שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

מרדכי (מורדוך) שרמה

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: נס ציונה (חלקה צבאית)
הורים: שושנה ושלום
יישובים: נס ציונה
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

נס ציונה
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: נס ציונה (חלקה צבאית)
הורים: שושנה ושלום
יישובים: נס ציונה

סיפור חייו

מרדכי, בן שושנה ושלום, נולד ביום י"ג באדר תשי"ג (28.2.1953) בנס ציונה. הוא למד שם בבית-הספר הממלכתי ב' ובבית-הספר להכשרה מקצועית של משרד העבודה, במגמה של מסגרות. מורדוך, כפי שאהבו לכנותו בני משפחתו וידידיו, היה נער צנום, גבוה ויפה-מראה ביותר. הוא ניחן בתווי פנים יפים במיוחד, שהרשימו כל מי שפגש בו. לא פעם זכה להיקרא "בעל פני מלאך". למרות שהיה נער ביישן מטבעו, שקט ונחבא אל הכלים, לא התבודד ולא הסתגר. הוא השתתף יחד עם בני גילו בכל המשחקים ובכל מעשי הקונדס בשכונה, היה עליז ומלא התלהבות. מורדוך היה בן נאמן למשפחתו, וגרם הרבה נחת להוריו, לאחיו ולאחיותיו. מעולם לא סירב למלא משאלות בני המשפחה ובפרט היה מקפיד גדול במילוי מצוות כיבוד אב ואם, אפילו עמדו דרישות הוריו בניגוד לדעתו. היה לו ביטחון רב בניסיון החיים שלהם והוא רחש הערכה רבה לדעותיהם ולעצותיהם, שבסופו של דבר נתגלו תמיד מכוונות לטובתו שלו. גם עם אחיו ואחיותיו המבוגרים שמר על קשרים הדוקים. הוא אהב לבקרם בבתיהם ולבלות שעות ארוכות עם משפחותיהם. המסגרת המשפחתית הייתה קודש בעיניו והוא היה מלא הערצה לאחיו הנשואים, שהצליחו כל כך בהקמת בתיהם. בבית-הספר היה מורדוך ראש וראשון לחבורת תלמידים שהתלכדה סביבו. בין חבריו נחשב מנהיג ורבים ביקשו את קרבתו. הוא נתברך בכישרון לפשר בין רצונות ואינטרסים מנוגדים של חבריו וביכולת ללכדם לחבורה אחת מאוחדת, הפועלת מתוך שיתוף מלא. הוא היה בעל לב פתוח וידע להקשיב, בדרכו השקטה והמיוחדת, לדבריו של כל אדם. מורדוך היה גם חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" וגם שם התבלט באופיו החברותי ובגישתו החיובית לבני אדם. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי והוסמך כמסגר, החל עובד במקצועו באחת המסגריות בעירו. כיוון שניחן ב'ידי זהב' וכל מה שנגע בו צלח בידו, התקדם גם כאן יפה וראה ברכה רבה בעבודתו. הוא התמיד בעבודתו זו עד שהגיע מועד גיוסו לשירות חובה בצה"ל.

מרדכי גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לא קלה הייתה דרכו אל החיל הקרבי הזה. משהגיע מועד גיוסו, סירב צה"ל לגייסו עקב חוסר משקל. אבל הוא לא ויתר בקלות על זכותו לשרת יחד עם חבריו. הוא ערער על ההחלטה ועבר שורה נוספת של בדיקות, שבסיומה הוחלט בכל זאת להיעתר לו ולגייסו. מבין שלוש האפשרויות שעמדו בפניו, חיל השריון, חיל התותחנים או חטיבת "גולני", בחר מורדוך בחיל השריון. הוא היה גאה מאוד להשתייך למשפחת חובשי הכומתות השחורות והשקיע מאמצים רבים באימונים. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות השריון וסיים אותו בהצלחה מלאה. לאחר הקורס הוצב לאחת מיחידות השריון המבצעיות בסיני בתפקיד נהג טנק. באותה תקופה ניסה אחיו, עובדיה, לשכנעו לעבור לחיל אחר, או לפחות לעבור ליחידה עורפית, אבל מורדוך סירב בתוקף. "אני לא עוזב את השריון" אמר בהחלטיות. הוא גם חשב להמשיך ולשרת בצבא הקבע בחיל השריון. ביחידתו נחשב לנהג טנק מעולה, שמעטים יכלו להידמות לו, ואמנם בתחרויות שנערכו ביחידה ביום השריון זכה לא פעם במקום הראשון. חבריו לפלוגה הכירו אותו כחייל מעולה וממושמע. הם אהבו בו את עליזותו ואת נכונותו לעזור לחברים תמיד. מפקדיו העריכו אותו כחייל מצוין וכלוחם עז. מפקדו הישיר כתב עליו: "הוא היה חייל טוב, הדבק במשימתו, אמיץ ומסור לחבריו". למרות התלהבותו מחיי הצבא ואהבתו לשריון, לא שכח מורדוך את משפחתו ובחופשות המעטות הקפיד לבקר קודם כל אצל הוריו ואצל אחיו בבתיהם, ורק אחר-כך התפנה לענייניו הפרטיים. כשלא ניתן לו לצאת לחופשה היה כותב להם בקביעות או מתקשר אליהם בטלפון. במלחמת יום הכיפורים השתתף מורדוך כנהג טנק בקרבות הבלימה האכזריים מדרום לתעוז 'צידר', בציר המקביל לשפת תעלת סואץ. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) נפגע הטנק שלו ועלה בלהבות. מורדוך לא הצליח להיחלץ מתוך הטנק הבוער. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנס-ציונה. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו תרמו ספר תורה לזכרו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!