיעותיו בלימודים, ובעליזותו, בשירתו ובנגינתו היה מנעים את הפגישות של חבורתו. משנתבגר הצטרף לשורות ה"הגנה". השתתף בהרבה אימונים וקורסים ובשובו מהם ניכר שנתגבר בו ביטחונו העצמי שבבוא הזמן יוכל לעשות שימוש יעיל בידיעותיו שרכש בסוגי-הנשק השונים.
כשפרצה מלחמת-העצמאות אחרי החלטת או"ם, התנדב בין הראשונים ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בהתקפה על כפר הפורעים בלד א-שייח', בהדיפת ההתקפה על רמת יוחנן, בפעולות-גמול ליד משמר הים, בפיצוץ הגשר בדרך שפרעם-עכו ועוד. בין פעולה לפעולה היה משמח את חבריו בשירתו ובנגינתו. מרדכי סיים בהצלחה קורס קשרים והיה יד ימינו של מפקדו. לפני הניסיון לפרוץ דרך ליחיעם הגיע תורו לצאת לחופשה, אך מפקדו ראה צורך לשתפו בפעולה, והוא יצא לדרך עם השיירה, עליז ומתרונן. השיירה יצאה ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים מנהריה, ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך מרדכי נפל בקרב והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. כעבור זמן נפל גם אחיו שמואל ירושלמי בחזית ירושלים, והאם השכולה מתה אחריהם.