שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

פסיקת הטיפים, שנכנסה לתוקף ממש עכשיו, עושה שינוי דרמטי בעבודת המלצרות. הסתדרות הנוער העובד והלומד היא הארגון היציג של בני הנוער והצעירים העובדים בישראל, או במילים אחרות – אנחנו הגב שלכם בעבודה, לכן חשוב לנו שתכירו את המשמעויות של הפסיקה. שלא יעבדו עליכם!

רוצות לדעת מה יקרה לטיפים שלכן החל מה-1.1.2019? תראו את הסרטון הזה!

רוצות לדעת מה יקרה לטיפים שלכן החל מה-1.1.2019? תראו את הסרטון הזה!

Posted by ‎טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם‎ on Monday, December 17, 2018

פסיקת הטיפים – מה היא אומרת?

מי מכם שיצא לו/לה למלצר, בטח מכיר את האופי ה"אפור" של העבודה בתחום – חלק מהשכר הוא בתלוש, חלק לא, הטיפים מקבלים במזומן, אין (לרוב) תנאים סוציאליים, אין 150% על שעות נוספות, המתנה למשמרת במסעדה ללא תשלום ועוד עוד.

השינוי המרכזי ביותר שמביאה פסיקת הטיפים, ולכן היא נקראת ככה, הוא שמעכשיו הטיפים הם חלק מהשכר שלכם, המלצרים. מכיוון שהטיפים יעברו מעכשיו דרך קופת המסעדה, מגיע לכם לקבל בצורה מסודרת את תלוש השכר ואת התנאים הסוציאליים, מחושבים לפי השכר האמיתי. שימו לב שלמרות שהטיפ נכנס לקופה, הוא חייב לצאת רק עבור שכר לעובדי המסעדה, ולא על דברים אחרים.

 

חשוב שכולם ידעו

קמפיין מודעות ארצי לכל המלצרים – כדי שכולם ידעו את הזכויות שלכם. תייגו חברים ושתפו כדי שכולם ידעו מה הזכויות שלהם ולאן לפנות אם יש להם בעיהHistadrut – ההסתדרות החדשההנוער העובד והלומד – الشبيبة العاملة والمتعلمة

Posted by ‎טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם‎ on Thursday, January 3, 2019

 

אוקיי, אז מה בתכלס חשוב שתעשו?

  1. קראו את תלוש השכר וודאו שקיבלתם את כל הזכויות שלכם כחוק.
  2. חפשו את השינוי בתלוש השכר כבר מהתלוש הקרוב שתקבלו בפברואר.
  3. זכרו לשמור העתק ולצלם כל מסמך מהעבודה – תלושי שכר, חוזי עבודה, מכתבים לעובדים. הכל.
  4. עשו רישום של הטיפים ושל שעות העבודה אצלכם.
  5. אל תחתמו בלי להתייעץ – כיוון שיש סעיף בפסיקה שנקרא "התניה חורגת", שמגדיר מצבים בהם ניתן לחרוג מהפסיקה, ייתכן שיבקשו מכם לחתום על טפסים כאלה ואחרים.

בכל שאלה או בעיה נשמח לעזור – פנו אלינו באתר, בפייסבוק טיפ למלצרים – דעו את זכויותיכם, בטלפון *1121, או בווטסאפ 054-993-1121

חודש לפני הבחירות לרשויות המקומיות אפשר כבר לראות שלטים הקוראים אלינו מכל עבר להצביע למועמד כזה או אחר, פלאיירים מחולקים, שלטים נתלים על כל לוח מודעות. עבור רובינו זה לא כזה מעניין. מה שרבים לא יודעים, הוא שאת העבודה הקשה הזו עושים אלפי בני נוער ששמחו למצוא עבודה בסוף הקיץ או בחופשות החגים.

לצערנו, אותם בני נוער המשתתפים בפעילות המקדימה במערכות הבחירות בישראל, העומדים שעות תחת השמש הקופחת ומחלקים חומרי הסברה, מתמרצים בוחרים, מטפסים לגובה כדי לתלות שלטים ועוד, אולם כאשר מגיע המועד לתשלום שכרם, רבים מהם לא מקבלים את השכר כלל.

לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש, חשוב לזכור:

 

לפני קצת יותר משנה, בעקבות עבודת שטח של אניה קפלון, פעילה מסניף צפת, התחלנו טיפול בקבוצת עובדות בעיר. מהעובדות נמנע שכר שהגיע להן על שעות נוספות וכמו כן, הן קיבלו יחס לא יפה מן המעסיקים שלהן.
יחד עם רכזת האיגוד המקצועי, גל בן צבי, ופעילים נוספים מהסניף, הצלחנו להגיע עם המעסיקים להסכם פשרה שבמסגרתו הוחזר לכל העובדות כל הכסף שהגיע להן. במעשה הזה הצלחנו להעביר את המסר: יש לעובדים בצפת גב!
אתמול, יותר משנה אחרי תחילת הטיפול, קיבלו העובדות את הצ'קים שלהן במעמד מרגש עם פעילי הסניף ועם חברי גרעין אייל, הקומונרים החדשים בצפת ובצפון. אני מלא תקווה שהדרך הזו תהפוך לשגרה, שהפעילים והעובדים יצליחו, צעד אחרי צעד, לשנות את שוק העבודה ולשפר את מקומות העבודה שלהם.

איתי משורר, פעיל עולם העבודה מהסניף, אמר בהרמת הכוסית: " היום, אוגוסט 2018, אנו חיים בעיר שבה לנצל צעירים זה דבר לגיטימי, עיר שבה זמנם של הצעירים נחשב פחות משל המבוגרים, וזאת בשל גילם הצעיר. אך בתוך העיר הזו קמה לה קבוצת נערים שלא חיכו שאף אחד יציל אותם. הם הלכו נגד הזרם, נגד העוול והנורמות. זה לא היה להם קל והדרך שלהם הייתה רצופה במכשולים ובפסי האטה, אך הם לא ויתרו. הם פרצו את חומות הפחד והיו חלוצים!"

בסניף אנחנו נפגשים עם כל קבוצות הגילאים ומדברים על המציאות הקיימת ועל איך אנחנו רוצים שהיא תראה. כשאנחנו יושבים, עשרות קבוצות של עשרות בני נוער, ומחליטים שהמציאות שתיארתי בהתחלה לא תחזור על עצמה, זה מעצים אותנו. זה גורם לנו להאמין ולחלום על מציאות טובה יותר. כמו שהרצל אמר: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא". את החלום והתקווה הזו אנו מעבירים לכל מי שאנחנו פוגשים, בדיוק כמו שאניה העבירה אותם אל העובדות הצעירות וכמו שהן בעצמן יעבירו אותם הלאה.

אני אוראל אליה, מקן כפר יונה, והשנה אני הולכת להיות פעילת עולם העבודה בקן שלי.
בהכשרה דיברנו על קדושת החיים בעולם העבודה ולמדנו על הזלזול בחייהם של פועלי בניין רבים.
האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על מקרה כזה. אני זוכרת שפעם אחת פועל בניין ערבי
מהעבודה של אבא שלי נפל 4 קומות מהבניין, אני זוכרת שהוא התקשר לאבא שלי וביקש ממנו עזרה.
בזמן הפעולה חשבתי על אבא שלי שעבד באותם הימים שם, ועל זה שזה היה יכול להיות הוא.
זה לא הגיוני בעיני שככה מזלזלים בחיים של פועלים –  איך אפשר שבמדינת ישראל 2018 פועל יקום בבוקר
לעבודה, ובערב הוא כבר לא יחזור לבית שלו.
הניצול והפגיעה הזאת בעובדים היא לא רק אצל המבוגרים, גם אני והחברים שלי שעובדים באולם אירועים
בעיר, מקבלים יחס מזלזל מהמעסיק, מלינים לנו את השכר ולא דואגים שנחזור הביתה בשלום
כשאנחנו מסיימות לעבוד אחרי 12 בלילה. זה אותו הניצול ואסור לנו להתבלבל!
אני חושבת שהגיע הזמן לעצור את זה! וזה עלינו – עליכם המש"צים, עליכן מדריכות ט' ועלינו פעילי עולם
העבודה בקנים, זה פשוט עלינו – ביחד!
אני רוצה שהחברים שלי מאולם האירועים שאני עובדת בו יהיו חלק מהקן שלי, הם צריכים להיות שם – ואני
הולכת להביא אותם!
יש הרבה בני נוער שאני הולכת להזמין לקן שלי.
התנועה יכולה וצריכה להיות גב לכל חניכה שעובדת בקן, לכל חברה שלנו לשכבה, היא יכולה לבוא ולקבל
את כל הזכויות שמגיעות לה.
ביחד אנחנו צריכות לבנות את הקנים שלנו להיות מקום שבו אפשר לדבר על שיוויון ערך העבודה, על ניצול
של בני נוער, על פערים כלכלים וסוציאליזם, עלינו לפתוח את הקנים שלנו לעוד ועוד נערים עובדים מהעיר
שלנו, אנחנו צריכים להפוך את הקנים שלנו לבית וכתובת לכל הנערים והנערות העובדים בעיר!

פעיל עולם העבודה

עסקי המסעדות בישראל משגשגים. עם מחזור של מעל 20 מיליארד ש"ח בשנה וכ-60,000 עובדים מועסקים בענף כאשר חלקם הגדול בני נוער וצעירים שעובדים במלצרות. אך נכון לקיץ 2016, הנתונים שאיגוד המסעדות, בתי הקפה והברים מדבר עליהם בתקשורת הם שרבע מהמסעדות לא שורדות את השנה הראשונה, 50% נסגרות אחרי שנתיים ואחרי 5 שנים מדובר על סגירות של 80% מהעסקים. דו"ח של BDI מצא שענף בתי הקפה והמסעדות הוא המסוכן ביותר בישראל מבחינה כלכלית, אחת הסיבות שהדו"ח מיחס לנתונים האלה היא שהרבה מאוד אנשים נכנסים לתחום הזה מתוך תחושת בטן, ללא ידע מקצועי ופועלים בצורה אימפולסיבית.

אך מי שסובל הכי הרבה משוק שצומח בצורה מטורפת אך מאד לא יציבה, הם לא רק המעסיקים שלוקחים את הסיכונים. אם ניחשתם שאלה העובדים הפשוטים… צדקתם! שוק המסעדות הבלתי-יציב מוביל לכך שבעלי עסקים רבים מחפשים לעשות רווחים מהירים על חשבון עובדים צעירים, זמניים ולא מאורגנים ולכן גם מוחלשים. אז אם אתם עובדים במלצרות וחושבים שפוגעים לכם בזכויות, אל תרגישו לבד. 14% מהתלונות שהגיעו השנה להסתדרות הנוער העובד והלומד הגיעו מעובדים בענף המסעדות ובתי הקפה, מקום שלישי אחרי אולמות האירועים והמזון מהיר.

אז אם אחד הסעיפים הבאים חלים עליכם, דעו שמנצלים אתכם בעבודה. מה אפשר לעשות? מסתבר שיש תקווה. לפני חודשיים קמה התאגדות ראשונה של עובדים בענף המסעדות, בקפה נואר. דרך ההתאגדות מקווים העובדים לשפר ולהסדיר את תנאי העבודה שלהם.

מהן הבעיות המרכזיות מהם סובלים המלצריות והמלצרים בישראל?

1. סטנד ביי – רבים מהמלצרים מכירים את התופעה הבזויה הזו. מגיעים למשמרת שנקבעה מראש, אבל מחכים חצי שעה או שעה עד שמודיעים לך אם אתה אכן עולה למשמרת. כמובן שאין תשלום ולפעמים אתה משוחרר הביתה ומפספס יום עבודה. אז בואו נשעה קצת סדר, אין דבר כזה "סטנד-ביי". יש רק עבודה ועל כל דקה שאתם נמצאים בבית העסק אתם צריכים לקבל שכר.

2. חוזה ללא קשר בין הסעיפים לבין המציאות – מלצרים רבים חותמים על חוזה "דמה" כדי להיות חוקיים. אבל בין החוזה (מבחינת התחייבות לשכר או שעות עבודה) לבין המציאות – אין קשר של ממש. ככה הרבה מלצרים סובלים מאי יציבות במשמרות או בשכר שעולה ויורד לפי העונה.

3. שעות נוספות – לרוב המלצרים משלמים קבוע לפי שעה כאשר השכר עולה ויורד לפי הטיפים. כל זה טוב ויפה כאשר יש שכר גבוה מעל למינימום אבל היעדר תשלום שעות נוספות מייצר מצב בו מלצרים שעובדים מעבר ל-8 שעות לא מקבלים על כך תוספת כנדרש בחוק. בנוסף, מסעדות רבות פועלות בשבת והעובדים מחויבים למשמרות בסופ"ש ללא קבלת תגמול הוגן.

4. התלמדות – פסיקות בתי הדין לעבודה קובעות כי "התלמדות" נחשבת כזמן עבודה לכל דבר ועניין. צריכים ללמוד תפריט ארוך ומורכב? לדעת איך מפנים שולחן במקצועיות? כל אלה דורשים הכשרה שגם עליה צריך לתת שכר מינימום לפחות.

5. ישיבות ללא תשלום – פעמים רבות מלצרים מוזמנים ל"ישיבות עבודה" כאשר מצופה מהם להגיע ללא תשלום. בדומה לתופעת הסטנד-ביי, כל דקה בה אתם מחוייבים להגיע לבית העסק נחשבת לעבודה, גם ישיבות.

6. סעיפי "בונוס" – במסעדות רבות חלק מהשכר מתגלם בסעיפי "בונוס" וכך המעסיקים עושים רווח על חשבון הזכויות הסוציאליות של העובדים. זכויות סוציאליות כוללות, דמי מחלה, ימי חופש, פיצויי פיטורין ואפילו פנסיה שמחושבים כולם מהשכר השעתי של העובד ולא מסעיפי הבונוס.

7. אי צבירת זכויות סוציאליות – רוב המלצרים מקבלים שכר דרך טיפים וב"שחור" ורק חלק קטן מהשכר מגולם בתלוש. גם אם השכר בפועל הוא גבוה, השכר בתלוש יכול להיות מתחת לשכר מינימום.. אז מה הבעיה אם אני מרוויח מלא? הבעיה היא שחוסכים כסף על חשבון המלצרים שחושבים לטווח קצר. כשהכל שחור לא מקבלים זכויות סוציאליות חשובות כמו דמי הבראה, ביטוח לאומי, פנסיה ועוד. יכולה להיות לכך השפעה גדולה בהמשך הדרך, למשל אם תפצעו בזמן העבודה והפיצוי שתקבלו מביטוח לאומי יהיה נמוך משמעותית ממה שהיה מגיע לכם לפי השכר אותו הרווחתם בפועל.

8. שרירותיות בשיבוץ משמרות – למעסיק יש את רוב הכוח בקביעת המשמרות. מלצרים רבים לא יודעים אם יקבלו 2 או 5 משמרות בשבוע או מתי יהיו שעות העבודה. לצעירים וסטודנטים זה פוגע משמעותית באיכות החיים וביכולת להשתכר ולהתקיים בכבוד. לרוב, אין שום מחויבות בין המעסיק לבין המלצרים על מתי וכמה משמרות הם יקבלו.

9. קיצוץ בשעות העבודה – בעיה מוכרת היא שלפעמים מעסיקים מחליטים "להעניש" מלצרים מכל מיני סיבות. מעסיקים רבים נוהגים באופן שרירותי לעשות "חצי-פיטורין" שמתבטא בעונש של קיצוץ שעות העבודה ולפעמים אי שיבוץ של עובד לתקופות ממושכות. לפי החוק, אסור להשעות עובד ואם רוצים לפטרו צריך לערוך לו הליך בירור ושימוע.

10. פיטורים בווטסאפ – ואם אנחנו כבר בנושא.. אופן ההעסקה הבלתי יציב מוביל לעלייה במספר המקרים בהם פשוט מודיעים למלצרים על פיטורין בהודעת ווטסאפ, ללא שימוע. לפעמים אין אפילו הודעה אלא פשוט מוציאים מקבוצת המלצרים. לפי החוק, מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, בו יוצגו בפני העובד הנימוקים המלאים לרצון המעסיק לפטר אותו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו.

11. הפסקות – עובד בעבודת כפיים זכאי להפסקה בת 45 דקות ביום עבודה של 6 שעות ויותר. הרבה מלצרים לא מקבלים את ההפסקה הדרושה מכיוון שבדיוק עכשיו "יש פיק" ו"יש המון לחץ אז תקחי הפסקה אח"כ". תופעה זו היא חוזרת ופוגעת בזכות הבסיסית של עובד לא לשחוק את עצמו בעבודה.

12. ניכויים אסורים משכר העבודה – לקוח שקם מהשולחן מבלי לשלם או כוס שנשברת.. זה דבר שעלול לקרות במסעדה ובעל העסק צריך לקחת את זה בחשבון. לצערנו, הרבה פעמים זה יורד מהשכר של המלצר. למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשת בחוק. כוסות שבורות וחשבונות שלא שולמו – לא נמצאים ברשימה!

אז אם אחד או יותר מהסעיפים שקראתם מוכר לכם, אל תשבו בשקט. קחו יוזמה והתאגדו ביחד עם חבריכם למקום העבודה. רק ביחד, נוכל לשנות את שוק העבודה כך שלא יפגע בעובדים ועובדות צעירות. למרות שיש חוקים במדינת ישראל שמגנים על העובדים, אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי באמת לקבל את מה שמגיע לנו.

פנו עכשיו להסתדרות הנוער העובד והלומד ותקימו ביחד התאגדות. http://www.minimum.org.il/

מלצרים/ות, יש תקווה ✌ביחד אפשר להסדיר את תנאי העבודההקשיבו לעובדי קפה נואר#לאמתנצלים #מתאגדים

Posted by ‎הנוער העובד והלומד – الشبيبة العاملة والمتعلمة‎ on Friday, April 28, 2017

אני טל, בן 17, גר בבת ים וחבר סניף ראשון מרכז. לפני שנה חיפשתי עבודה, חברה סיפרה לי שיש בראשון סניף של הנוער העובד והלומד שיכול לעזור לי. הגעתי לסניף והצטרפתי לקבוצת עבודה – קבוצת נען. במהלך השנה עברנו פעולות וגם עבדנו ביחד כקבוצה. היום אני מדריך קבוצה ט' בסניף וחניך בקבוצת י"א.
בתחילת דרכה של התנועה קמות קבוצות עבודה של בני נוער. ברחובות פועלות שתי קבוצות עבודה. לאחר שנתיים יחד, דורשים חניכי הקבוצות מהקיבוץ המאוחד שיתנו להם שטח להקים קיבוץ על בסיס עבודה עברית. ב-1930 הקימו קבוצות העבודה של הנוער העובד את הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ נען.

אני סופיה, בת 18, גרה בבאר שבע וחברה בהתאגדות עובדי בורגראנץ'. בתחילת השנה התקשר אליי המדריך שלי וסיפר לי על רעיון ההתאגדות. אחד הדברים שמגיעים לנו במסגרת ההסכם הקיבוצי הוא הזמנה לתהליך המסע לפולין במחיר מסובסד. החלטתי להצטרף למשלחת בני הנוער המאוגדים והמסע הזה שינה את חיי.
אחת השביתות הראשונות עם הקמת הנוער העובד ב-1924 הייתה בבית חרושת לגפרורים "גבורה". המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. עובדות בתנאים קשים, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. המעסיק מוכן לדבר רק עם מבוגרים, הנערות השובתות אומרות לו שהסכם יהיה רק איתן ומולן. לאחר שביתה של שלושה ימים הדרישות מתקבלות.

אני מקסים, בן 18, חניך בבית ספר מקצועי עמל רמת דוד, לומד במגמת חשמל, פעיל בקבוצת ההנהגה התנועתית בבית הספר וחבר גרעין עלמא.
בשנת 1928 החלו לפעול "חדרי המלאכה מיסודה של תנועת הנוער העובד". זאת הייתה מסגרת חינוכית להכשרה מקצועית לבני נוער עובדים שסיימו בתי ספר עממיים.
ב-1929 קם בית הספר המקצועי הראשון בישראל על ידי חברי הנוער העובד – בית הספר מקס-פיין. הוא היה החלוץ הראשון שיצר אפשרות לבני נוער לרכוש מקצוע, ללמוד ולהתחנך.

התנועה שלנו ידעה תמיד לזהות ראשונה את צרכי הנערים העובדים, היא בראה מפעלים אדירים, חלוציים. בנתה יצירות של צדק, שיתוף ודאגה לחברה ולעם. את היצירות האלו בנו לא אחרים מאשר בנות ובני הנוער, שראו לנגד עיניהם את האהבה והאחריות לחברה, לא פחות מהצורך בקיום ופרנסה. בתנועה לא ביקשו מהם לבחור בין דאגה לעתידם ולפרנסתם, ובין בניית החברה ומאבק למען מימוש הצדק בה.
כך בקיבוץ נען, בבית הספר המקצועי ובהתאגדות במפעל הגפרורים.
וכך גם היום! בסניף, בקן, במקומות העבודה, בבתי הספר המקצועיים.
אנחנו, בני ובנות הנוער של היום, נדאג להמשיך את דרכה המיוחדת של התנועה שלנו. נהיה חלוצים וממשיכי הדרך – נדריך, נחנך, נאגד, נדאג לזכויות, נהיה חברי קבוצות, נוביל סניפים וקנים, ניצור את המקום שבו אפשר להיות גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
כי אנחנו נולדנו ליצירה ולעשייה, לתקווה ולעמל, לשוויון ולחברות.
אנחנו דורשים מכם, מכולכם, חניכים וחניכות, מדריכים ורכזות, בני נוער ובוגרים – לשים את ערכי התנועה השורשיים האלו, כנר לרגלכם ביצירות שתצרו בתנועה בשנים הבאות.

לחיי המדריכות והפעילים!
לחיי המאבק בניצול וההכשרה המקצועית!
לחיי ההתאגדות האנושית!

לעבודה להגנה ולשלום, עלו והגשימו!

 

ביום חג הפועלים שמוקדש כולו לאדם העובד ולהתאגדויות האנושיות, אנו רוצים לעצור רגע להתאבל ולהזכיר את אותם נערים אשר שילמו בגופם ובחייהם בעבור הרצון להביא פרנסה לעצמם ומשפחותיהם.

  1. נמר בסאם אבו עמאר (25/10/16) – בן 15 מלקיה. נורה ונהרג בגבול מצריים, כאשר הצטרף לעבודתם של בני משפחתו כעובדי קבלן בעבודות על גדר הגבול.
  2. עלי דגאמין (29/12/16) – בן 17 מא-סמוע. נהרג לאחר שנפל מגובה במהלך עבודות בנייה של מחסן בקיבוץ חפץ חיים.
  3. אנס אבו עאבד (14/03/17) – בן 17 מקלנסווה. ביחד עם אל-מאלק תקרורי, בן 24, נהרג בשריפה שפרצה במחסן זיקוקים בלתי חוקי במושב פורת.

בכל שנה אנו עדים לעשרות מקרים נוספים של פועלי בניין אשר נהרגים בעת עבודתם. המספרים מבהילים. עובד בניין מת בישראל כמעט מדי שבוע. ב-15 השנים האחרונות נהרגו בישראל כ-500 פועלי בניין, כאשר ב-2016 נרשם מספר שיא של 48 הרוגים.

שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. בישראל 13.2 הרוגים לכל 100 אלף, לעומת 5.87 הרוגים לכל 100 אלף איש באיחוד האירופי. נתון מבהיל נוסף – בישראל נהרגו בשנה שעברה יותר פועלי בניין מאשר בבריטניה כולה, 48 פועלים לעומת 45 בלבד בבריטניה, שאוכלוסייתה גדולה מישראל פי 8 (!) .

שאלה שצריכה להישאל: האם בגלל שמרבית ההרוגים הם מוחלשים, הן מבחינת סוג העבודה והן מבחינת הרקע החברתי שממנו מגיעים – הם אינם מעניינים את הציבור הישראלי ובעיקר את מקבלי ההחלטות?

ההתעלמות והאדישות של משרדי הממשלה, המשטרה ובתי המשפט מביאה לכך שמספר ההרוגים מסרב לרדת ואף עולה. פעולותיה ומחדליה של מדינת ישראל, כפי שהן באות לידי ביטוי בענף הבנייה, חותרות תחת עקרונות יסוד אוניברסליים בדבר קדושת החיים וכבוד האדם. עקרונות אלה מעוגנים במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי, והפרתם שומטת את הקרקע המוסרית והחוקית מתחת לפעולותיה של ממשלת ישראל תחת התירוץ של מחסור במשאבים.

 

נמר בסאם אבו עמאר, בן 15 מהישוב לקיה, נורה ונהרג בגבול מצריים. ביחד איתו נהרגו השנה עוד שני נערים שגם הם עבדו בעבודות מסוכנות.

מקרי המוות של פועלים אלו, אינם גזירה משמיים אלא בחירה להזניח את הפיקוח על העבודה, אשר נובעת מזלזול מוקצן בחיי אדם. אך מותם של בסאם, עאלי ואנאס חמור במיוחד, בגלל גילם הצעיר ובגלל שהועסקו בניגוד לחוק. לניצול פנים רבות ומגוונת כאשר כל צורה היא קשה ומייאשת. מותו של עובד חוצה את גבולות הניצול למקום שאין ממנו חזרה ואין כפרה. על מוות כתוצאה מהפקרה או ניצול במקום העבודה – אין שום חוק שיפצה את משפחות ההרוגים. מקרי מותם של נערים אלו אינם רק "תאונות", אלא עבירה חמורה על החוק אשר אוסר על בני נוער לעבוד במקומות מסוכנים. המעבר על חוקי העבודה של בני הנוער אינה מפתיעה אותנו, היות והסטטיסטיקה מדברת על כך שמרבית בני הנוער העובדים הינם מנוצלים. אך הזלזול בחוקי הבטיחות לנוער הם האכזריים והקשים ביותר.

הסתדרות הנוער העובד והלומד, שמהווה את הגוף היציג עבור בני נוער עובדים בישראל, אחראית לבריאותם וחייהם של כל הנערים והנערות העובדים והעובדות בישראל. איננו יכולים לעמוד בשקט מן הצד כאשר נערים מאבדים את חייהם במקום עבודתם.

העונש למי שיעסיק בני נוער בצורה מסוכנת הוא קל בצורה מגוחכת. בנוסף לזאת מאז חוקק חוק עבודת הנוער הוגש כתב אישום אחד בלבד (!) בנוגע להעסקה מסכנת. אנו קוראים לממשלת ישראל, כנסת ישראל ולמשרדים הנוגעים בדבר – החמירו את הענישה בחוק ואכפו ביתר שאת כל הפרה של סעיפי הבטיחות בחוק עבודת הנוער.

למדריכות וחניכי התנועה – הדריכו וחנכו לשמירת החיים גם במקומות העבודה, חנכו כי אין דבר יותר חשוב מחיי אדם, וכי אף איש ואישה אינם כלי למען רווח של מישהו אחר.

חניכים ובני נוער עובדים – אנו קוראים לכם בכל לשון, אל תסכימו לעבוד במקום עבודה מנצל, בלתי חוקי או מסוכן. בכל הסכמה כזאת אתם מאשרים למעסיקים לעבור על החוק. אל תסכימו לכך. היאבקו על חייכם, על חיי חבריכם, על חיי כל הנערים והנערות העובדים.

אם אתם חושבים שניצלו אתכם במקום העבודה, העסיקו אתכם בעבודה אסורה ולא בטוחה -אל תשמרו את זה לעצמכם. פנו להסתדרות הנוער העובד והלומד באתר – www.minimum.org.il או בטלמסר 1121*

חג ה-1 במאי, שמצוין ברחבי הגלובוס כיום הפועלים הבינלאומי נחגג בישראל בשנים האחרונות בתהלוכה הססגונית ובעצרת בבית ההסתדרות המאורגנים על ידי הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל ובשיתוף עם ההסתדרות החדשה, בהשתתפות חניכי וחברי התנועות, צעירים, ועובדים רבים. גם השנה ייקחו חלק אלפי חניכים, בני נוער, צעירים, עובדים, ועדים ואיגודים מקצועיים בתהלוכה ססגונית ברחובות תל אביב ויגיעו לבית ההסתדרות שם תתקיים עצרת כנגד המאבק בניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה.

המסכת תחל בשעה 18:30 בבית ההסתדרות ויושם דגש על אוכלוסיות מוחלשות בעולם העבודה – עובדי בתי קפה והמסעדות, עובדים בענף הבנייה ועוד. בעצרת יצאו כנגד זילות חיי האדם של עובדים בענף הבנייה לאור מותם של  48 עובדים בענף הבנייה ב2016 ו11 נוספים מפתיחת 2017 (מתוכם שלושה נערים). כמו כן, ייחשפו נתונים על תעסוקת נוער בשנה האחרונה וייקחו חלק עובדי קפה נואר שהתאגדו לאחרונה על מנת להסדיר את תנאיהם. גם השנה ולאור ההתאגדויות החדשות שהוקמו במשק יתקיים טקס אות ההתאגדות במהלכו יעניקו ועדים ותיקים את אות לוועדים החדשים שבתורם יעניקו את אות ההתאגדות לוועדי בני הנוער והצעירים.

למעלה מ-5,000 אנשים צפויים לקחת חלק באירוע המרכזי לציון חג הפועלים שיכלול צעדה צבעונית שתעבור ברחובות מרכזיים בת"א, עצרת ברחבת בית ההסתדרות וטקס הענקת "אות ההתאגדות".

17:00 הצעדה המסורתית מבית אריאלה דרך שאול המלך, אבן גבירול וארלוזורוב לבית ההסתדרות                         

18:30 עצרת בבית ההסתדרות בסימן המאבק כנגד ניצול בני נוער וצעירים בעולם העבודה וטקס אות ההתאגדות                             

19:30 הופעה – אביאור מלסה

 

צעדת האחד במאי בשנת 2016

 

מחלקות ההדרכה של הנוער העובד והלומד נפגשו אתמול ליום עיון לקראת יום האישה הבינלאומי שיתקיים בשבוע הבא (8.3). המפגש המיוחד הזה מהווה חלק מהביטויים להחלטת התנועה מהועידה העשירית להגדיר את הנוער העובד והלומד כתנועה פמיניסטית.

נוסח ההחלטה: פמיניזם

כתנועה שחרטה על דגלה את ערכי שוויון ערך האדם, הסוציאליזם והכלליוּת, בוחרת התנועה להגדיר את עצמה גם כתנועה פמיניסטית ולחנך לכך. התנועה רואה בחומרה תופעות של סקסיזם, אלימות ואפליה נגד נשים, ותפעל למיגור תופעות אלו. ועידת התנועה קוראת לחברי התנועה ולחברותיה:

יום העיון עסק במקומה ומעמדה של האישה והנערה בעולם העבודה.
נתי וימן, רכזת ההדרכה של הנוער העובד והלומד פתחה את היום והסבירה את הבחירה למשתתפות:
"בחרנו לעסוק בנושא זה מפני שפעמים רבות כאשר מדברים על פמיניזם או על עולם האישה היחס מתמקד בגופה של האישה, מיניותה, המראה שלה, הטרדות מיניות ואונס. אלו נושאים חשובים מאוד ואכן יש עוד הרבה מה להעמיק בהם.
אנחנו החלטנו שנה להאיר נושא שתוק, נושא שחסרות לנו מילים לדבר אותו, להבין אותו, לחשוב אותו. החלטנו להביא לשיחה שלנו את הפמיניזם דרך ההיבטים המטריאליים, היבטים חיוניים והכרחיים בכדי לשנות את מעמדה של האישה בחברה.

המציאות הכלכלית במדינת ישראל דורשת ממרבית משקי הבית את השתתפות כולם בפרנסתו. אנו מבקשים ומבקשות בכינוס זה להאיר מתוך המחשכים את המקומות בהם נשים ונערות יוצאות לשוק העבודה בו הן מנוצלות ומדוכאות או פשוט מתוגמלות פחות מידי יום בעבודתן.
בחברה שלנו יש מתח גדול בין להיות נערה, אישה, אימא להיות אדם עובד, לשאת את הפרנסה, את גידול הילדים, משק הבית ועוד.
יתכן וחלקכם וחלקכן חשים כי נושאים אלו כבר בהתמודדות ומה שאני אומרת רחוק מחייכם, יתכן שאתם, אתן מזדהים מאוד וחשים על בשרכם את הפער, את הקושי."

 

"להבין, ללמוד ולעצב את המושג פמיניזם בחברה ברוח החברותא, בראי יעוד התנועה." נתי וימן, רכזת ההדרכה של הנוער העובד והלומד

"יום זה מיועד לכולנו. ביקשנו בוועידת התנועה העשירית לצייר תמונת עתיד- יעוד. בכדי להגשים יעוד זה עלינו להבין את הערכים הגלומים בו, להעז להכנס אליהם, להעמיק בהם, להיות מודעים ומודעות לחוזקות שלנו כמו גם לחולשות. להכיר במקומות אשר מעמיקים את הפערים המעמדיים, המטריאליים בינינו.

ודעו! בחרנו לקיים יום זה כי אנו זקוקים וזקוקות לו בתנועתנו. זקוקים וזקוקות להכניסו להכניסו ללוח השנה הכלל תנועתי, להדריכו, להעניק כלים להדרכת תוכן זה. זהו צורך אמתי, הן בחברה והן בתנועה.

מה התפקיד של הפמיניזם ביעוד התנועה? איזו דמות חברה אנו מבקשות ומבקשים בהביט זה? לאילו מאבקים אנו מוכנות להיכנס בכדי לממש יעוד זה? אלו שאלות שיש לענות עליהן. זהו מאבק חברתי שיש לבחור להאבקו ובכדי לשנות את חברתנו בעומק יש לבחור בו במשותף. להבין, ללמוד ולעצב את המושג פמיניזם בחברה ברוח החברותא, בראי יעוד התנועה. פעמים רבות אנו שואלות את עצמינו האם ניתן? האם במציאות כה מקובעת ומקבעת , שמרנית דכאנית ודורסנית ניתן לחולל שינוי?"

היום נפתח בהרצאה של הדס בן אליהו, חוקרת במכון שוות ומלמדת שינוי מגדרי בארגונים באוניברסיטת תל אביב. ההרצאה עסקה בתמונת המצב המגדרית בעולם העבודה ואיך מודדים ומפתחים שוויון מגדרי בארגונים שונים. לאחר מכן עברה פעולה בנושא "האישה בעולם העבודה" שהובלה ע"י נציגים ממחלקות ההדרכה השונות.

לאחר הפסקת הצהריים התקיים פאנל עם מדריכות מרחבי התנועה אשר קיימו פעילויות חינוכיות שונות אשר עסקו בחינוך מודע למגדר בנוער העובד והלומד בשנים האחרונות. לסיכום התקיימה שיחה על האופן בו יצויין יום האישה הבינלאומי בקנים וסניפים ברחבי הנוער העובד והלומד.

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!