שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
רון, בן חיה ופרץ ז"ל, נולד ביום כ' באייר תשי"ג (5.5.1953) בחיפה ולמד בבית-הספר היסודי "אחדות" בקרית מוצקין ובבית-הספר לקציני-ים בעכו. רון, שכונה רוני בפי בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד חרוץ ואהוב מאוד על מוריו וחבריו. כשהיה בן עשר התייתם מאביו, ולדברי אמו נטל רוני על עצמו משימה - שהבית לא ידע עוד צער. ברוחו הטובה, בתכונותיו החיוביות ובעליזותו הטבעית, השרה אווירה מיוחדת בבית. הוא היה פעיל בסניף תנועת הנוער העובד בקרית חיים. אהבת הים הביאה אותו לבית-הספר לקציני-ים בעכו, שם עשה חיל בלימודיו.
רון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 ושירת בנח"ל המוצנח. הוא הצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ כפר-החורש ועבר את המסלול המקובל לחיילי הנח"ל - של"ת במשק, טירונות, שירות בהיאחזות מצפה-שלם ושירות בגדוד צנחנים. הוא עבר קורס צניחה וקורס חבלה והיה חבלן ביחידת צנחנים. בזכות רוחו הטובה התחבב רוני על מפקדיו ועל חייליו בצבא. למרות קשיי האימונים והמסעות המפרכים, לא פיגר רוני מעולם. להיפך, הוא היה בין המעודדים את הזולת ונכון תמיד לעזור לחבר. הוא אהב את מקצוע החבלה, השקיע מאמץ רב בלימודו והתייחס ברצינות ובאחריות רבה לכל תפקיד שהוטל עליו. אחד ממפקדיו אמר עליו: "רני לא ידע את הביטוי 'לא יכול' ", וחבר שלו כתב כי רוני היה סמל חי של שמחת החיים וחדוותם. במסיבות ובפגישות חברים, בצבא או בקיבוץ, היה רוני הרוח החיה. את השירות בנח"ל אהב בעיקר כיוון שיכול היה לשרת תקופות ארוכות במחיצת חברים ותיקים. הוא היה מארגן הפעילות החברתית של הגרעין ומפקדיו מעידים עליו שהיה חייל מסור וממושמע. במלחמת יום הכיפורים היה רוני חבלן בגדוד צנחנים, שלחם בקרבות הבלימה נגד כוחות הסורים שפלשו לרמת הגולן. בתל סאקי עמד עם חבריו הלוחמים אשר בעוז רוחם ובנשקם לחמו מעטים נגד טורי שריון של הסורים, שהסתערו עליהם. רוני הפעיל מקלע כבד ובתוך אש כבדה ניצב חשוף וזקוף בעמדתו וירה בסורים. הוא נפגע ונהרג ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בתל סאקי והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו.
העתקת קישור: