שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

רמי בן צבי

נפל ביום י"א באדר תשמ"ז (12/03/1987)
מידע כללי

נפל ביום י"א באדר תשמ"ז (12/03/1987)
בן 26 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חטיבת גבעתי
מקום מנוחתו: עין חרוד-מאוחד (חלקה צבאית)
הורים: לאה ואמנון
יישובים: עין חרוד מאוחד
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

עין חרוד מאוחד
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"א באדר תשמ"ז (12/03/1987)
בן 26 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חטיבת גבעתי
מקום מנוחתו: עין חרוד-מאוחד (חלקה צבאית)
הורים: לאה ואמנון
יישובים: עין חרוד מאוחד

סיפור חייו

בן לאה ואמנון. נולד ביום י"א בכסלו תשכ"ב (19.11.1961) בקיבוץ עין חרוד מאוחד. בן בכור למשפחה בת שלושה ילדים. רמי למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ עין חרוד ובבית-הספר התיכון האזורי 'עמק חרוד'. הוא בחר במגמת אלקטרוניקה ועיקר התמחותו כטכנאי מכשירי קשר.

כבר בנערותו היה בוגר מכפי גילו, רגיש ונבון, תמיד עם תחושת שליחות. תכונות אלו באו לביטוי בכל שעשה: אחריות ורצינות בעבודה ברפת, בקרב חבריו במשחקי הכדורסל ובהמשך דרכו בצבא. מגיל צעיר היטיב רמי להתבטא בכתיבה: ברשימות, יומנים, מכתבים ושירים. בין השורות והמלים ניתן להבחין בדמות רגישה, מוסרית מתלבטת. בסיום כיתה י"ב יצא רמי לשנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד.

רמי גויס לשירות חובה בצה"ל בסוף חודש אוקטובר 1980 והוצב בחי"ר בחטיבת הצנחנים. במהלך הטירונות ביקש העברה ליחידה מובחרת אחרת. בבקשתו ציין כי יכולתו ומוכנותו להשקיע הם מעל הנדרש אפילו ביחידה זו. מפקדיו לא אישרו בקשתו. לדבריהם, היה רמי דמות מרכזית במחלקתו והעברתו מהיחידה היתה פוגעת במוראל החיילים. סיבה נוספת לדחיית בקשתו - חיילים ברמתו ובדמותו יוכלו לתרום מאישיותם.

רמי עבר קורס נהגי נגמ"שים וקורס צניחה ונשלח להרחיב הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר. הוא סיים את הקורס בהצטיינות, קיבל דרגת רב"ט והצטרף לסגל הפיקוד ביחידתו. רמי רשם בעשרות פנקסים קטנים וביניהם 'יומן יומון מלחמת לבנון'. הוא תיעד את מסלול יחידתו, צירי התנועה והלחימה, הרגשותיו, מחשבותיו ולבטיו. בהקדמה ל'יומן יומון מלחמת לבנון' כתב רמי, "זהו סיפור היפה לכל צעיר בישראל. כדי שיידע ויכיר את אשר לפניו, זו תמצית כתובה אותה אני מקדיש לחברי שלא זכו לחיות: כמה רב המרחק בין המלים והכותרות היפות לבין המאבק להישאר חי ולצאת בריא ושלם מן התופת חסרת ההיגיון הקרויה מלחמה". באחד ממכתביו התייחס רמי בחום לביתו-קיבוצו עין חרוד מאוחד: "הקשר והרגשת הבית שמשרה בך כל סימן כתוב וחבילות כה מוחשיות, נותן לך כוח ועוצמה, שבהם ומאחוריהם עומד כל הבית הזה, הגב הקיבוצי ומשפחה חמה ואוהבת". ביום הראשון לשהותו בלבנון, לפני הנחיתה, כתב רמי: "עם חלוף הזמן עולה הברומטר שעל הלב לשיאים חדשים וההתרגשות מתגנבת אט-אט אל כל חלקי הגוף. בשיחות ובתדריכים דיברו המון על טוהר הנשק, על ערכי האדם ואנושיות. אני נחשב בבית, ובין ידידים ל'פאשיסט' אך לו היו יודעים כמה מקום יש לי בלב לאהבת אדם וכמה טהורה היא נפשי היו ודאי מקנאים. לא נתפשתי לסנטימנטים, ודאי גם אגמול לכל מחבל כגמולו אם אצטרך לכך. אני משוכנע שלא אכזיב את עצמי בעיני עצמי, מה שחשוב לי לדעת שכל הדברים האלו שעומדים הלילה באמת יעזרו לחיים של שלום ובטחון..."

בתחילת אוגוסט 1982 יצא רמי לקורס קציני חי"ר, סיים אותו בציונים גבוהים וחזר ליחידתו כקצין לתפקידי פיקוד והדרכה. סיים גם קורס קציני סיור. באוקטובר 1983 סיים רמי את תקופת שירות החובה, הצטרף לצבא הקבע ולבקשתו הוצב בשייטת 13. בסיום שנת שירות הקבע חזר לביתו בקיבוץ עין חרוד. בחודש אפריל 1986 נענה רמי לפניית מפקדו לחזור לצה"ל לתפקיד מפקד פלוגה. רמי היה אמור לצאת לקורס מ"פ אך יציאתו לקורס נדחתה. רמי קיבל פלוגה בחטיבת גבעתי ועד מהרה הפך שם לדמות נערצת כמפקד וכמחנך ויצא לשרת בלבנון.

ביום י"א באדר תשמ"ז (12.3.1987) בהיותו מפקד מארב של חייליו, רמי פתח באש על חוליה שארבה להם בשטח. רמי החזיר אש ומאש המחבלים נפגע רמי מכדור אחד בעורק הראשי בצוואר ונפטר מאיבוד דם רב.

לדברי אימו: "אני אימו, הייתי בבית-החולים רמב"ם, ראיתי אותו והוא היה שלם ורק חור קטן של הכדור בצוואר גמר אותו, ואני בטוחה שאם היה רופא במקום או מישהו מהחיילים חוסם את הפצע היה רמי היום בין החיים. אך היה קור של 2 מעלות מתחת לאפס ואין למי לבוא בטענות". רמי הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ עין חרוד מאוחד. הותיר אחריו הורים, אחות - נאוה ואח - גדי, ופלוגה המומה שהחליטה להמשיך בדרכו.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "...לכולנו, מפקדים וחיילים, היה רמי דוגמה וסמל. חייל ומפקד למופת. אחראי, מסור, נבון, בעל יוזמה וכושר מבצעי מעולה. מעל לכל התבלט בתכונותיו כאדם וחבר אמת..." רמי הועלה לדרגת סרן חמישה ימים לפני מותו, ב- 7.3.1987 ובעיצומן של ההכנות למארב לא הספיק לענוד את הדרגות החדשות.

הוא הותיר אוסף מכתבים עשיר, שירים ורשימות. האחרונה שכתב: 'יומן מלחמת לבנון'. מכל אלו מצטיירת דמותו העצומה, המיוחדת. ביום השבעה למותו אמר עליו המג"ד שהיה אדם עם עוצמה גדולה.

קטעים מרשימות שכתב רמי בתקופת מלחמת לבנון התפרסמו במוסף 'חותם' של העיתון 'על המשמר'. עיתונאי ממערכת 'על המשמר' כתב: "יומן לבנון שכתב רמי הוא מסמך נדיר שנכתב במהלך הקרבות ולעתים תחת אש. זהו מסמך המביא תיאור נאמן של לוחם צעיר הנחשף להתמודדות קשה עם המוות, עם ערכים עליהם התחנך ועם אמינותו". בין הקטעים שפורסמו: "בכל הדברים הללו נמדד האדם שבחייל עד כמה הוא מחויב לערכים אנושיים... נאלצתי להפסיק כי יוצאים לאיזו סריקה. כשאגמור אמשיך... הודיעו כי הסמג"ד דוד נהרג. הלב מתכווץ כשרק לפני מספר דקות דיברנו איתו". "חייל חושב וכותב", כך הוגדר רמי על-ידי אחד מאנשי עין חרוד.

לזכרו של רמי יצא הספרון 'שיח לוחמים'. ובקן הנוער העובד בכפר סבא, מקום בו הדריך בשנת השרות, הוקם חדר מדריכים הנושא את שמו. באחד המצפים היפים בגלבוע, מול קיבוצו-ביתו של רמי ומעל 'העמק הנעלם', שם אהב רמי לטייל, להתבודד, 'לנקות מחשבות ולתפוס ראש', הוקמה תצפית על שם רמי.

סרטי וידיאו עם צילומיו נערכו על-ידי חבריו ובדרך לניצנה הוקמה חורשה ובה אבן, אשר נלקחה מחצר הרפת בקיבוץ עין חרוד (מקום עבודתו של רמי מגיל 12). על האבן חרוטות המלים שכתב: "עלי לא יתאבלו, עלי מותר רק לשמוח ולהמשיך את שהתחלתי. לבנות את שתכננתי. לא לספוד / לא לבכות. לשמוח בדרך שהלכתי. ולהנחילה למי שבא אחרי". מלים אלו שלו עצמו, חרטו אמו לאה, אחיו גדי וחברו נפתלי.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!