מכשירים מדריכים, גם בשעת חירום

אני עומדת בח' המסדרים של מחנה אורן ומתסכלת על כל החניכים. טטניקים.
בחוץ, יש הסלמה בדרום שגוברת וגוברת. בפנים, אנחנו ביחד צועקים את נשמתנו. מורל הכי שמח שיכול להיות.
בכל קיץ מוכשרים אלפי מדריכים צעירים חדשים בתנועת הנוער העובד והלומד – ואני זכיתי להדריך בסמינר מד"צים, אחד מסמינרי ההכשרה של שכבה ט'.
11 יום בתנאי שטח. מגיעים מכל חלקי הארץ. נפגשים עם עוד 17 ילדים שיהיו החוג שלהם לסמינר הקרוב. חוג 5, מחנה אורן.

פעולה ראשונה. בום. שוויון ערך האדם. כל בני האדם שווים ללא גזע, דת, נטייה מינית ומין.
ממשיכים בסמינר, בונים מתקני מחנאות, מתחילים להתחבר אחד לשני. עוד פעולות.
דמוקרטיה. בום. קוראים את הציטוט המרגש של האם שבנה נרצח. "אין הבדל בין דם לדם. רצח הוא רצח. יהיו הלאום והגיל אשר יהיו. אין הצדקה, אין סליחה ואין כפרה לרצח כלשהו".
מתחילים ליפול כל מיני אסימונים על החברה הישראלית, עלינו.
ערב תרבות, רצים, רוקדים, שרים, משחקים. ו.. לילה טוב.

קמים בבוקר עם "דקלה" ו"זמן להתעורר" של "הדג נחש".
ממשיכים לעוד פעולות. והקבוצה שנרקמת בין חבריי החוג, מרגשת.
יוצאים גם לניווטים. ניווט אחד – איתנו המדריכים. וניווט שני – בדד. מנווטים בקבוצות קטנות..
חוזרים עייפים, אך מרוצים.. השבעה מחנאית.
ובכל יום שעובר, ההסלמה בדרום גוברת.
דיונים רבים ומעניינים, על החברה הישראלית, עליהם, על הכוח והזכות שלהם לחנך ילדים לעולם טוב יותר, לעולם שבסופו יבוא שלום.
בח' המסדרים של מחנה אורן, במידה וכל חניך ידריך קבוצה של לפחות 20 חניכים, יעמדו אחריהם עוד אלפי חניכים חדשים. המאמינים בערכים טובים יותר. חברים בקבוצה. ילדים מאושרים יותר.
בין לבין, נפתח טלפון, המעביר בין החניכים מידע על המצב במדינה, קצת לחץ, בכי. אך ממשיכים הלאה, בתמיכה של חבריי החוג והמדריכים.

בסוף הסמינר, אנחנו עומדים בטקס הסיום. מרוגשים. מקבלים סיכת מדריך, ולמחרת גם תעודת מדריך.
חלק מהמדריכים החדשים הללו, יעבירו כבר את הקיץ הקרוב בלהדריך באזורים עם ירי כבד עליהם.
הסמינר נגמר. כשחזרתי הביתה, הייתי אחרונה באוטובוס התנועתי, שלקח אותי הביתה.
על ההגה – נהג ערבי. מאחוריו – אני, נערה יהודייה. מפה לשם, התפתחה בינינו שיחה על המצב במדינה.
וגם הוא, רוצה שלום. ולא רוצה לחיות במצב ככה. והוא ריגש אותי בדבריו. חזרתי הביתה בשלום. אחרי נסיעה ארוכה.
ושמחתי, להעביר את ערכיי עם שותף מושלם ל-20 חניכים מהממים. וכמוני, היו כעוד עשרות חוגים ועוד עשרות מדריכים.

*הסמינר לא יכול היה להתקיים בלי המפקדים והסגנים, מדריכי המחנות, מזכירות, צעד"ם, צוות טכני, גדוד"ע, והרשימה עוד ארוכה.. תודה לכולם!*

"נבוא בשלום זאת הדרך היחידה
יגיע היום בו נדע שאפשר לחיות אחרת
בלי מלחמת דתות בלי גדרות ודגלים בלי שנאות ישנות עם גיטרה צרודה
שתנגן ותנגן ותנגן לנו עוד שיר אהבה."

מיכל עמיקם, גרעין אדמה, שכבת החוות. מדריכה במחנה אורן, חוג 5.