שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

עדי (עדושי) פרידריך

נפל ביום ט' באדר ב' תשל"ח (18/03/1978)
מידע כללי

נפל ביום ט' באדר ב' תשל"ח (18/03/1978)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חטיבת הצנחנים
מקום מנוחתו: חולון (חלקה צבאית)
הורים: בתיה ובנימין
יישובים: חולון, מצובה
מעגל תנועתי: התנועה המאוחדת

חולון
מצובה
התנועה המאוחדת
מידע כללי

נפל ביום ט' באדר ב' תשל"ח (18/03/1978)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חטיבת הצנחנים
מקום מנוחתו: חולון (חלקה צבאית)
הורים: בתיה ובנימין
יישובים: חולון, מצובה

סיפור חייו

בן בנימין ובתיה. נולד ביום ז' בשבט תשי"ח (28.1.1958) בחולון. עדי למד בבית-הספר היסודי 'ביאליק' שבמקום, המשיך בבית- הספר האקסטרני 'אנקורי' שבתל-אביב ועמד שם בחינות-הבגרות.

מגיל צעיר הקסים עדי את הוריו, מוריו וחבריו - בסגולות-נפשו המיוחדות. אחת ממורותיו ביטאה את התרשמותה מעדי במלים אלו: "עדי - כשמו כן היה . אצילות-רוח ניתנה לו מילדותו, עטרת-חן ליוותה את חיוכו השובב. ישר-לב ורודף-צדק היה מאין כמוהו. כבר כילד היה בעל אופי מוצק, ידע את אשר רצה וחתר בהתמדה להשגת מטרתו." והעידה מורה אחרת: "עדי ידע ליצור קשרים חברתיים, טיפח אותם בדרכו שלו ושמר עליהם." אחד מחבריו הבחין בתכונה אחרת של אופיו: "בויכוחים שנערכו בכיתה, ובעיקר בנושאי חברה ומדינה, היה אש-להבה. לשונו דגלה בשינוי, בהתקדמות, בפתיחות; הוא לחם בדעות קדומות ובעיוותים." עדי היה פטריוט אמיתי, שאהב את הארץ והכיר כל פינה חבויה בה. גם מבחינה חיצונית היה בחור בעל הופעה מרשימה.

פורקן למרצו הרב מצא עדי לא רק בבית-הספר אלא גם ב'תנועה המאוחדת' שבה היה מדריך פעיל. במסגרת תנועתו ערך טיולים רבים. נטל חלק במחנות, ועם גרעין 'ראם' יצא למחנות-עבודה בקיבוץ מצובה שבגליל. הוא גם הרבה להתאמן בריצות, לא מתוך מניעים ספורטיביים גרידא אלא כדי להכשיר את עצמו לשירות צבאי מיוחדשבחר בו.

מאז נעוריו היה חלומו של עדי, לשרת בחיל-הצנחנים. נושא הצנחנים העסיק תמיד את מחשבותיו, הוא השתדל לקרוא כל-מה שנכתב על עלילותיהם במלחמות ישראל וידע את פרטי הקרבות, שנטלו בהם חלק. כאשר גויס עדי לצה"ל - באוגוסט 1976 - אמנם נתמלאה בקשתו והוא הוצב ליחידה של חיל-הצנחנים. לאחר סדרת-הטירונות הראשונה, הועבר לפלוגת-קשר בתוך החיל שלו, וזה פגע בו קשות. אך משנתברר לו שגם במסגרת זו יינתן לו להילחם ולהסתכן, השלים עם מצבו החדש. גם חלומו, לעבור קורס-צניחה, נתגשם, ובפנקסו נרשמו לזכותו שתים-עשרה צניחות.

עדי שנשלח לקורס-מ"כים, ובסיומו הוענקה לו דרגת רב"ט. גם בצבא בלטו התכונות התרומיות שנתברך בהן. הוא היה מוכן לעשות כל שביכולתו למען חבריו-לנשק. אם פרץ סכסוך כלשהו. היה הוא הראשון לגשת אל חברו ולהתפייס. במסע-אלונקות מפרך נח מוט האלונקה תמיד על כתפו, והוא עודד ודחף גם את חבריו להישגים.

עדי קינא בחבריו, שזכו להיכנס לדרום-לבנון ולהילחם במחבלים. הוא תבע לשתף גם אותו בפעולות באותה זירה. בקשתו מולאה, וביום ט' באדר א' תשל"ח (18.3.1978) עלה על משאית מלאה חיילים, שמגמת-פניה פעילות מעבר לגבול. המשאית נתקלה במארב של מחבלים והותקפה. לאחר מכת-האש הראשונה, שהיכתה את יושבי המשאית בהלם, היה זה עדי שקפץ מן הרכב כדי להשיב אש ולהגן על חבריו. בקרב זה נפגע פצעי-מות. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבחולון. השאיר הורים ואח.

בני-המשפחה והחברים העלו את זכרו של עדי על דפי ספר-זיכרון על-שמו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!