שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אם גם אתם בין 220,000 בני הנוער שיעבדו בחופש הזה, הגעתם למקום הנכון.

עולם העבודה הוא לא פיקניק עבור בני נוער כמונו. זה נובע מכל מיני סיבות, ביניהן העובדה שיש יותר בני נוער שמחפשים עבודה ממספר העובדים שבפועל צריכים בבתי העסק השונים, או חוסר מודעות של בני נוער לזכויות שמגיעות להם בעבודה.

אבל אל דאגה – בשביל זה אנחנו כאן! קבלו את הזכויות שלכם בעבודה בקיץ (ובכלל). בסוף הכתבה תמצאו את הדרכים לפנות אלינו, לנוער העובד והלומד, במקרה שלא קיבלתם את מה שמגיע לכם.

מדריך הזכויות לעובד/ת הצעיר/ה

  1. דעו אצל מי אתם עובדים: בני נוער רבים פונים להסתדרות הנוער העובד והלומד מדי קיץ אחרי ש"המעסיק ברח" או שהם לא מצליחים להגיע אליו. על המעסיק לתת לכם "הודעה לעובד", המפרטת את תנאי ההעסקה, עד שבוע מיום תחילת העבודה (ולא תוך 30 יום כמו שנהוג עם עובדים בוגרים)! ההודעה צריכה לכלול את: שם החברה, מספר החברה, בעלי תפקידים חשובים ומספרי הטלפון שלהם וכמובן פירוט של תנאי ההעסקה. הודעה כזו תחסוך מכם הרבה כאב ראש ותאפשר העסקה הוגנת. (שימו לב שהפרטים של המעסיק כתובים גם על תלושי שכר ועל צ'קים).
  2. רשמו את שעות העבודה: כל מעסיק חייב לנהל רישום מפורט של שעות העבודה של כל עובד ובסוף כל יום להחתים את העובדים על רישום השעות, בכרטיס, במחברת או במחשב. המלצה שלנו – נהלו רישום נפרד של השעות והימים גם אצלכם. רישום מסודר ומדויק יאפשר לכם לדעת מהו השכר שמגיע לכם במקרה שהרישום של המעסיק אבד או נמחק.
  3. מגיע לכם לפחות שכר מינימום: שכר המינימום הוא השכר הקבוע בחוק שאסור לשלם פחות ממנו לעובד עבור שעת עבודה. גם אם הסכמתם לעבוד תמורת שכר נמוך יותר (אפילו אם חתמתם על חוזה שמגדיר שכר נמוך יותר) – המעסיק מחויב לשלם לפחות את הסכום המינימלי הזה! שכר המינימום חל על כל שעת עבודה, החל מהשעה הראשונה (כולל תקופת התלמדות או ניסיון) ותקף גם על ישיבות עבודה או שעות הכשרה שחובה להגיע אליהן. זאת אומרת התלמדות / הכשרה ללא תשלום אינה חוקית.
  4. שעות נוספות: מותר להעסיק בני נוער לכל היותר 8 שעות ביום, אם הועסקתם מעל מספר השעות הזה ביום, המעסיק מחויב לשלם לכם שעות נוספות משכר הבסיס (ולא רק משכר המינימום). תעריף התשלום על שעות נוספות הוא 125% על השעתיים הנוספות הראשונות ו-150% על השעה הנוספת השלישית והלאה.
  5. מגיע לכם החזר על הנסיעות: החוק מחייב מעסיקים להחזיר את הסכום המינימלי הדרוש לכם כדי להגיע לעבודה וחזרה הביתה (הערה – המעסיק לא מחויב לתת החזר של יותר מ-22.60 ₪ ליום עבודה). אם אתם גרים פחות מ-500 מטרים (או במרחק 2 תחנות אוטובוס) מהעבודה, אתם לא זכאים להחזר. אם סיימתם לעבוד כשאין תחבורה ציבורית הביתה, על המעסיק להחזיר לכם את הוצאת הנסיעה במונית.
  6. דרשו תלוש שכר: המעסיק מחויב לתת לכם תלוש שכר (גם אם עבדתם אצלו רק שעה!), גג עשרה ימים אחרי סוף החודש (למשל, על עבודה במהלך חודש יוני אתם זכאים לתלוש עד ה-10 ליולי).
  7. שעות עבודה מותרות לנוער: ע"פ החוק, אסור להעסיק נוער אחרי השעה 22:00 בלילה. בקיץ מותר להעסיק נוער עד השעה 24:00, בתנאי שהמעסיק מספק לכם הסעה הביתה. בנוסף, אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 אחרי השעה 20:00.
  8. שמרו על עצמכם! שימו לב שהעבודה שאתם עושים לא מסכנת אתכם – עפ"י החוק, מותר למעסיק לדרוש מכם לסחוב למשך גג שעתיים, משקל של עד 12.5 ק"ג לבנים ועד 8 ק"ג לבנות (בסחיבה עם מריצה מותר עד 50 ק"ג כולל משקל המריצה). חוץ מזה, על המעסיק לאפשר לכם לעבוד בצל או לקחת הפסקות ומים כמה שאתם צריכים! הכי חשוב שתחזרו הביתה בשלום!

לפירוט של הזכויות שלכם בעבודה – לחצו כאן

נתקלתם בניצול בעבודה? פנו לנוער העובד והלומד!

לצערנו (ולצערכם), הרבה מבני הנוער שעובדים לא מקבלים את מה שמגיע להם בעבודה. הנוער העובד והלומד הוא הגוף הרשמי שמייצג את בני הנוער העובדים בישראל: בשנת 2017 פנו אלינו 5,355 בני נוער בשביל ייעוץ או סיוע (וכמובן שיש אלפי בני נוער שנוצלו ולא פנו), מתוכם נדרש טיפול ב-1,154 מקרים. במצטבר, בזכות הטיפולים האלה, עזרנו להשיב לבני הנוער כמעט 2 מיליון ש"ח, ואם מסתכלים על כל העשור האחרון, השבנו יותר מ-15 מיליון ש"ח לבני נוער עובד בישראל. מטורף!

להגשת תלונה על ניצול בעבודה – לחצו כאן

בנוסף, ניתן להשאיר פנייה לגבי ניצול במוקד 1121*. לפרטים ושאלות ניתן לפנות גם דרך פייסבוק או דרך אינסטגרם (עקבו! noal4u@)

אז תעשו טובה לעצמכם ולכל בני הנוער שעוד יעבדו אחריכם – דרשו את מה שמגיע לכם! ביחד נילחם בניצול!

פנו לנוער העובד והלומד, הגב שלכם בעבודה!

פסיקת הטיפים, שנכנסה לתוקף ממש עכשיו, עושה שינוי דרמטי בעבודת המלצרות. הסתדרות הנוער העובד והלומד היא הארגון היציג של בני הנוער והצעירים העובדים בישראל, או במילים אחרות – אנחנו הגב שלכם בעבודה, לכן חשוב לנו שתכירו את המשמעויות של הפסיקה. שלא יעבדו עליכם!

רוצות לדעת מה יקרה לטיפים שלכן החל מה-1.1.2019? תראו את הסרטון הזה!

רוצות לדעת מה יקרה לטיפים שלכן החל מה-1.1.2019? תראו את הסרטון הזה!

Posted by ‎טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם‎ on Monday, December 17, 2018

פסיקת הטיפים – מה היא אומרת?

מי מכם שיצא לו/לה למלצר, בטח מכיר את האופי ה"אפור" של העבודה בתחום – חלק מהשכר הוא בתלוש, חלק לא, הטיפים מקבלים במזומן, אין (לרוב) תנאים סוציאליים, אין 150% על שעות נוספות, המתנה למשמרת במסעדה ללא תשלום ועוד עוד.

השינוי המרכזי ביותר שמביאה פסיקת הטיפים, ולכן היא נקראת ככה, הוא שמעכשיו הטיפים הם חלק מהשכר שלכם, המלצרים. מכיוון שהטיפים יעברו מעכשיו דרך קופת המסעדה, מגיע לכם לקבל בצורה מסודרת את תלוש השכר ואת התנאים הסוציאליים, מחושבים לפי השכר האמיתי. שימו לב שלמרות שהטיפ נכנס לקופה, הוא חייב לצאת רק עבור שכר לעובדי המסעדה, ולא על דברים אחרים.

 

חשוב שכולם ידעו

קמפיין מודעות ארצי לכל המלצרים – כדי שכולם ידעו את הזכויות שלכם. תייגו חברים ושתפו כדי שכולם ידעו מה הזכויות שלהם ולאן לפנות אם יש להם בעיהHistadrut – ההסתדרות החדשההנוער העובד והלומד – الشبيبة العاملة والمتعلمة

Posted by ‎טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם‎ on Thursday, January 3, 2019

 

אוקיי, אז מה בתכלס חשוב שתעשו?

  1. קראו את תלוש השכר וודאו שקיבלתם את כל הזכויות שלכם כחוק.
  2. חפשו את השינוי בתלוש השכר כבר מהתלוש הקרוב שתקבלו בפברואר.
  3. זכרו לשמור העתק ולצלם כל מסמך מהעבודה – תלושי שכר, חוזי עבודה, מכתבים לעובדים. הכל.
  4. עשו רישום של הטיפים ושל שעות העבודה אצלכם.
  5. אל תחתמו בלי להתייעץ – כיוון שיש סעיף בפסיקה שנקרא "התניה חורגת", שמגדיר מצבים בהם ניתן לחרוג מהפסיקה, ייתכן שיבקשו מכם לחתום על טפסים כאלה ואחרים.

בכל שאלה או בעיה נשמח לעזור – פנו אלינו באתר, בפייסבוק טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם, בטלפון *1121, או בווטסאפ 054-993-1121

חודש לפני הבחירות לרשויות המקומיות אפשר כבר לראות שלטים הקוראים אלינו מכל עבר להצביע למועמד כזה או אחר, פלאיירים מחולקים, שלטים נתלים על כל לוח מודעות. עבור רובינו זה לא כזה מעניין. מה שרבים לא יודעים, הוא שאת העבודה הקשה הזו עושים אלפי בני נוער ששמחו למצוא עבודה בסוף הקיץ או בחופשות החגים.

לצערנו, אותם בני נוער המשתתפים בפעילות המקדימה במערכות הבחירות בישראל, העומדים שעות תחת השמש הקופחת ומחלקים חומרי הסברה, מתמרצים בוחרים, מטפסים לגובה כדי לתלות שלטים ועוד, אולם כאשר מגיע המועד לתשלום שכרם, רבים מהם לא מקבלים את השכר כלל.

לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש, חשוב לזכור:

 

אני אוראל אליה, מקן כפר יונה, והשנה אני הולכת להיות פעילת עולם העבודה בקן שלי.
בהכשרה דיברנו על קדושת החיים בעולם העבודה ולמדנו על הזלזול בחייהם של פועלי בניין רבים.
האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על מקרה כזה. אני זוכרת שפעם אחת פועל בניין ערבי
מהעבודה של אבא שלי נפל 4 קומות מהבניין, אני זוכרת שהוא התקשר לאבא שלי וביקש ממנו עזרה.
בזמן הפעולה חשבתי על אבא שלי שעבד באותם הימים שם, ועל זה שזה היה יכול להיות הוא.
זה לא הגיוני בעיני שככה מזלזלים בחיים של פועלים –  איך אפשר שבמדינת ישראל 2018 פועל יקום בבוקר
לעבודה, ובערב הוא כבר לא יחזור לבית שלו.
הניצול והפגיעה הזאת בעובדים היא לא רק אצל המבוגרים, גם אני והחברים שלי שעובדים באולם אירועים
בעיר, מקבלים יחס מזלזל מהמעסיק, מלינים לנו את השכר ולא דואגים שנחזור הביתה בשלום
כשאנחנו מסיימות לעבוד אחרי 12 בלילה. זה אותו הניצול ואסור לנו להתבלבל!
אני חושבת שהגיע הזמן לעצור את זה! וזה עלינו – עליכם המש"צים, עליכן מדריכות ט' ועלינו פעילי עולם
העבודה בקנים, זה פשוט עלינו – ביחד!
אני רוצה שהחברים שלי מאולם האירועים שאני עובדת בו יהיו חלק מהקן שלי, הם צריכים להיות שם – ואני
הולכת להביא אותם!
יש הרבה בני נוער שאני הולכת להזמין לקן שלי.
התנועה יכולה וצריכה להיות גב לכל חניכה שעובדת בקן, לכל חברה שלנו לשכבה, היא יכולה לבוא ולקבל
את כל הזכויות שמגיעות לה.
ביחד אנחנו צריכות לבנות את הקנים שלנו להיות מקום שבו אפשר לדבר על שיוויון ערך העבודה, על ניצול
של בני נוער, על פערים כלכלים וסוציאליזם, עלינו לפתוח את הקנים שלנו לעוד ועוד נערים עובדים מהעיר
שלנו, אנחנו צריכים להפוך את הקנים שלנו לבית וכתובת לכל הנערים והנערות העובדים בעיר!

פעיל עולם העבודה

"חברי סניף תל-אביב, שהיה המארח של הוועידה הראשונה, עמלו הרבה כדי לשוות לפתיחה מעמד חגיגי. הפתיחה נערכה תחת כיפת השמיים, ליד הצריפים שלנו, במקום בו עומד כיום "בית דב הוז", בית הנוער העובד בתל-אביב. לוועידה באו הצירים ואיתם נערים רבים שהתפנו מעבודתם. קבוצה של בני נוער מהעמק הגיעה לכאן ברגל. הללו עברו בתהלוכה מרשימה ברחובות תל-אביב, שדגל הפועלים מתנוסס לפניהם.
בישיבת הפתיחה היה היושב-ראש ניסני מירושלים והוא אשר נשא את נאום הפתיחה. ישראל גלילי הרצה על תפקידי התנועה. ואולי באורח מקרי ושלא במתכוון סימלה פתיחת הוועידה על-ידי שני נערים עובדים, אחד בן העדה הפרסית מירושלים ואחד בן העדה האשכנזית מתל-אביב, את האופי המיוחד של תנועה זו, שמראשית צעדיה הייתה תנועה של אחדות גורל ובית משותף של כל הנערים העובדים.
אני הכנתי לפתיחת הוועידה מעין הפתעה לצירים ולאורחים. לפי מסורת עממית באים האושפיזין, שהם אבות האומה, לבקר בסוכות של בני ישראל. מעל גג הצריפים החלו, איפוא, לרדת תמונותיהם של אבות התנועה, שבאים לבקר את הנוער העובד המתכנס לוועידה בסוכות. בין "האושפיזין" תמונותיהם של בר בורכוב, נחמן סירקין, א.ד. גורדון ואף קרל מרכס. היה בזה משום רצון למזג את ההווי היהודי העתיק עם הניסיון החדש, אולם למחרת החג יצאו העיתונים האזרחיים "הארץ" ו"דואר היום" בהתקפה חריפה על "חילול הקודש…"
היה זה כנס-בשורה לנערים העובדים ברחבי הארץ ולציבור הפועלים, כי הנה קמה המשמרת הצעירה של ההסתדרות. שלושה ימים ארכו הדיונים. דברי ברכה לוועידה נשא דוד בן גוריון בשם ההסתדרות ובמרכז ההרצאות היו דבריו המעמיקים והמחנכים של ברל כצנלסון, אך את עיקר הדברים ראיתי בדברי החברים, נציגי הנוער מכל השכבות. נתקבלו אז החלטות שסימנו את דרך הפעולה בכל התחומים והתפקידים שהסתדרות הנוער העובד הטילה על עצמה. עם תום הוועידה, החלה הפעולה המסועפת של הסתדרות הנוער העובד…"

מאז ועד היום – ביתנו פתוח לכל נערה ונער!

לחצו כאן לקריאה נוספת על תנועת הנוער העובד והלומד

עסקי המסעדות בישראל משגשגים. עם מחזור של מעל 20 מיליארד ש"ח בשנה וכ-60,000 עובדים מועסקים בענף כאשר חלקם הגדול בני נוער וצעירים שעובדים במלצרות. אך נכון לקיץ 2016, הנתונים שאיגוד המסעדות, בתי הקפה והברים מדבר עליהם בתקשורת הם שרבע מהמסעדות לא שורדות את השנה הראשונה, 50% נסגרות אחרי שנתיים ואחרי 5 שנים מדובר על סגירות של 80% מהעסקים. דו"ח של BDI מצא שענף בתי הקפה והמסעדות הוא המסוכן ביותר בישראל מבחינה כלכלית, אחת הסיבות שהדו"ח מיחס לנתונים האלה היא שהרבה מאוד אנשים נכנסים לתחום הזה מתוך תחושת בטן, ללא ידע מקצועי ופועלים בצורה אימפולסיבית.

אך מי שסובל הכי הרבה משוק שצומח בצורה מטורפת אך מאד לא יציבה, הם לא רק המעסיקים שלוקחים את הסיכונים. אם ניחשתם שאלה העובדים הפשוטים… צדקתם! שוק המסעדות הבלתי-יציב מוביל לכך שבעלי עסקים רבים מחפשים לעשות רווחים מהירים על חשבון עובדים צעירים, זמניים ולא מאורגנים ולכן גם מוחלשים. אז אם אתם עובדים במלצרות וחושבים שפוגעים לכם בזכויות, אל תרגישו לבד. 14% מהתלונות שהגיעו השנה להסתדרות הנוער העובד והלומד הגיעו מעובדים בענף המסעדות ובתי הקפה, מקום שלישי אחרי אולמות האירועים והמזון מהיר.

אז אם אחד הסעיפים הבאים חלים עליכם, דעו שמנצלים אתכם בעבודה. מה אפשר לעשות? מסתבר שיש תקווה. לפני חודשיים קמה התאגדות ראשונה של עובדים בענף המסעדות, בקפה נואר. דרך ההתאגדות מקווים העובדים לשפר ולהסדיר את תנאי העבודה שלהם.

מהן הבעיות המרכזיות מהם סובלים המלצריות והמלצרים בישראל?

1. סטנד ביי – רבים מהמלצרים מכירים את התופעה הבזויה הזו. מגיעים למשמרת שנקבעה מראש, אבל מחכים חצי שעה או שעה עד שמודיעים לך אם אתה אכן עולה למשמרת. כמובן שאין תשלום ולפעמים אתה משוחרר הביתה ומפספס יום עבודה. אז בואו נשעה קצת סדר, אין דבר כזה "סטנד-ביי". יש רק עבודה ועל כל דקה שאתם נמצאים בבית העסק אתם צריכים לקבל שכר.

2. חוזה ללא קשר בין הסעיפים לבין המציאות – מלצרים רבים חותמים על חוזה "דמה" כדי להיות חוקיים. אבל בין החוזה (מבחינת התחייבות לשכר או שעות עבודה) לבין המציאות – אין קשר של ממש. ככה הרבה מלצרים סובלים מאי יציבות במשמרות או בשכר שעולה ויורד לפי העונה.

3. שעות נוספות – לרוב המלצרים משלמים קבוע לפי שעה כאשר השכר עולה ויורד לפי הטיפים. כל זה טוב ויפה כאשר יש שכר גבוה מעל למינימום אבל היעדר תשלום שעות נוספות מייצר מצב בו מלצרים שעובדים מעבר ל-8 שעות לא מקבלים על כך תוספת כנדרש בחוק. בנוסף, מסעדות רבות פועלות בשבת והעובדים מחויבים למשמרות בסופ"ש ללא קבלת תגמול הוגן.

4. התלמדות – פסיקות בתי הדין לעבודה קובעות כי "התלמדות" נחשבת כזמן עבודה לכל דבר ועניין. צריכים ללמוד תפריט ארוך ומורכב? לדעת איך מפנים שולחן במקצועיות? כל אלה דורשים הכשרה שגם עליה צריך לתת שכר מינימום לפחות.

5. ישיבות ללא תשלום – פעמים רבות מלצרים מוזמנים ל"ישיבות עבודה" כאשר מצופה מהם להגיע ללא תשלום. בדומה לתופעת הסטנד-ביי, כל דקה בה אתם מחוייבים להגיע לבית העסק נחשבת לעבודה, גם ישיבות.

6. סעיפי "בונוס" – במסעדות רבות חלק מהשכר מתגלם בסעיפי "בונוס" וכך המעסיקים עושים רווח על חשבון הזכויות הסוציאליות של העובדים. זכויות סוציאליות כוללות, דמי מחלה, ימי חופש, פיצויי פיטורין ואפילו פנסיה שמחושבים כולם מהשכר השעתי של העובד ולא מסעיפי הבונוס.

7. אי צבירת זכויות סוציאליות – רוב המלצרים מקבלים שכר דרך טיפים וב"שחור" ורק חלק קטן מהשכר מגולם בתלוש. גם אם השכר בפועל הוא גבוה, השכר בתלוש יכול להיות מתחת לשכר מינימום.. אז מה הבעיה אם אני מרוויח מלא? הבעיה היא שחוסכים כסף על חשבון המלצרים שחושבים לטווח קצר. כשהכל שחור לא מקבלים זכויות סוציאליות חשובות כמו דמי הבראה, ביטוח לאומי, פנסיה ועוד. יכולה להיות לכך השפעה גדולה בהמשך הדרך, למשל אם תפצעו בזמן העבודה והפיצוי שתקבלו מביטוח לאומי יהיה נמוך משמעותית ממה שהיה מגיע לכם לפי השכר אותו הרווחתם בפועל.

8. שרירותיות בשיבוץ משמרות – למעסיק יש את רוב הכוח בקביעת המשמרות. מלצרים רבים לא יודעים אם יקבלו 2 או 5 משמרות בשבוע או מתי יהיו שעות העבודה. לצעירים וסטודנטים זה פוגע משמעותית באיכות החיים וביכולת להשתכר ולהתקיים בכבוד. לרוב, אין שום מחויבות בין המעסיק לבין המלצרים על מתי וכמה משמרות הם יקבלו.

9. קיצוץ בשעות העבודה – בעיה מוכרת היא שלפעמים מעסיקים מחליטים "להעניש" מלצרים מכל מיני סיבות. מעסיקים רבים נוהגים באופן שרירותי לעשות "חצי-פיטורין" שמתבטא בעונש של קיצוץ שעות העבודה ולפעמים אי שיבוץ של עובד לתקופות ממושכות. לפי החוק, אסור להשעות עובד ואם רוצים לפטרו צריך לערוך לו הליך בירור ושימוע.

10. פיטורים בווטסאפ – ואם אנחנו כבר בנושא.. אופן ההעסקה הבלתי יציב מוביל לעלייה במספר המקרים בהם פשוט מודיעים למלצרים על פיטורין בהודעת ווטסאפ, ללא שימוע. לפעמים אין אפילו הודעה אלא פשוט מוציאים מקבוצת המלצרים. לפי החוק, מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, בו יוצגו בפני העובד הנימוקים המלאים לרצון המעסיק לפטר אותו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו.

11. הפסקות – עובד בעבודת כפיים זכאי להפסקה בת 45 דקות ביום עבודה של 6 שעות ויותר. הרבה מלצרים לא מקבלים את ההפסקה הדרושה מכיוון שבדיוק עכשיו "יש פיק" ו"יש המון לחץ אז תקחי הפסקה אח"כ". תופעה זו היא חוזרת ופוגעת בזכות הבסיסית של עובד לא לשחוק את עצמו בעבודה.

12. ניכויים אסורים משכר העבודה – לקוח שקם מהשולחן מבלי לשלם או כוס שנשברת.. זה דבר שעלול לקרות במסעדה ובעל העסק צריך לקחת את זה בחשבון. לצערנו, הרבה פעמים זה יורד מהשכר של המלצר. למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשת בחוק. כוסות שבורות וחשבונות שלא שולמו – לא נמצאים ברשימה!

אז אם אחד או יותר מהסעיפים שקראתם מוכר לכם, אל תשבו בשקט. קחו יוזמה והתאגדו ביחד עם חבריכם למקום העבודה. רק ביחד, נוכל לשנות את שוק העבודה כך שלא יפגע בעובדים ועובדות צעירות. למרות שיש חוקים במדינת ישראל שמגנים על העובדים, אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי באמת לקבל את מה שמגיע לנו.

פנו עכשיו להסתדרות הנוער העובד והלומד ותקימו ביחד התאגדות. http://www.minimum.org.il/

מלצרים/ות, יש תקווה ✌ביחד אפשר להסדיר את תנאי העבודההקשיבו לעובדי קפה נואר#לאמתנצלים #מתאגדים

Posted by ‎הנוער העובד והלומד – الشبيبة العاملة والمتعلمة‎ on Friday, April 28, 2017

אני טל, בן 17, גר בבת ים וחבר סניף ראשון מרכז. לפני שנה חיפשתי עבודה, חברה סיפרה לי שיש בראשון סניף של הנוער העובד והלומד שיכול לעזור לי. הגעתי לסניף והצטרפתי לקבוצת עבודה – קבוצת נען. במהלך השנה עברנו פעולות וגם עבדנו ביחד כקבוצה. היום אני מדריך קבוצה ט' בסניף וחניך בקבוצת י"א.
בתחילת דרכה של התנועה קמות קבוצות עבודה של בני נוער. ברחובות פועלות שתי קבוצות עבודה. לאחר שנתיים יחד, דורשים חניכי הקבוצות מהקיבוץ המאוחד שיתנו להם שטח להקים קיבוץ על בסיס עבודה עברית. ב-1930 הקימו קבוצות העבודה של הנוער העובד את הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ נען.

אני סופיה, בת 18, גרה בבאר שבע וחברה בהתאגדות עובדי בורגראנץ'. בתחילת השנה התקשר אליי המדריך שלי וסיפר לי על רעיון ההתאגדות. אחד הדברים שמגיעים לנו במסגרת ההסכם הקיבוצי הוא הזמנה לתהליך המסע לפולין במחיר מסובסד. החלטתי להצטרף למשלחת בני הנוער המאוגדים והמסע הזה שינה את חיי.
אחת השביתות הראשונות עם הקמת הנוער העובד ב-1924 הייתה בבית חרושת לגפרורים "גבורה". המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. עובדות בתנאים קשים, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. המעסיק מוכן לדבר רק עם מבוגרים, הנערות השובתות אומרות לו שהסכם יהיה רק איתן ומולן. לאחר שביתה של שלושה ימים הדרישות מתקבלות.

אני מקסים, בן 18, חניך בבית ספר מקצועי עמל רמת דוד, לומד במגמת חשמל, פעיל בקבוצת ההנהגה התנועתית בבית הספר וחבר גרעין עלמא.
בשנת 1928 החלו לפעול "חדרי המלאכה מיסודה של תנועת הנוער העובד". זאת הייתה מסגרת חינוכית להכשרה מקצועית לבני נוער עובדים שסיימו בתי ספר עממיים.
ב-1929 קם בית הספר המקצועי הראשון בישראל על ידי חברי הנוער העובד – בית הספר מקס-פיין. הוא היה החלוץ הראשון שיצר אפשרות לבני נוער לרכוש מקצוע, ללמוד ולהתחנך.

התנועה שלנו ידעה תמיד לזהות ראשונה את צרכי הנערים העובדים, היא בראה מפעלים אדירים, חלוציים. בנתה יצירות של צדק, שיתוף ודאגה לחברה ולעם. את היצירות האלו בנו לא אחרים מאשר בנות ובני הנוער, שראו לנגד עיניהם את האהבה והאחריות לחברה, לא פחות מהצורך בקיום ופרנסה. בתנועה לא ביקשו מהם לבחור בין דאגה לעתידם ולפרנסתם, ובין בניית החברה ומאבק למען מימוש הצדק בה.
כך בקיבוץ נען, בבית הספר המקצועי ובהתאגדות במפעל הגפרורים.
וכך גם היום! בסניף, בקן, במקומות העבודה, בבתי הספר המקצועיים.
אנחנו, בני ובנות הנוער של היום, נדאג להמשיך את דרכה המיוחדת של התנועה שלנו. נהיה חלוצים וממשיכי הדרך – נדריך, נחנך, נאגד, נדאג לזכויות, נהיה חברי קבוצות, נוביל סניפים וקנים, ניצור את המקום שבו אפשר להיות גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
כי אנחנו נולדנו ליצירה ולעשייה, לתקווה ולעמל, לשוויון ולחברות.
אנחנו דורשים מכם, מכולכם, חניכים וחניכות, מדריכים ורכזות, בני נוער ובוגרים – לשים את ערכי התנועה השורשיים האלו, כנר לרגלכם ביצירות שתצרו בתנועה בשנים הבאות.

לחיי המדריכות והפעילים!
לחיי המאבק בניצול וההכשרה המקצועית!
לחיי ההתאגדות האנושית!

לעבודה להגנה ולשלום, עלו והגשימו!

 

ביום חג הפועלים שמוקדש כולו לאדם העובד ולהתאגדויות האנושיות, אנו רוצים לעצור רגע להתאבל ולהזכיר את אותם נערים אשר שילמו בגופם ובחייהם בעבור הרצון להביא פרנסה לעצמם ומשפחותיהם.

  1. נמר בסאם אבו עמאר (25/10/16) – בן 15 מלקיה. נורה ונהרג בגבול מצריים, כאשר הצטרף לעבודתם של בני משפחתו כעובדי קבלן בעבודות על גדר הגבול.
  2. עלי דגאמין (29/12/16) – בן 17 מא-סמוע. נהרג לאחר שנפל מגובה במהלך עבודות בנייה של מחסן בקיבוץ חפץ חיים.
  3. אנס אבו עאבד (14/03/17) – בן 17 מקלנסווה. ביחד עם אל-מאלק תקרורי, בן 24, נהרג בשריפה שפרצה במחסן זיקוקים בלתי חוקי במושב פורת.

בכל שנה אנו עדים לעשרות מקרים נוספים של פועלי בניין אשר נהרגים בעת עבודתם. המספרים מבהילים. עובד בניין מת בישראל כמעט מדי שבוע. ב-15 השנים האחרונות נהרגו בישראל כ-500 פועלי בניין, כאשר ב-2016 נרשם מספר שיא של 48 הרוגים.

שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. בישראל 13.2 הרוגים לכל 100 אלף, לעומת 5.87 הרוגים לכל 100 אלף איש באיחוד האירופי. נתון מבהיל נוסף – בישראל נהרגו בשנה שעברה יותר פועלי בניין מאשר בבריטניה כולה, 48 פועלים לעומת 45 בלבד בבריטניה, שאוכלוסייתה גדולה מישראל פי 8 (!) .

שאלה שצריכה להישאל: האם בגלל שמרבית ההרוגים הם מוחלשים, הן מבחינת סוג העבודה והן מבחינת הרקע החברתי שממנו מגיעים – הם אינם מעניינים את הציבור הישראלי ובעיקר את מקבלי ההחלטות?

ההתעלמות והאדישות של משרדי הממשלה, המשטרה ובתי המשפט מביאה לכך שמספר ההרוגים מסרב לרדת ואף עולה. פעולותיה ומחדליה של מדינת ישראל, כפי שהן באות לידי ביטוי בענף הבנייה, חותרות תחת עקרונות יסוד אוניברסליים בדבר קדושת החיים וכבוד האדם. עקרונות אלה מעוגנים במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי, והפרתם שומטת את הקרקע המוסרית והחוקית מתחת לפעולותיה של ממשלת ישראל תחת התירוץ של מחסור במשאבים.

 

נמר בסאם אבו עמאר, בן 15 מהישוב לקיה, נורה ונהרג בגבול מצריים. ביחד איתו נהרגו השנה עוד שני נערים שגם הם עבדו בעבודות מסוכנות.

מקרי המוות של פועלים אלו, אינם גזירה משמיים אלא בחירה להזניח את הפיקוח על העבודה, אשר נובעת מזלזול מוקצן בחיי אדם. אך מותם של בסאם, עאלי ואנאס חמור במיוחד, בגלל גילם הצעיר ובגלל שהועסקו בניגוד לחוק. לניצול פנים רבות ומגוונת כאשר כל צורה היא קשה ומייאשת. מותו של עובד חוצה את גבולות הניצול למקום שאין ממנו חזרה ואין כפרה. על מוות כתוצאה מהפקרה או ניצול במקום העבודה – אין שום חוק שיפצה את משפחות ההרוגים. מקרי מותם של נערים אלו אינם רק "תאונות", אלא עבירה חמורה על החוק אשר אוסר על בני נוער לעבוד במקומות מסוכנים. המעבר על חוקי העבודה של בני הנוער אינה מפתיעה אותנו, היות והסטטיסטיקה מדברת על כך שמרבית בני הנוער העובדים הינם מנוצלים. אך הזלזול בחוקי הבטיחות לנוער הם האכזריים והקשים ביותר.

הסתדרות הנוער העובד והלומד, שמהווה את הגוף היציג עבור בני נוער עובדים בישראל, אחראית לבריאותם וחייהם של כל הנערים והנערות העובדים והעובדות בישראל. איננו יכולים לעמוד בשקט מן הצד כאשר נערים מאבדים את חייהם במקום עבודתם.

העונש למי שיעסיק בני נוער בצורה מסוכנת הוא קל בצורה מגוחכת. בנוסף לזאת מאז חוקק חוק עבודת הנוער הוגש כתב אישום אחד בלבד (!) בנוגע להעסקה מסכנת. אנו קוראים לממשלת ישראל, כנסת ישראל ולמשרדים הנוגעים בדבר – החמירו את הענישה בחוק ואכפו ביתר שאת כל הפרה של סעיפי הבטיחות בחוק עבודת הנוער.

למדריכות וחניכי התנועה – הדריכו וחנכו לשמירת החיים גם במקומות העבודה, חנכו כי אין דבר יותר חשוב מחיי אדם, וכי אף איש ואישה אינם כלי למען רווח של מישהו אחר.

חניכים ובני נוער עובדים – אנו קוראים לכם בכל לשון, אל תסכימו לעבוד במקום עבודה מנצל, בלתי חוקי או מסוכן. בכל הסכמה כזאת אתם מאשרים למעסיקים לעבור על החוק. אל תסכימו לכך. היאבקו על חייכם, על חיי חבריכם, על חיי כל הנערים והנערות העובדים.

אם אתם חושבים שניצלו אתכם במקום העבודה, העסיקו אתכם בעבודה אסורה ולא בטוחה -אל תשמרו את זה לעצמכם. פנו להסתדרות הנוער העובד והלומד באתר – www.minimum.org.il או בטלמסר 1121*

חג ה-1 במאי, שמצוין ברחבי הגלובוס כיום הפועלים הבינלאומי נחגג בישראל בשנים האחרונות בתהלוכה הססגונית ובעצרת בבית ההסתדרות המאורגנים על ידי הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל ובשיתוף עם ההסתדרות החדשה, בהשתתפות חניכי וחברי התנועות, צעירים, ועובדים רבים. גם השנה ייקחו חלק אלפי חניכים, בני נוער, צעירים, עובדים, ועדים ואיגודים מקצועיים בתהלוכה ססגונית ברחובות תל אביב ויגיעו לבית ההסתדרות שם תתקיים עצרת כנגד המאבק בניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה.

המסכת תחל בשעה 18:30 בבית ההסתדרות ויושם דגש על אוכלוסיות מוחלשות בעולם העבודה – עובדי בתי קפה והמסעדות, עובדים בענף הבנייה ועוד. בעצרת יצאו כנגד זילות חיי האדם של עובדים בענף הבנייה לאור מותם של  48 עובדים בענף הבנייה ב2016 ו11 נוספים מפתיחת 2017 (מתוכם שלושה נערים). כמו כן, ייחשפו נתונים על תעסוקת נוער בשנה האחרונה וייקחו חלק עובדי קפה נואר שהתאגדו לאחרונה על מנת להסדיר את תנאיהם. גם השנה ולאור ההתאגדויות החדשות שהוקמו במשק יתקיים טקס אות ההתאגדות במהלכו יעניקו ועדים ותיקים את אות לוועדים החדשים שבתורם יעניקו את אות ההתאגדות לוועדי בני הנוער והצעירים.

למעלה מ-5,000 אנשים צפויים לקחת חלק באירוע המרכזי לציון חג הפועלים שיכלול צעדה צבעונית שתעבור ברחובות מרכזיים בת"א, עצרת ברחבת בית ההסתדרות וטקס הענקת "אות ההתאגדות".

17:00 הצעדה המסורתית מבית אריאלה דרך שאול המלך, אבן גבירול וארלוזורוב לבית ההסתדרות                         

18:30 עצרת בבית ההסתדרות בסימן המאבק כנגד ניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה וטקס אות ההתאגדות                             

19:30 הופעה – אביאור מלסה

 

צעדת האחד במאי בשנת 2016

 

בהסתדרות הנוער העובד והלומד מברכים את הנהלת קפה נואר על ההחלטה להכיר בזכות העובדים להתארגן ולהכיר בוועד היציג, "אנו שמחים שמה שהיה צריך לקרות קרה ומברכים את ההחלטה להטות אוזן לעובדים המסורים של המסעדה אשר עובדים בה מספר שנים. אנו מצפים להיפגש בהקדם ולהתחיל משא ומתן ענייני ויעיל כדי להסדיר את מה שדרוש להסדיר."

מוועד הפעולה נמסר: "מאז ומתמיד אמרנו כי אנו אוהבים את מקום העבודה שלנו והוא לנו בית בשנים האחרונות. אנו מאמינים כי ניתן להגיע להבנות לשביעות רצונם של כל הצדדים אשר מושתתים על הערכה הדדית ורצון טוב. שמחים כי ההנהלה נענתה והכירה בנו ועכשיו צריך להיפגש מהר ולפתור ביחד את הדברים."

עובדי קפה נואר, מלצרים ועובדי מטבח, עובדים צעירים, חלקם אף עובדים זרים, מהעובדים המוחלשים ביותר במשק, התארגנו לפני כחודש וחצי על מנת להסדיר את התנאים ופנו להנהלה כדי להיכנס למו"מ. מדובר בהתארגנות יחידה כיום בענף המלצרות הידוע כענף בו תנאים רבים אינם מוסדרים.

 

הנהלת "קפה נואר" בת"א הכירה בהתארגנות עובדיה, והפכה ככל הנראה למסעדה הראשונה בישראל שתנהל מו"מ להסכם קיבוצי @MatanHodorov

— חדשות 10 (@news10) April 3, 2017

 

ועד הפעולה של התאגדות עובדי קפה נואר

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!