שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ערב טוב לכולם ותודה שבאתם. אני וודיע יוסף טרבוש מכיתה י"ב, לומד בבית ספר "טכנולוגי כיסרע סמיע" במגמת אוטוטרוניקה, עובד בפנצ'ריית הארז בכפר מע'אר.
אני מודה לאל שהגעתי לכאן בתור מצטיין, לא חשבתי שאגיע לכאן.  אני פונה לכולם ואומר – אין דבר העומד בפני הרצון, השמיים הם הגבול.

אני מאור ליטוין, לומד במגמת חשמל בבית ספר מקצועי רמת דוד, עובד בגף מערכות חימוש בבסיס רמת דוד. אני חבר בנוער העובד והלומד מאז כיתה ט' וחבר בגרעין עמל לחוות ההכשרה בירושלים. בית הספר בשבילי הוא כמו משפחה שנייה. בבית הספר הקודם היה לי קשה ללמוד, אבל כשהגעתי לפה גיליתי שיטת לימוד אחרת לגמרי. אנחנו לומדים חומר עיוני בכיתה, ואז בעבודה מבינים אותו דרך הידיים. בבית הספר שלי אני מקבל מהמורים יחס אישי ויודע שאכפת להם שאני אצליח.

הלימודים אצלנו הם ברמה מאוד גבוהה, והעבודה בבסיס היא שיא הלמידה שלי. לימודים עיוניים הם לא לכל אחד, ובעבודה שלי אני יכול ללמוד באמת דרך התנסות אישית. זו הזדמנות מאוד מיוחדת, אני לומד דברים שלא הייתי לומד בשום מקום אחר.

וודיע: אני עובד אחר הצהריים במוסך המשפחתי. בשבילי זה כבוד להגדיל ולהמשיך את העסק, וכשאהיה גדול אני רוצה לנהל את המוסך בעצמי. לכן אני ממשיך ללימודי הנדסאי מכטרוניקה במכללת כדורי.

מאור: מבחינתי, להיות חבר בנוער העובד והלומד זה חלק בלתי נפרד מלהיות תלמיד בבית ספר מקצועי. כבר בשנה הראשונה שלי ברמת דוד המדריכה מהנוער העובד והלומד הזמינה אותי להיות בתנועה. בכיתה י' יצאתי לקורס פעילים בקיץ וקיבלתי תעודת מדריך. יצאתי מאז לעוד הרבה טיולים ומפעלים של התנועה, והשנה גם הדרכתי את שכבת ט' בבית הספר.
בזכות הפעילות בתנועה הבנתי את החשיבות שבלהיות נער עובד ולמדתי על הזכויות שלי.

וודיע: עבורנו בית הספר המקצועי היה מקום משמעותי מאוד לגדול בו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות להורים, לרכזי התעסוקה, למחנך הקודם שלי ולכל צוות בית הספר. אתם מוכיחים את זה שבית הספר המקצועי הוא מקום איכותי וגורם חשוב בחברה הישראלית. אנחנו קוראים לנוער בארץ להכיר את העולם הזה ולהצטרף אלינו, כי בשבילנו זה כבוד לעבוד!

אם אתם מחפשים עבודה לחופש הגדול, הגעתם למקום הנכון. בחודש יוני יתקיים יריד תעסוקה המיועד לגילאי 15 עד 18. היריד תקיים בשיתוף הנוער העובד והלומד. במהלך היריד תפעל עמדת הסברה של תנועת הנוער העובד והלומד שבה נציגי התנועה יסבירו לבני נוער על זכויותיהם בתחום התעסוקה ואפילו תאפשר ייעוץ משפטי ללא עלות במקרים של הפרת זכויות.

מומלץ להיכנס לקישורים המצורפים לקבלת כל הפרטים הרלוונטים

לפרטים על יריד התעסוקה בשיתוף הנוער העובד והלומד בבת ים

לפרטים על יריד התעסוקה בשיתוף הנוער העובד והלומד בראשון לציון

לפרטים על יריד התעסוקה בשיתוף הנוער העובד והלומד באשדוד

בשבוע האחרון נפצעו שני פועלים, ונהרגו חמישה באתרי בנייה ביבנה ובאשקלון. למעשה, מתחילת שנת 2019 נהרגו כעשרים עובדים באתרי בנייה, ובשנה לפני כן נהרגו ארבעים ושמונה.
מדינת ישראל מזלזלת בפועלי הבניין ומאפשרת להם להיהרג ולהקריב את חייהם באתרי הבניה.
בכל שנה המוני עובדים נהרגים עקב תנאי בטיחות לקויים,  מספר ההרוגים גדל מעת לעת וכמעט מכפיל את עצמו בכל שנה. לצערנו הרב, פקח מבקר באתר עבודה אחת לשלוש שנים. חוקי הבטיחות ברוב תחומי הבנייה ישנים ומסוכנים, והחוקים החדשים  שנחקקו בשנים האחרונות לא באמת נאכפים.
אנחנו תלמידים ותלמידות בבית הספר המקצועי "עמל רמת דוד", חניכים וחניכות פעילים ב"נוער העובד והלומד" – מאוגדים בהסכם קיבוצי.
כבני נוער העובדים בבסיס חיל האוויר, לא היינו רוצים שיזלזלו בנו, במקום העבודה שלנו, בכלים בהם אנו משתמשים ובפרט בחיינו.
אנו דורשים שכל עובד בחברה הישראלית יקבל את הזכויות המגיעות לו כאדם עובד, ושכל מעסיק במדינה יכבד את עובדיו ולא יסכן חיי אדם, כי אין מחיר לדם אדם.
אנו קוראים לחבר הכנסת, מר חיים כץ, שר העבודה והרווחה, להוסיף תקנים לפקחים באתרי הבנייה כפי שנחתם בהסכם שנחתם בין ההסתדרות למשרדי הממשלה בנושא  בנובמבר 2018.
אנו קוראים לאגודת הקבלנים לשים סוף לרשלנות באתרי הבנייה, ולהשקיע את סכומי הכסף הנדרשים לכלי עבודה בטוחים כי חיי אדם מעל הכל.
אנחנו קוראים לבני הנוער בכלל, לחניכים וחניכות הפעילים בתנועת הנוער העובד והלומד בפרט, להצטרף אלינו במאבק למען שמירת ערך חיי אדם והגנה על זכויותיו הבסיסיות להיות בטוח ומוגן במקום עבודתו.

בתור העובדים של מחר-אנחנו דורשים עתיד טוב יותר!
תלמידי וחניכי בית ספר מקצועי עמל רמת דוד, סניף רמת דוד הנוער העובד והלומד.

למאמר מרתק אודות אחדות הנוער העובד והלומד >

فالاسبوع الاخير تصاوب عاملان، و ماتو خمسة عمال بمنطقه عمل ب״ يفنه״ و اشكلون.  بأول سنه 2019 قُتِلوا حوالي 20 عامل بمناطق عمل و بالسنه السابقة قُتِلوا 48 عامل.
دوله اسرائيل تستهزء بعمال البناء و تسمح لهم بعرض حياتهم للخطر في مناطق العمل.
بكل سنه الكثير من العمال يُقتلون اثناء العمل في شروط أمان غير سليمه، عدد القتلى يزداد اكثر فاكثر ، ففي كل سنة يزداد العدد بضعف العدد في السنة السابقة.
للاسف الشديد، المفتش يزور منطقة العمل مرة كل ثلاث سنوات.  شروط الامن والامان باغلب اماكن العمل قديمة وخطرة، و القوانين الجديده التي سُنَّت في السنوات الاخيرة غير مطبقة.
نحن طلاب وطالبات المدرسة التكنلوجيا " عمال رمات داڤيد"، المتدربين والمتدربات الفعالين في " الشبيبة العاملة والمتعلمة" – نشترك في اتفاق جماعي.
نحن الشباب والشابات العاملون في قاعدة جيش " القوات الجوية"، لا نريد ان يُستهزأ فينا في مكان العمل، في الادوات التي نستخدمها وفي حياتنا خاصة.
نحن نطلب ان كل عامل في المجتمع الاسرائيلي ان يحصل على الحقوق المستحقة له كإنسان، وانا كل صاحب عمل في الدولة يتحرم عماله ولا يُعرض حياتهم للخطر، لانه لا يوجد ثمن لدم الانسان.
نحن نقول لعضو الكنيست، السيد حاييم كيتس، وزير العمل والشؤون الاجتماعية، ان يضيف قوانين ومعايير للمفتشون في مواقع العمل حسب اتفاقية العمل بيت الهستدروت ووزارات الحكومة في شهر 2018.
نحن نطلب من نقابة المقاولين وضع نهاية للاهمال في مواقع العمل، وتخصيص المبالغ المطلوبة لادوات عمل آمنة لان حياة الانسان فوق كل شيء
نحن نطلب من كل الشباب والشابات، للمتدربين والمتدربات الفعالين في حركة الشبيبة العاملة والمتعلمة، مشاركتنا في الصراع من اجل الحفاظ على قيمة حياة الانسان والحفاظ على حقوقه الاساسية ان يكون آمن في مكان عمله.

نحن كعاملون للغد، نطالب بمستقبل احسن

אני אוראל אליה, מקן כפר יונה, והשנה אני הולכת להיות פעילת עולם העבודה בקן שלי.
בהכשרה דיברנו על קדושת החיים בעולם העבודה ולמדנו על הזלזול בחייהם של פועלי בניין רבים.
האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על מקרה כזה. אני זוכרת שפעם אחת פועל בניין ערבי
מהעבודה של אבא שלי נפל 4 קומות מהבניין, אני זוכרת שהוא התקשר לאבא שלי וביקש ממנו עזרה.
בזמן הפעולה חשבתי על אבא שלי שעבד באותם הימים שם, ועל זה שזה היה יכול להיות הוא.
זה לא הגיוני בעיני שככה מזלזלים בחיים של פועלים –  איך אפשר שבמדינת ישראל 2018 פועל יקום בבוקר
לעבודה, ובערב הוא כבר לא יחזור לבית שלו.
הניצול והפגיעה הזאת בעובדים היא לא רק אצל המבוגרים, גם אני והחברים שלי שעובדים באולם אירועים
בעיר, מקבלים יחס מזלזל מהמעסיק, מלינים לנו את השכר ולא דואגים שנחזור הביתה בשלום
כשאנחנו מסיימות לעבוד אחרי 12 בלילה. זה אותו הניצול ואסור לנו להתבלבל!
אני חושבת שהגיע הזמן לעצור את זה! וזה עלינו – עליכם המש"צים, עליכן מדריכות ט' ועלינו פעילי עולם
העבודה בקנים, זה פשוט עלינו – ביחד!
אני רוצה שהחברים שלי מאולם האירועים שאני עובדת בו יהיו חלק מהקן שלי, הם צריכים להיות שם – ואני
הולכת להביא אותם!
יש הרבה בני נוער שאני הולכת להזמין לקן שלי.
התנועה יכולה וצריכה להיות גב לכל חניכה שעובדת בקן, לכל חברה שלנו לשכבה, היא יכולה לבוא ולקבל
את כל הזכויות שמגיעות לה.
ביחד אנחנו צריכות לבנות את הקנים שלנו להיות מקום שבו אפשר לדבר על שיוויון ערך העבודה, על ניצול
של בני נוער, על פערים כלכלים וסוציאליזם, עלינו לפתוח את הקנים שלנו לעוד ועוד נערים עובדים מהעיר
שלנו, אנחנו צריכים להפוך את הקנים שלנו לבית וכתובת לכל הנערים והנערות העובדים בעיר!

פעיל עולם העבודה

בתחילת חודש יוני התקיימו טקסי חניך וחונך מצטיינים ע"ש ישראל גלילי, בהפקת הנוער העובד והלומד. במהלך שלושת הטקסים, שנערכו בחיפה, בת"א ובאשקלון, חולקו תעודות הוקרה לחניכים בבתיה"ס המקצועיים שהצטיינו בעבודתם במהלך השנה האחרונה. כמו כן, חולקו תעודות הוקרה לחונכים מצטיינים אשר קלטו את הנערים במקומות העבודה, סייעו להם בדרכם המקצועית ולימדו אותם את רזי המקצוע אותו בחרו ללמוד. בטקסים נכחו מעל 500 משתתפים, ובהם משפחות המצטיינים, נציגי בתיה"ס המקצועיים, נציגי משרד העבודה והרווחה, מדריכי התנועה, מעסיקים ועוד. טקס זה מתקיים מדי שנה, במסגרת פעילות התנועה בחינוך המקצועי, במטרה להמשיך ולחזק את מערכת ההכשרה המקצועית ולהעלות את ערך העבודה והמקצוע בחברה הישראלית.

הרבה מדברים על החינוך המקצועי – הלכנו לשאול את האנשים שעושים אותו ביום-יום מה דעתם#הנוערהעובדוהלומד#הביתשלהנעריםוהנערותהעובדים#מאז1924

Posted by ‎הנוער העובד והלומד – الشبيبة العاملة والمتعلمة‎ on Thursday, June 8, 2017

בטקס של אזור המרכז, שנערך במרכז מנדל לתרבות, ב7/6, השתתף שולי אייל, יו"ר האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם. בנאומו, אמר אייל: "בשנתיים האחרונות חווינו ביחד אתגרים מטורפים מהם יצאנו רק מחוזקים עם יכולות חדשות. הוכחנו וניצחנו בצדקת דרכנו. אני כולי תקווה שנצליח להתרחב, ולשים את החינוך המקצועי, האמתי, היחידי שיש היום במדינת ישראל על המפה."

אדיר עפרי

השנה חולקו תעודות הצטיינות לכ-70 חניכים מצטיינים ו-30 חונכים מכל רחבי הארץ, כאשר גולת הכותרת היא סיפורו המרגש של אדיר עפרי. עפרי, כיום בן 51, החל את דרכו המקצועית בגיל 11, כעוזר חשמלאי וכעובד במפעל ברזל וכן היה בעצמו פעיל בנוער העובד והלומד. לימים, כאשר הפך להיות עובד בכיר במרחב דרום בחברת החשמל, המשיך בדרך של המחויבות לחינוך המקצועי וחנך מאות חניכים למקצוע החשמלאות לאורך השנים.

"ללמד להבריג את הבורג בצורה הנכונה זה החלק הבנאלי. העיקר הוא הלימוד הערכי" אמר עפרי. "כאזרח אני מאמין שכשאתה יכול לתת, תיתן. חשוב לי לחנך את החניכים שלי לרצות להתאמץ, להיות הכי טובים במה שהם עושים, ולתרום כמה שיותר למדינה. מבחינתי זה דבר טבעי. " דבריו של עפרי מבטאים בצורה הנכונה ביותר את רוח החינוך המקצועי ורוח הטקס. רוח של נתינה לחברה, ציונות ואחריות.

דביר עובדיה

הטקס הוא במה נוספת בה יכולים תלמידי החינוך המקצועי להשמיע את קולם ולהגיד מה דעתם על בתיה"ס בהם הם לומדים. "לימודי המקצוע חשובים לחברה שלנו." כך אמר דביר עובדיה, תלמיד י"ב באורט התעשייה האווירית. "אנחנו עובדים במקצועות שבונים את המדינה – למשל בצבא ובתעשייה האווירית. לא כל אחד יודע לעשות את מה שאנחנו לומדים, וכשאנחנו נסיים את הלימודים החברה תרוויח עובדים מקצועיים."

בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה במערכת החניכות ובביה"ס הספר המקצועיים. תנועת הנוער העובד והלומד תאבק במגמות אלו ותמשיך לפעול לחיזוק החינוך המקצועי למען בני הנוער העובדים וכלל החברה הישראלית.

אני טל, בן 17, גר בבת ים וחבר סניף ראשון מרכז. לפני שנה חיפשתי עבודה, חברה סיפרה לי שיש בראשון סניף של הנוער העובד והלומד שיכול לעזור לי. הגעתי לסניף והצטרפתי לקבוצת עבודה – קבוצת נען. במהלך השנה עברנו פעולות וגם עבדנו ביחד כקבוצה. היום אני מדריך קבוצה ט' בסניף וחניך בקבוצת י"א.
בתחילת דרכה של התנועה קמות קבוצות עבודה של בני נוער. ברחובות פועלות שתי קבוצות עבודה. לאחר שנתיים יחד, דורשים חניכי הקבוצות מהקיבוץ המאוחד שיתנו להם שטח להקים קיבוץ על בסיס עבודה עברית. ב-1930 הקימו קבוצות העבודה של הנוער העובד את הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ נען.

אני סופיה, בת 18, גרה בבאר שבע וחברה בהתאגדות עובדי בורגראנץ'. בתחילת השנה התקשר אליי המדריך שלי וסיפר לי על רעיון ההתאגדות. אחד הדברים שמגיעים לנו במסגרת ההסכם הקיבוצי הוא הזמנה לתהליך המסע לפולין במחיר מסובסד. החלטתי להצטרף למשלחת בני הנוער המאוגדים והמסע הזה שינה את חיי.
אחת השביתות הראשונות עם הקמת הנוער העובד ב-1924 הייתה בבית חרושת לגפרורים "גבורה". המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. עובדות בתנאים קשים, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. המעסיק מוכן לדבר רק עם מבוגרים, הנערות השובתות אומרות לו שהסכם יהיה רק איתן ומולן. לאחר שביתה של שלושה ימים הדרישות מתקבלות.

אני מקסים, בן 18, חניך בבית ספר מקצועי עמל רמת דוד, לומד במגמת חשמל, פעיל בקבוצת ההנהגה התנועתית בבית הספר וחבר גרעין עלמא.
בשנת 1928 החלו לפעול "חדרי המלאכה מיסודה של תנועת הנוער העובד". זאת הייתה מסגרת חינוכית להכשרה מקצועית לבני נוער עובדים שסיימו בתי ספר עממיים.
ב-1929 קם בית הספר המקצועי הראשון בישראל על ידי חברי הנוער העובד – בית הספר מקס-פיין. הוא היה החלוץ הראשון שיצר אפשרות לבני נוער לרכוש מקצוע, ללמוד ולהתחנך.

התנועה שלנו ידעה תמיד לזהות ראשונה את צרכי הנערים העובדים, היא בראה מפעלים אדירים, חלוציים. בנתה יצירות של צדק, שיתוף ודאגה לחברה ולעם. את היצירות האלו בנו לא אחרים מאשר בנות ובני הנוער, שראו לנגד עיניהם את האהבה והאחריות לחברה, לא פחות מהצורך בקיום ופרנסה. בתנועה לא ביקשו מהם לבחור בין דאגה לעתידם ולפרנסתם, ובין בניית החברה ומאבק למען מימוש הצדק בה.
כך בקיבוץ נען, בבית הספר המקצועי ובהתאגדות במפעל הגפרורים.
וכך גם היום! בסניף, בקן, במקומות העבודה, בבתי הספר המקצועיים.
אנחנו, בני ובנות הנוער של היום, נדאג להמשיך את דרכה המיוחדת של התנועה שלנו. נהיה חלוצים וממשיכי הדרך – נדריך, נחנך, נאגד, נדאג לזכויות, נהיה חברי קבוצות, נוביל סניפים וקנים, ניצור את המקום שבו אפשר להיות גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
כי אנחנו נולדנו ליצירה ולעשייה, לתקווה ולעמל, לשוויון ולחברות.
אנחנו דורשים מכם, מכולכם, חניכים וחניכות, מדריכים ורכזות, בני נוער ובוגרים – לשים את ערכי התנועה השורשיים האלו, כנר לרגלכם ביצירות שתצרו בתנועה בשנים הבאות.

לחיי המדריכות והפעילים!
לחיי המאבק בניצול וההכשרה המקצועית!
לחיי ההתאגדות האנושית!

לעבודה להגנה ולשלום, עלו והגשימו!

 

ביום האישה הבינלאומי יצאנו לדרך עם אתגר #עצמאית במטרה להכיר את הנערות העובדות של שנת 2017. זה בדיוק הזמן שכל המדינה תשמע את הקול של הנערות והצעירות העובדות. כולם בישראל צריכים לדעת מה זה להיות נערה בעולם העבודה, למה נערות יוצאות לעבוד ובעיקר, עם מה הן צריכות להתמודד.

אז פנינו לנערות עובדות – דרך הרשתות החברתיות, הקנים, הסניפים ובתי הספר המקצועיים. ביקשנו מהן לספר הכל – איך היחס אליהן? במה הן עובדות? מה חשוב ומה קשה להן בעבודה? ומה המסר שלהן לנערות עובדות אחרות?  כי חשוב שכולם ידעו – יש נערות עובדות ויש להן זכויות!

 

אופיר סעדיה, בת 18, עובדת בקפה נטו, מסעדה ומספרה. חניכה בבית ספר מקצועי עמל תל השומר.

למה יצאת לעבוד? יצאתי לעבודה כדי להיות עצמאית, כדי להיות מסוגלת לדאוג לעצמי ללא עזרה מההורים.

במה את חולמת לעבודה בעתיד? החלום שלי הוא להיות מנהלת בכירה במקום מכובד ולהיות אחראית על אנשים ועל עבודתם.

מה היית רוצה לשנות בעולם העבודה? הייתי רוצה להעלים את מקרי הניצול בעבודה.

מה המסר שלך לנערות עובדות? להתכונן לעתיד. כבר עכשיו לעבוד בשביל העתיד שלכן ולצבור ניסיון.

 

הודיה חיאב, בת 17, עובדת במלצרות. חניכה בבית ספר מקצועי עמל תל השומר.

מאיזה סיבה נערות יוצאות לעבוד? לחסוך כסף לרישיון ובגדים וכי לא נעים לקחת מההורים.

במה את חולמת לעבוד בעתיד? לעבוד במקצוע שאני לומדת בחינוך המקצועי – מנהל ולוגיסטיקה.

מה היית רוצה לשנות בעולם העבודה? להשיג את העבודה הכי מכובדת שאני יכולה. נגיד עבודות של מנהל יותר קשה לנשים, הן צריכות להתאמץ יותר בשביל להשיג את העבודה. הייתי רוצה שזה ישתנה.

מה המסר שלך לנערות עובדות? שיעמדו על שלהן. שאם הן רוצות משהו אז שיקחו אותו עד הסוף. שילחמו על העבודה.

 

לוטם פרבר, בת 18, עבדה בעבר בקייטרינג באולם אירועים והיום עובדת בעבודות מזדמנות, חניכה ומש"צית בקן בורוכוב

למה את החלטת לעבוד? כדי שיהיה לי כסף שאוכל להרגיש עצמאית איתו, שאני לא תלויה בהורים.

האם קרה פעם שבמקום עבודה התייחסו אחרת לנערות? כן. בקייטרינג שעבדתי בו המנהל קרא לכל הבנות פוצי. זה היה ממש מעצבן ומוזר. הוא גם לא נתן לנו להרים דברים, ותמיד אנחנו היינו מסיימות את העבודה לפני הבנים, כי אותם השאירו להרים את הציוד בסוף האירוע. פעם אחת המנהל "טפח" לי על הגב וזה ממש כאב לי, הייתי בהלם ממנו. כשהוא הבין שזה לא היה מתאים הוא אמר לי שהוא מצטער ושוב קרא לי פוצי. עשיתי לו פרצוף והלכתי משם.

איזה דברים גורמים לך להרגיש בנוח במקום עבודה בתור נערה? שמכירים אותי באמת במקום עבודה ושאכפת להם ממני.

האם קרה פעם שניצלו אותך בעבודה? כן, הלינו לי שכר כמה חודשים.

מה יש לך לומר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו לאף אחד לתת לכן הרגשה לא נוחה או לא נעימה בעבודה, בטח שלא יזלזלו בכן ויגרמו לכן להרגיש פחות שוות או שאתן צריכות להחצין את הנשיות והחיצוניות שלכן.

 

אליה אושצגה, בת 18,עבדה בעבר בבית קפה ובחנות לנערות, היום עובדת בבייביסטיר, חניכה ומש"צית בקן בורוכוב

מאיזה סיבות לדעתך נערות עובדות? כדי להיות יותר עצמאיות, להצליח לקחת אחריות על מה שהן רוצות לקנות.

למי יותר קל למצוא עבודה, לנערים או לנערות? זה תלוי איפה. אני חושבת שיש מקומות שמחפשים בעיקר נשים שנראות טוב כדי להשתמש ב"חיצוניות" וב"נשיות" שלהן כדי לקדם את העסק, ככה שאולי בהרבה מקומות יותר קל להתקבל לעבודה בתור נערה – למשל כשעבדתי בחנות עם מוצרים לנערות חיפשו רק עובדות.

האם קרה פעם שבמקום עבודה התייחסו אחרת לנערות? כן. אני זוכרת שבעל המקום בחנות שעבדתי בה ביקש ממני "להשתמש בנשיות שלי" ולחייך ללקוחות.

איזה דברים גורמים לך להרגיש לא בנוח במקום עבודה בתור נערה? שמבקשים או מצפים ממני להשתמש בחיצוניות שלי ושאתנהג בצורה מסויימת ללקוחות.

האם קרה פעם שניצלו אותך בעבודה? כן. כשעבדתי בבית קפה לא הכניסו לי משכורת לחשבון בזמן, והמנהל "מרח" אותי ואמר שהוא העביר כבר. לקח זמן עד שהמשכורת נכנסה באמת.

מה יש לך לומר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו שיגרמו לכן להרגיש לא בנוח בעבודה, בטח לא בגלל הנשיות שלכן.

 

תמר-תמי יוסיפוף, בת 18, עובדת בתעשייה אווירית מפעל מנועים

מאיזה סיבות לדעתך נערות יוצאות לעבוד? נערות צריכות כסף כדי להיות עצמאיות ולעזור בבית כמה שצריך

במה את חולמת לעבוד בעתיד? אני רוצה לעבוד במקצוע שאני לומדת ולהיות מכונאית ולתקן מטוסים

מה היית רוצה לשנות/ להשיג בעולם העבודה? הייתי רוצה שיתנו לבנות יחס שווה בעבודה ושיאפשרו לנערות ללמוד ולעבוד כמו הבנים, ולא למנוע מהן בגלל שהן נשים בטענה שהן לא יכולות לעשות דברים פיסיים כמוהם.

איזה מסר היית רוצה להעביר לכל הנערות שעובדות בישראל? חשוב שיהיו יותר נשים במקצוע בתור מכונאיות בכללי וכמכונאיות מטוסים, שיהיה לנו כוח ביחד לייצר מקום עבודה טוב לנשים

 

נטלי ארונוב, בת 16, עובדת בתעשייה אווירית מפעל מל"ט

מאיזה סיבות לדעתך נערות יוצאות לעבוד? נערות צריכות לצאת לעבוד בגלל שהן רוצות הסתדר לבד ופחות להכביד על ההורים, רוצות להרגיש עצמאיות

במה את חולמת לעבוד בעתיד? אני חולמת להיות בתפקיד ניהולי, אני אוהבת את תחום העיצוב. חשוב לי בעיקר שיעניין אותי מה שאני עושה.

מה היית רוצה לשנות/ להשיג בעולם העבודה? הייתי רוצה שיותר ידאגו לעובדים, שיהיו להם תנאים יותר טובים בשכר ובחופשות.

איזה מסר היית רוצה להעביר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו לאף אחד לנצל אתכן גם בתנאים בעבודה וגם פיזית על הגוף שלכן, אל תוותרו על עצמכן ותעצימו את הכוח הנשי בעבודה.

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!