נאום רכז מעגל המחדשים – קורס פעילים תשע"ה

 ‏יום חמישי 23 יולי
‏ז' אב תשע"ה
טקס סיום קורס פעילים 2015

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם–הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת–הָיְתָה, לָמַס;
בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ–אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ: כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.
גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה–הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים"

במילים אלו נפתח במוצאי השבת הקרובה, ערב ט' באב, את קריאתנו במגילת איכה, בזכרנו את חורבן הבית, הראשון והשני, את קץ ריבונויותינו. ועוד נזכור ונשנן על שום מה איבדנו את בתינו, למה אירע החורבן. ככתוב במסכת יומא:

מקדש ראשון מפני מה חרב? – מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? – מפני שהייתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
ביום אבלנו, יום החורבן, נביט סביבנו, אל תוך החברה הישראלית, נביט ויחרד ליבנו:
כמה שנאת חינם פזורה בכמויות בינינו.
גילוייה: גזענות וניצול, אלימות ושררה, זילות חיי אדם.
שנאת חינם. מהו יסודה?
כל שנאת חינם יסודה בשלילת צלמו של אלוהים.
כל שנאת חינם, כל מעשה גזענות, כל ניצול, יסודם בפגיעה בצלם אלוהים באדם, ככתוב:
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם"

הייתכן שלא למדנו?
האפשר שגם כאן, לאחר 2000 שנות ציפייה לרגע מיוחל זה, הקמת בית לעם היהודי, נחזור על טעויות אבותינו?
המבינים אנשי שנאת החינם, אלה הגזענים, אלה המנצלים והמנוולים, אלו שניתנה להם הזכות לחיות כאן, בארץ הזאת, את משמעות החורבן שהם עלולים להמיט עלינו?

נצא מכאן היום בקריאה גדולה: הם בשלהם ואנחנו בשלנו.

ככל שיגבירו הם את מעוזי שנאתם נגביר אנו את מפעלינו החינוכיים, מלאי האהבה.
ככל שיוסיפו הם את מעשיהם הנפשעים והגזעניים, נוסיף אנחנו את החינוך לאהבת האדם באשר הוא אדם.
ככל שימשיכו הם לנצל ולעשוק, ניצור אנחנו התאגדויות אנושיות שבבסיסן אהבה וכבוד לאדם.

כדברי הרב קוק:

"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם"

חברי לצוות המוביל, עדי וניר
רכז הקורס, עומר
המפקדת והסגן,
מנהלת יקרה,
מעטפת הקורס,
מדריכים אהובים,

השבוע עסקתם במלאכה שגודלה עצום – הכשרת פעילים חדשים בתנועתנו.
הפעיל והפעילה – הם התגשמות האמונה שלכל אחד ואחת חלק בבניין התנועה ושתפקידיה רחבים וגדולים.
עשיתם זאת באהבה, אהבת חינם, אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה שבבסיסה גם דרישה וביקורת, ללא פשרות. לא חיפשתם סדר ומשמעת, לא חיפשתם להיות שוטרים ולעבור בשלום. שאלתם עצמכם תמיד:
האם אוהבים הם?
את הארץ
את התנועה
אחד את השנייה
את עצמם

ובכך לא תמה המלאכה, עלינו לבסס את פעילותנו בם ועליהם, להיפטר משמרנות ומכוחות ההרגל, לפנות מקום בו יוכלו להירקם חלומות הפעילים והפעילות ובו יוכלו גם להגשימם, בבתי הספר ובסניפים, לפתוח את קורס פעילים למאות חניכים וחניכות ולהנסיק גבוה-גבוה את הרף החינוכי שלנו. בזאת נימדד.

חניכים וחניכות יקרים, ממחר אתם פעילים.

קחו אתכם מכאן את ניצוץ האהבה והעבירו אותו אל הסניפים ואל בתי הספר, שם זקוקים לו מאות ואלפי נערים ונערות שאולי לא זכו לאהבה אמיתית מעולם.
הבעירו עם ניצוץ זה את אש האמונה בשוויון ערכו של כל אדם ובכך שימרו על צלם אלוהים.
הדליקו עם ניצוץ האהבה את עיני חבריכם וחניכיכם, והובילו אותם למאבקים של צדק, למאבק על כבוד הנערים והנערות העובדים.

היו פעילים.

אחי ואחיותיי,

מתקרבים אנחנו בהתרגשות גדולה אלי ועידה עשירית לתנועתנו. רוצה אני לומר לכם שכל יצירתה של ועידה זאת נעשתה באהבה, אהבה גדולה לארץ ולעם, אהבה בין אישית, אהבה בין מדריכה לחניכיה, אהבת האדם. גם אם לעיתים היו ובטח עוד יהיו רגעים קשים הרי אלו בבחינת "נאמנים פצעי אוהב". יש שעה היסטורית בה נמדדת תנועה, אמר ברל, זאת שעתנו.
מי יתן ונגיע לועידה בלב פתוח ורחב ויקויים בנו הפסוק:
"לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:"

לעבודה, להגנה ולשלום
עלה והגשם