סיפור חייו
בן ניצה וירוחם. נולד בגבעתיים ביום ה' בחשוון, תשכ"ה (31.10.1965). כשמלאו לו שבע שנים עברה המשפחה לחולון וכאן למד רונן בביה"ס היסודי 'הערבה'. רונן היה תלמיד פעיל והתנדב למבצעים שונים בבית-הספר ועל כך קיבל בסוף כיתה ח' שי ותעודת תלמיד מצטיין. הוא סיים לימודיו בבית-הספר התיכון 'מיטרני' במגמת שרטוט. רונן אהב לנגן בגיטרה, לשיר ולשחק כדורסל. הוא היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' ויצא עם חבריו למחנות עבודה.
בראשית ינואר 1984 גויס לצה"ל. רונן החל את שירותו בנח"ל, אך החליט לשרת כמו אביו, בחיל השריון. הוא סיים את הטירונות, והמשיך את המסלול בבית-הספר לשריון. לאחר-מכן סיים קורס מט"קים, עסק בהדרכה ושירת בלבנון.
הוא אהב מאוד את חיי הצבא. כאשר בא הביתה סיפר חוויות מן ההווי הצבאי ותיאר בהומור את החיים בבסיס. בבית היה מנגן בגיטרה ושר עם אמו, אליה היה קשור באופן מיוחד. סמל רונן רייכל שירת בגדוד שריון, היה חייל מסור ונאמן, חבר למופת ואהוב על חבריו ומפקדיו. חייליו האמינו בו והלכו אחריו לכל מקום.
הוא נפל בקרב כשנורה מאש אויב כמפקד סיור בבקעה, ביום י"ט בשבט תשמ"ו (29.1.1986). בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות - צחי ואסתי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רונן נפל מידי מרצח שהתקיף סיור רגלי עליו פיקד. רונן היה מפקד מקצועי טוב מאוד, אחראי ובעל ביצועים גבוהים מאוד. רונן אהב את המדינה והאמין שיעודנו הוא להגן על הגבולות, הן בימי רגיעה והן בימי מלחמה. ביצע את משימתו ביעילות ובנאמנות, ובה מצא את מותו, מות גיבורים".