שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

השיר נכתב ע"י נעמי שמר לאידה נודל, אסירת ציון מרוסיה שישבה בכלא הסובייטי בשנות ה-70. את השיר כתבה נעמי שמר בתקופת מאסרה של נודל והיא פונה אליה בגוף שני, כמכתב אישי של אישה לאחותה, שאותה לא פגשה מעולם.

'לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו'.

עומר קסלברנר, בת 15 וחצי, מדריכת כיתה ו' בקן נצר סירני וחברה בלהקת הנוער העובד והלומד, מספרת על המחשבות שלה לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים ועל ההשתתפות בקליפ לשיר:

"אני רואה את התופעה של אלימות בין בנים לבנות כל הזמן! למשל, הבנים בכיתה שלי, לא יכולה להגיד שהם אלימים, אבל כן יש אווירה אלימה כלפי הבנות בכיתה. אם הם רוצים לתפוס תשומת לב, אז זה דבר ראשון דרך אלימות. זה יכול לבוא בלזרוק דברים בשיעור. אני יכולה לשבת בשיעור ויתנו לי מכה על הראש. לא בקטע רע, כאילו בקטע של ידידות, אבל זה אלים. ואם אני אעשה את זה לילד מהכיתה, יגידו לי 'השתגעת? מה את עושה?'. זה יהיה לא לגיטימי, אם אני אדחוף ידיד שלי למשל.

זה שהתנועה עושה את מה שהיא עושה, זה מעלה את המודעות. למשל, אני יכולה להבין שזה פשוט לא בסדר מה שעושים לי, גם אם לאחרים זה נראה בסדר בחיי היום-יום שלנו.

אני רואה את זה גם כמדריכה. החניכים שלי הם בכיתה ו', הם מתחילים להבין מי ומה הם, כזה בקטנה. אני יכולה להגיד שיש אווירה טיפה אלימה, הם מתגרים המון אחד בשני. בתור מדריכה שלהם, אני צריכה להעביר להם את זה, שזה לא בסדר. אם מישהו אמר משהו, אז אפשר להגיד לו שזה לא בסדר. לא צריך לתת לו מכה על הכתף.

ביום שלישי האחרון העברתי פעולה ורציתי לחלק אותם לקבוצות. אחד הילדים זרק הערה – שכל הבנות יהיו בקבוצה אחת, וגם כלל את אחד הבנים בקבוצה. חשוב לי, בתור מדריכה שלהם, שהם יבינו גם ממני, שזה לא בסדר ושהדברים לא אמורים להיראות ככה. התנועה היא מקום מאוד טוב להראות את זה כי בסופו של דבר אני רוצה להיות כמו המדריכים שלי, אני מקווה שגם החניכים שלי, וזאת אחלה דרך להשפיע. אני אראה לחניכים שלי את הקליפ של 'מה שלומך אחות', ואדבר איתם על הנושא הזה.

בשנה שעברה העברתי פעולה על יום האישה, היה לי חשוב לגעת בזה. ממש ראו בפעולה את מה שקורה: חילקתי את הקבוצה לבנים ולבנות, והבנות היו צריכות לכתוב למה מתכוונים כשאומרים למישהו שהוא 'גבר', והבנים היו צריכים לכתוב למה מתכוונים כשאומרים למישהו שהוא כמו 'אישה' או 'נקבה'. אח"כ הם הקריאו את זה אחד מול השנייה והבנות נורא נעלבו. לבנים נפל שם איזשהו אסימון, הם יצאו מעורערים מהפעולה, שמחתי שהצלחתי לעורר את זה בהם, זה היה חשוב.

שמעתי את השיר המון, ויצא לי לחשוב על המילים שלו, הן ריגשו אותי. השמעתי אותו גם לחברות שלי. ישבנו והבנו שזה ממש נכון, שזה מה שיש לי עם החברות שלי, 'לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו'. זה משהו שממש מתקיים בקבוצה שלנו, עם החברות שלי, בקבוצה שלנו בקן. הן הסכימו איתי, וזה עזר לנו להבין שזה חשוב, שאנחנו פה אחת בשביל השנייה, שאנחנו ביחד."

עומר קסלברנר

ביחד אנחנו העולם, ביחד אנחנו יכולים לשנות

סהארה חמדאן (18) מתנדבת שירות לאומי-אזרחי בקן כפר ינוח, השתתפה גם היא בצילומי הקליפ וסיפרה:

"אני רואה הרבה אי-שוויון בכל מקום שאני הולכת אליו, בבי"ס, בבית, בכפר, בקהילה.

למשל, אצלי בבי"ס רק הבנים יכלו לצאת למסע השנתי. לבנות אסור לצאת לישון מחוץ לבית, בטענה ש'יקרה להן משהו רע'. המורים אמרו לבנות לא לצאת, ההורים לא הרשו להן לצאת. אפילו הבנים לא רצו שנבוא. השיחים הכריזו שהורים דתיים שישלחו את הבנות שלהם, הם כופרים בדת. אז כל הבנות החליטו לא לצאת מלבדי. אבל לא יצאתי.
השנה שכנעתי חלק מהחניכות שלי להתעקש לצאת למסע והן יצאו, לשמחתי.
יש המון דוגמאות.. למשל, נשים דתיות לא יכולות להוציא רישיון נהיגה.
קשה לי עם החינוך הזה, אומרים לבנות לא להיאנס במקום להגיד לבנים לא לאנוס, כל המערכת עושה את זה. לא מרשים לבנות לעשות כל מיני דברים כדי שלא יקרה להן 'משהו רע'. יש הרבה בורות בקהילה שלנו. הדת שלנו מכוונת לשוויון, אבל החברה עצמה לא, זאת הבעיה.
אמא שלי היא יו"ר נעמ"ת במרכז הגליל, היא עוזרת להרבה נשים שהן קורבנות לאלימות. מאז שאני קטנה, שמעתי הרבה סיפורים קשים מאוד. גם כמדריכה, שיתפו אותי ילדות במקרים של אלימות מינית שקרו להן.
הרבה אנשים אומרים 'אנחנו ב-2018, אין כבר אלימות, יש שוויון בין גברים ונשים', אבל זה לא נכון. אולי לא כולם רואים את זה בבית שלהם, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בבית של השכנים.

ילדים קטנים מושפעים בקלות מהאווירה הזאת, בין אם מההורים שלהם או מהחברים שלהם.

למזלי לא ראיתי בתנועה אלימות כזאת, אבל כשאני מעבירה שיחות ופעולות על  הנושא, אני שומעת דעות שונות ואני רואה איך הם סופגים אלימות מהחברה. כשאני מעבירה פעילות, אני לא מקבלת את זה שהחניכים יפלו בין הבנים לבנות ומלמדת אותם שזה לא בסדר. אני מלמדת אותם שביחד אנחנו העולם, שביחד אנחנו יכולים לשנות. אני מלמדת אותם איך לכבד ולאהוב אחד את השני, אני אומרת להם לא ללכת לפי החוקים, לחשוב מחוץ לקופסה, כי זה מה שמייחד בני אדם – שכל אחד הוא שונה. וגם אם יש דעות שונות, אלימות לא פותרת כלום."

סהארה חמדאן

"פמיניזם

כתנועה שחרטה על דגלה את ערכי שוויון ערך האדם, הסוציאליזם והכלליות, בחורת התנועה להגדיר את עצמה גם כתנועה פמיניסטית ולחנך לכך.

מתוך החלטות הועידה העשירית של תנועת הנוער העובד והלומד

מה מקורו של יום המאבק באלימות נגד נשים?

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים חל ב-25 בנובמבר מאז הוכרז על ידי האו"ם בדצמבר 1999 כיום המיועד למאבק באלימות נגד האישה. התאריך נקבע ל-25 בנובמבר לציון רצח האחיות מיראבל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית שנרצחו בשנת 1960 בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו. תאריך זה מציין גם את התחלתם של "16 ימים של אקטיביזם נגד אלימות מבוססת מגדר" כשבסופם מצוין "יום זכויות האדם" ב-10 בדצמבר. במסגרת ההכרזה על יום המאבק, אימצה העצרת הכללית של האו"ם בהחלטה 48/104 את ההצהרה בדבר המאבק באלימות נגד נשים. בנוסף, קרא האו"ם בהחלטה 54/134 לממשלות העולם ולארגונים לא ממשלתיים לארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיה.

למה צריך אותו?

תופעת האלימות נגד נשים היא התופעה הסמויה ביותר בעולם. נשים מוכות פיזית, נפשית, מינית, כלכלית וחברתית על ידי בני זוגן – ושומרות את האלימות המופעלת עליהן בסוד, לעיתים גם מהקרובים להן ביותר. נשים נרצחות, נאנסות, מוכות קשה ונזקקות לטיפול רפואי – ורוב הפעמים על ידי בני זוגן  – ולמרות זאת, מעל 60% מהנשים המוכות שפנו לנעמ"ת מעולם לא העזו לפנות למשטרה. אין ספק כי אלימות נגד נשים הוא אחד הפשעים הפחות מדווחים, אפילו פחות ממקרי אונס.

בוודאי שהאלימות איננה רק מנת חלקן של נשים, אולם באופן מובהק הפגיעה בנשים באה לידי ביטוי בכל רבדי החיים והיקפיה בלתי ניתנים לעיכול והיא נובעת מהשליטה הממוסדת של גברים על נשים. על אף היותן של נשים מחצית מאוכלוסיית העולם, הן מחזיקות באחוז אחד בלבד מההון בעולם וסובלות שעה-שעה מהטרדות, תקיפות מיניות, ניצול, אפליה כלכלית וכו'. הבחירה לשבץ יום אחד בלוח השנה לציון המאבק הצודק באלימות נגד נשים הוא הכרח מציאות כדי לחשוף את העוול שנעשה לנשים רק משום היותן נשים.

קצת נתונים:

אל מול הנתונים הקשים האלו, ישנה חשיבות רבה לפעול, לקרוא לשינוי וליצור מציאות אחרת – נטולת אלימות.

אז מה אפשר לעשות?

יום האישה.

למה צריך שיהיה יום במיוחד בשביל נשים?

כנראה, שיש כל כך הרבה דברים שצריכים להשתנות בחברה ביחס לנשים, שאנחנו זקוקות ליום הזה, והיום הזה – מזכיר לנו למה אנחנו נלחמות על זה – כל פעם מחדש.

במאה ה-18 פרץ רעיון השיוויון לעולם. לאמריקאים נמאס לשלם לבריטים ולא לקבל זכויות והצרפתים התעצבנו שלא נותנים להם לקבל החלטות בעצמם. במהפכה, הם צעקו לשיוויון ולצדק. אז למה היום, ב-2018, נשים עדיין מופלות, נחשבות חלשות, עקרות בית?

למה אם האישה תישאר בבית ותטפל בילדים זה יראה נורמלי והגיוני, אבל אם גבר יעשה את זה, זה יהיה מוזר ויוצא דופן?! שיוויון הוא ערך יסוד. בלעדיו, כל החברה לא שווה כלום.

אם אנחנו לא מבינים שכל אדם הוא פלא, ומהיותו פלא הוא או היא, שווים לי, אז לא התקדמנו.

ילדות, בנות, נערות, נשים – אתן שוות!

ואתן מסוגלות לעשות הכל. יש לכן יכולות פיזיות בדיוק כמו לבנים. אל תקטינו את עצמכן אף פעם – לא משנה מה!

קחו דוגמה מגולדה מאיר (ראשת הממשלה הראשונה), עדה יונת (האישה זוכת פרס נובל הישראלית הראשונה), דורית ביניש (נשיאת בית המשפט העליון הראשונה), אליס מילר (שנלחמה שיפתחו קורס טייס גם לנשים) ועוד נשים מדהימות ומיוחדות, שלחמו למען החלומות שלהן והאמונה שהן שוות!

כשאני מסתכלת על העבר מול המציאות, אני מרוצה. הגענו להתקדמות משמעותית. כן, עדיין יש משפחות שמקור פרנסתן הוא הגבר, ועדיין יש אנשים שחושבים שמקומה של האישה הוא במטבח, אבל יש כבר יותר ויותר אנשים שחושבים שזה לא נכון.

ולמרות זאת, צריך לזכור שזה לא מספיק. תמיד יש מה לשפר ולשנות וטפו טפו, יש עוד הרבה. השיוויון עדיין לא סופי ומטרת הפמיניזם לא הוגשמה במלואה.

זהו רק חלק קטן בפאזל שלם שרק הולכים ומתווספים אליו עוד חלקים.

מה זה הבריח התיכון? שכבת חוות ההכשרה, גרעין עודד, שנת יג' ושירות לאומי-אזרחי.
בסמינר השתתפו כ-35 חניכות, יהודיות, ערביות ודרוזיות מרחבי התנועה.
חניכות הסמינר העמיקו במושגי היסוד בפמיניזם, קידום השוויון ומעמד האישה, דילמות חינוכיות בחינוך פמיניסטי בתנועה, הנהגה נשית בתנועה והמאבק בסקסיזם בחברה הישראלית.
לסיכום הסמינר התקיימה שיחה על ייעוד הנוער העובד והלומד והחלטות הועידה העשירית, במטרה להמשיך ולהעמיק בפיתוח רעיונות הפמיניזם, והאפשרות לבניית חברה טובה וצודקת.
את הסמינר ריכזו מרים עוואד מורד, רכזת מחלקת ההדרכה של מעגל הקנים הערביים ונתי ויימן, רכזת מחלקת הדרכה כלל תנועתית.
הסמינר הודרך ע"י צוות משותף של מדריכות: ליאור שריר (רכזת שכבת החוות), נעמה ינוב (מרכז הדרכה קיום משותף), סלווא אבו כאשף (רכזת קן רהט) ורימא פרחת (רכזת שירות לאומי-אזרחי בקנים הדרוזיים).

 

סמינר פמיניזם, קיבוץ רביד

خلال نهايه الأسبوع أقيم لأول مرة بتاريخ الشبيبة العاملة والمتعلمة سمينار (لقاءات) الذي دعي اليه مرشدات لنمو القوي بموضوع الفمينيزم-النسوية؟
ما هو النمو القوي؟ طبقة تحقيق حركية، جرعين عودد، فرقة الطلائعين والخدمة المدنية.
اشتركت في السمينار 35 مرشدة، يهوديات، عربيات ودرزيات من كل جهات االحركة، ما عدا جرعين عودد الذين لم يستطيعوا الانضمام.
تأقلمنا وتعمقنا بمصطلحات النسوية، تقدم المساواة ووضع المرأة، أسئلة تربوية بالتربية النسوية بالحركة، قيادة نسوية بالحركة والصراع بالتعصب الجنسي بالمجتمع الإسرائيلي.
في النهاية أقيمت محادثة عن لهدف المنشود من الشبيبة العاملة والمتعلمة والقرارات المؤتمر العاشر، بهدف اكمال والتعمق بازدهار أفكار النسوية، والامكانية لبناء مجتمع افضل وأصدق.
مركزات السمينار، مريم عوض مراد، مركزة قسم الارشاد في الوسط العربي ونتي ييمن، مركزة قسم الارشاد في كل الحركة.
أقيم السمينار على ايدي طاقم مشترك من المرشات: ليئور شرير (مركزة التحقيق الحركية)، نعمة ينوف (مركزة قسم الارشاد في التعايش المشترك)، سلوى أبو كاشف (مركزة فرع رهط) وريما فرحات (مركزة الخدمة المدنية بالوسط الدرزي).

ביום האישה הבינלאומי יצאנו לדרך עם אתגר #עצמאית במטרה להכיר את הנערות העובדות של שנת 2017. זה בדיוק הזמן שכל המדינה תשמע את הקול של הנערות והצעירות העובדות. כולם בישראל צריכים לדעת מה זה להיות נערה בעולם העבודה, למה נערות יוצאות לעבוד ובעיקר, עם מה הן צריכות להתמודד.

אז פנינו לנערות עובדות – דרך הרשתות החברתיות, הקנים, הסניפים ובתי הספר המקצועיים. ביקשנו מהן לספר הכל – איך היחס אליהן? במה הן עובדות? מה חשוב ומה קשה להן בעבודה? ומה המסר שלהן לנערות עובדות אחרות?  כי חשוב שכולם ידעו – יש נערות עובדות ויש להן זכויות!

 

אופיר סעדיה, בת 18, עובדת בקפה נטו, מסעדה ומספרה. חניכה בבית ספר מקצועי עמל תל השומר.

למה יצאת לעבוד? יצאתי לעבודה כדי להיות עצמאית, כדי להיות מסוגלת לדאוג לעצמי ללא עזרה מההורים.

במה את חולמת לעבודה בעתיד? החלום שלי הוא להיות מנהלת בכירה במקום מכובד ולהיות אחראית על אנשים ועל עבודתם.

מה היית רוצה לשנות בעולם העבודה? הייתי רוצה להעלים את מקרי הניצול בעבודה.

מה המסר שלך לנערות עובדות? להתכונן לעתיד. כבר עכשיו לעבוד בשביל העתיד שלכן ולצבור ניסיון.

 

הודיה חיאב, בת 17, עובדת במלצרות. חניכה בבית ספר מקצועי עמל תל השומר.

מאיזה סיבה נערות יוצאות לעבוד? לחסוך כסף לרישיון ובגדים וכי לא נעים לקחת מההורים.

במה את חולמת לעבוד בעתיד? לעבוד במקצוע שאני לומדת בחינוך המקצועי – מנהל ולוגיסטיקה.

מה היית רוצה לשנות בעולם העבודה? להשיג את העבודה הכי מכובדת שאני יכולה. נגיד עבודות של מנהל יותר קשה לנשים, הן צריכות להתאמץ יותר בשביל להשיג את העבודה. הייתי רוצה שזה ישתנה.

מה המסר שלך לנערות עובדות? שיעמדו על שלהן. שאם הן רוצות משהו אז שיקחו אותו עד הסוף. שילחמו על העבודה.

 

לוטם פרבר, בת 18, עבדה בעבר בקייטרינג באולם אירועים והיום עובדת בעבודות מזדמנות, חניכה ומש"צית בקן בורוכוב

למה את החלטת לעבוד? כדי שיהיה לי כסף שאוכל להרגיש עצמאית איתו, שאני לא תלויה בהורים.

האם קרה פעם שבמקום עבודה התייחסו אחרת לנערות? כן. בקייטרינג שעבדתי בו המנהל קרא לכל הבנות פוצי. זה היה ממש מעצבן ומוזר. הוא גם לא נתן לנו להרים דברים, ותמיד אנחנו היינו מסיימות את העבודה לפני הבנים, כי אותם השאירו להרים את הציוד בסוף האירוע. פעם אחת המנהל "טפח" לי על הגב וזה ממש כאב לי, הייתי בהלם ממנו. כשהוא הבין שזה לא היה מתאים הוא אמר לי שהוא מצטער ושוב קרא לי פוצי. עשיתי לו פרצוף והלכתי משם.

איזה דברים גורמים לך להרגיש בנוח במקום עבודה בתור נערה? שמכירים אותי באמת במקום עבודה ושאכפת להם ממני.

האם קרה פעם שניצלו אותך בעבודה? כן, הלינו לי שכר כמה חודשים.

מה יש לך לומר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו לאף אחד לתת לכן הרגשה לא נוחה או לא נעימה בעבודה, בטח שלא יזלזלו בכן ויגרמו לכן להרגיש פחות שוות או שאתן צריכות להחצין את הנשיות והחיצוניות שלכן.

 

אליה אושצגה, בת 18,עבדה בעבר בבית קפה ובחנות לנערות, היום עובדת בבייביסטיר, חניכה ומש"צית בקן בורוכוב

מאיזה סיבות לדעתך נערות עובדות? כדי להיות יותר עצמאיות, להצליח לקחת אחריות על מה שהן רוצות לקנות.

למי יותר קל למצוא עבודה, לנערים או לנערות? זה תלוי איפה. אני חושבת שיש מקומות שמחפשים בעיקר נשים שנראות טוב כדי להשתמש ב"חיצוניות" וב"נשיות" שלהן כדי לקדם את העסק, ככה שאולי בהרבה מקומות יותר קל להתקבל לעבודה בתור נערה – למשל כשעבדתי בחנות עם מוצרים לנערות חיפשו רק עובדות.

האם קרה פעם שבמקום עבודה התייחסו אחרת לנערות? כן. אני זוכרת שבעל המקום בחנות שעבדתי בה ביקש ממני "להשתמש בנשיות שלי" ולחייך ללקוחות.

איזה דברים גורמים לך להרגיש לא בנוח במקום עבודה בתור נערה? שמבקשים או מצפים ממני להשתמש בחיצוניות שלי ושאתנהג בצורה מסויימת ללקוחות.

האם קרה פעם שניצלו אותך בעבודה? כן. כשעבדתי בבית קפה לא הכניסו לי משכורת לחשבון בזמן, והמנהל "מרח" אותי ואמר שהוא העביר כבר. לקח זמן עד שהמשכורת נכנסה באמת.

מה יש לך לומר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו שיגרמו לכן להרגיש לא בנוח בעבודה, בטח לא בגלל הנשיות שלכן.

 

תמר-תמי יוסיפוף, בת 18, עובדת בתעשייה אווירית מפעל מנועים

מאיזה סיבות לדעתך נערות יוצאות לעבוד? נערות צריכות כסף כדי להיות עצמאיות ולעזור בבית כמה שצריך

במה את חולמת לעבוד בעתיד? אני רוצה לעבוד במקצוע שאני לומדת ולהיות מכונאית ולתקן מטוסים

מה היית רוצה לשנות/ להשיג בעולם העבודה? הייתי רוצה שיתנו לבנות יחס שווה בעבודה ושיאפשרו לנערות ללמוד ולעבוד כמו הבנים, ולא למנוע מהן בגלל שהן נשים בטענה שהן לא יכולות לעשות דברים פיסיים כמוהם.

איזה מסר היית רוצה להעביר לכל הנערות שעובדות בישראל? חשוב שיהיו יותר נשים במקצוע בתור מכונאיות בכללי וכמכונאיות מטוסים, שיהיה לנו כוח ביחד לייצר מקום עבודה טוב לנשים

 

נטלי ארונוב, בת 16, עובדת בתעשייה אווירית מפעל מל"ט

מאיזה סיבות לדעתך נערות יוצאות לעבוד? נערות צריכות לצאת לעבוד בגלל שהן רוצות הסתדר לבד ופחות להכביד על ההורים, רוצות להרגיש עצמאיות

במה את חולמת לעבוד בעתיד? אני חולמת להיות בתפקיד ניהולי, אני אוהבת את תחום העיצוב. חשוב לי בעיקר שיעניין אותי מה שאני עושה.

מה היית רוצה לשנות/ להשיג בעולם העבודה? הייתי רוצה שיותר ידאגו לעובדים, שיהיו להם תנאים יותר טובים בשכר ובחופשות.

איזה מסר היית רוצה להעביר לכל הנערות שעובדות בישראל? אל תתנו לאף אחד לנצל אתכן גם בתנאים בעבודה וגם פיזית על הגוף שלכן, אל תוותרו על עצמכן ותעצימו את הכוח הנשי בעבודה.

נערות צעירות רבות משולבות בעולם העבודה. לצערנו, אותם נורמות מעולם העבודה המבוגרים אשר מפלים נשים לעומת גברים, קיימים גם בעולם עבודות הנוער. מתוך סקר שהתקיים באפריל 2014 ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור הנוער העובד והלומד בשיתוף עם קרן פרידריך איברט, גילינו כי 67% מהבנות העובדות מרגישות שהמעסיק שלהן לא שומר על זכויותיהן בעבודה, לעומת 37% בלבד (!) מהבנים.

מסתבר שהרגשתן של הנערות הצעירות כי הן מופלות לעומת נערים מקבלת תוקף בכל התחומים. רק 32% מהבנות קיבלו שכר בתעריף שבת כשעבדו בשבת, לעומת 43% מהבנים. בנוגע לשעות נוספות, רק 11% מהבנות מקבלות גמול שעות נוספות, לעומת 25% מהבנים. חשוב לציין שזה נתון מדאיג לכל המינים. גם נסיעות מפלים את הנערות – רק 26% מהנערות מקבלות החזרי נסיעות באופן קבוע (כשהן זכאיות לכך), לעומת 38% אחוז מהנערים! כך גם בהפסקות – רק 30% מהנערות מקבלות הפסקה באופן קבוע כשהן זכאיות לכך, לעומת 54% מהנערים!

אז מהן הזכויות שחשוב שכל הנערות העובדות יכירו?

עבודה בשעות נוספות ושבת – אסור להעסיק בני נוער בשעות נוספות ושבת, אבל אם זה קורה לך מגיע לך 125% על השעה הנוספת הראשונה והשנייה ו-150% על כל שעה נוספת אחרי זה. בימי שבת מגיע לך 150% מהשכר הרגיל.

 

סביבת עבודה בטוחה – המעסיק מחויב לדאוג לבטיחותן ושלומתן של הנערות העובדות. לספק את הציוד ונהלי העבודה המתאימים ולא להעסיק בעבודות מסוכנות. כמו כן, המעסיק מחויב לנקוט באמצעים למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה ולדאוג לבירור וטיפול בתלונות. הדבר נכון גם כלפי עובדים וגם כלפי לקוחות. החוק מחייב מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים לתלות תמצית של התקנון למניעת הטרדה מינית, אבל אנחנו ממליצים לכל מעסיק לתלות מסמך כזה, ואנחנו אפילו מוכנים לספק להם דף גדול עם תמצית התקנון, שתלוי בבתי עסק בכל רחבי הארץ.

 

הקפדה על סחיבת משקלים תקניים – אסור למעסיק לדרוש מנערות עובדות לסחוב את אותם משקלים כמו נערים. לנער מותר לסחוב עד 12.5 ק"ג ולנערה עד 8 ק"ג)

 

סיום העבודה בשעות מאוחרות – מומלץ לספק לנערות הסעה הביתה בשעות מאוחרות. (וככלל, אסור להעסיק נערות אחרי השעה 22:00, או בקיץ אחר 24:00, כאשר בקי המעסיק מחויב לספק הסעה לנערה אחרי 22:00)

 

שוויון מגדרי – החוק אוסר על אפלייה במקום העבודה, אך מהתלונות שמגיעות אלינו עולה כי שכרן הממוצע של נערות עומד על 24.6 ₪ לשעה, כשאצל נערים הממוצע הוא 26.14 ₪ לשעה! על המעסיקים לשלם שכר שווה עבור אותה העבודה, ולא להפלות בין גברים לנשים. (אם מישהו רוצה להבין בכמה אחוז בנים מקבלים יותר תעשו את החישוב, לדעתי זה 5.9%). בנוסף לשכר, על המעסיק לדאוג שלא תתקיים אפלייה נוספת על רקע מגדרי במקום העבודה או כל יחס מפלה כלפי נערות.

 

הסתדרות הנוער העובד והלומד היא הארגון היציג לכלל בני הנוער העובדים בישראל ומטפל בכל שנה באלפי פניות בנושא הפרות זכויות מקום העבודה. בשנת 2015 הוחזרו לבני הנוער מעל 2.4 מיליון ₪ ממעסיקים אשר פגעו בזכויותיהם כעובדים. בנוסף אלפי בני נוער מאוגדים בהסתדרות הנוער העובד והלומד ומיוצגים ע"י הסכמים קיבוציים אשר דואגים לתנאי עבודה מכובדים ואיכותיים. בכל מקרה של פגיעה בזכויות בני הנוער אפשר לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד ולקבל ליווי משפטי ומקצועי ע"י רכזי האיגוד המקצועי לנוער פניות אפשר לעשות בטלמסר 1121* או באתר או בפייסבוק

 

לפני 17 שנים היו אלה חניכות הנוער העובד והלומד שבחרו להוביל את אחת מעליות המדרגה המשמעותיות בצה"ל – גיוס נשים למערך הלוחם הקרבי, הקמת פלוגת החי"ר המעורבת הראשונה – הקרקל.

מטרת דבריו הבזויים של יגאל לוינשטיין החושפים השקפת עולם גזענית ואלימה כלפי להט"בים, נשים, לא יהודים וכל מי שאינו סר להשקפת עולמו הגזענית, היא קריעת קרע שלא ניתן יהיה לאחות בקרב החברה הישראלית. על הנהגת החברה הדתית לאומית לגנות ולהוקיע את דבריו של לוינשטיין, לא בקול רפה ולא בהתחמקות דיפלומטית.

חניכות התנועה במאה ה-211 הן ההמשך לנשים האמיצות מארגון השומר, הפלמ"ח והארגון היהודי הלוחם בגטו שתרמו לבניית המדינה והגנתה.
אנו נמשיך לחנך לעבודה, הגנה ושלום – ושוויון בין כל בנות ובני אדם וחווה.
כי #פמיניזםזהלכולןם

יום האישה הבינלאומי 2017.

מחלקות ההדרכה של הנוער העובד והלומד נפגשו אתמול ליום עיון לקראת יום האישה הבינלאומי שיתקיים בשבוע הבא (8.3). המפגש המיוחד הזה מהווה חלק מהביטויים להחלטת התנועה מהועידה העשירית להגדיר את הנוער העובד והלומד כתנועה פמיניסטית.

נוסח ההחלטה: פמיניזם

כתנועה שחרטה על דגלה את ערכי שוויון ערך האדם, הסוציאליזם והכלליוּת, בוחרת התנועה להגדיר את עצמה גם כתנועה פמיניסטית ולחנך לכך. התנועה רואה בחומרה תופעות של סקסיזם, אלימות ואפליה נגד נשים, ותפעל למיגור תופעות אלו. ועידת התנועה קוראת לחברי התנועה ולחברותיה:

יום העיון עסק במקומה ומעמדה של האישה והנערה בעולם העבודה.
נתי וימן, רכזת ההדרכה של הנוער העובד והלומד פתחה את היום והסבירה את הבחירה למשתתפות:
"בחרנו לעסוק בנושא זה מפני שפעמים רבות כאשר מדברים על פמיניזם או על עולם האישה היחס מתמקד בגופה של האישה, מיניותה, המראה שלה, הטרדות מיניות ואונס. אלו נושאים חשובים מאוד ואכן יש עוד הרבה מה להעמיק בהם.
אנחנו החלטנו שנה להאיר נושא שתוק, נושא שחסרות לנו מילים לדבר אותו, להבין אותו, לחשוב אותו. החלטנו להביא לשיחה שלנו את הפמיניזם דרך ההיבטים המטריאליים, היבטים חיוניים והכרחיים בכדי לשנות את מעמדה של האישה בחברה.

המציאות הכלכלית במדינת ישראל דורשת ממרבית משקי הבית את השתתפות כולם בפרנסתו. אנו מבקשים ומבקשות בכינוס זה להאיר מתוך המחשכים את המקומות בהם נשים ונערות יוצאות לשוק העבודה בו הן מנוצלות ומדוכאות או פשוט מתוגמלות פחות מידי יום בעבודתן.
בחברה שלנו יש מתח גדול בין להיות נערה, אישה, אימא להיות אדם עובד, לשאת את הפרנסה, את גידול הילדים, משק הבית ועוד.
יתכן וחלקכם וחלקכן חשים כי נושאים אלו כבר בהתמודדות ומה שאני אומרת רחוק מחייכם, יתכן שאתם, אתן מזדהים מאוד וחשים על בשרכם את הפער, את הקושי."

 

"להבין, ללמוד ולעצב את המושג פמיניזם בחברה ברוח החברותא, בראי יעוד התנועה." נתי וימן, רכזת ההדרכה של הנוער העובד והלומד

"יום זה מיועד לכולנו. ביקשנו בוועידת התנועה העשירית לצייר תמונת עתיד- יעוד. בכדי להגשים יעוד זה עלינו להבין את הערכים הגלומים בו, להעז להכנס אליהם, להעמיק בהם, להיות מודעים ומודעות לחוזקות שלנו כמו גם לחולשות. להכיר במקומות אשר מעמיקים את הפערים המעמדיים, המטריאליים בינינו.

ודעו! בחרנו לקיים יום זה כי אנו זקוקים וזקוקות לו בתנועתנו. זקוקים וזקוקות להכניסו להכניסו ללוח השנה הכלל תנועתי, להדריכו, להעניק כלים להדרכת תוכן זה. זהו צורך אמתי, הן בחברה והן בתנועה.

מה התפקיד של הפמיניזם ביעוד התנועה? איזו דמות חברה אנו מבקשות ומבקשים בהביט זה? לאילו מאבקים אנו מוכנות להיכנס בכדי לממש יעוד זה? אלו שאלות שיש לענות עליהן. זהו מאבק חברתי שיש לבחור להאבקו ובכדי לשנות את חברתנו בעומק יש לבחור בו במשותף. להבין, ללמוד ולעצב את המושג פמיניזם בחברה ברוח החברותא, בראי יעוד התנועה. פעמים רבות אנו שואלות את עצמינו האם ניתן? האם במציאות כה מקובעת ומקבעת , שמרנית דכאנית ודורסנית ניתן לחולל שינוי?"

היום נפתח בהרצאה של הדס בן אליהו, חוקרת במכון שוות ומלמדת שינוי מגדרי בארגונים באוניברסיטת תל אביב. ההרצאה עסקה בתמונת המצב המגדרית בעולם העבודה ואיך מודדים ומפתחים שוויון מגדרי בארגונים שונים. לאחר מכן עברה פעולה בנושא "האישה בעולם העבודה" שהובלה ע"י נציגים ממחלקות ההדרכה השונות.

לאחר הפסקת הצהריים התקיים פאנל עם מדריכות מרחבי התנועה אשר קיימו פעילויות חינוכיות שונות אשר עסקו בחינוך מודע למגדר בנוער העובד והלומד בשנים האחרונות. לסיכום התקיימה שיחה על האופן בו יצויין יום האישה הבינלאומי בקנים וסניפים ברחבי הנוער העובד והלומד.

המדריכה היא קודם כל אדם, עיניים, לב, רצונות, מאוויים, חלומות, תקוות, שנאות, קנאות, צרכים.
המדריכה היא בראש ובראשונה אנוש החי במלוא ההכרה והתודעה את לבטיה, חיבוטיה, ספקותיה.
המדריכה היא ראש לכל אדם שהחליט כי היא מתמודדת עם עצמה ועם סביבתה על אמונותיה, דעותיה, השקפת עולמה, ערכיה.
המדריכה המתבוננת על חניכיה רואה את עצמה בהם בזעיר אנפין. היא מזהה בהם את תחושותיה, ייסוריה, מעקשיה, ערכיה.
היא מתבוננת עמוק לליבם ופוגשת בו את עצמה, את ליבה שלה. היא מביטה בתודעתם ומזהה בה את קשייה שלה. היא מסתכלת לרגשותיהם ורואה בעומקם את חולשותיה שלה, את האורות הנעים בעומק נשמתה, נשמותיהם.
רק במפגש בינה לבין חניכיה היא יכולה להעריך את הדרך שאותה היא עברה ובעיקר את הנתיב שעל חניכיה עוד לחצות עד שיוכלו הם לרכוש את אותה דרך התבוננות שלה על עצמה, על עצמם ועל חניכיהם כאחד.
אך המיוחד, המבדיל, הערך הסגולי שיש למדריכה מתבטא ביכולתה לחלום, לשאוף, להביע משאלה כמוסה שתהפוך למציאות חיים.
המדריכה היא זו היודעת את טעמו של החלום.
המדריכה היא זו הרוויה בכיסופים, במשאות נפש שאינם חלומות בהקיץ, אלא לבני בניין מהן היא בונה בתודעותיהם, ברגשותיהם, במאוויהם, בתקוותיהם של חניכיה דרך – היא אומדת באמצעות האינטואיציה שבקרבה את ניצוץ הכושר שנברא בליבות חניכיה לחלום ובעיקר יודעת היא להבחין במעלות היקרות והחדשות שצמחו בנפשותיהם להגשים חלומם אף-על-פי-כן ולמרות שהכול מתייצב, מולם כנגדם.


הגשמת חלומם, יודעת המדריכה, תלויה ביכולתם לכופף מילים למעשים, תקוות ליצירת אהבה, לצורה חברתית. בריאת תקוותם, יודעת המדריכה, תלויה בכושרם להתגבר על מעקשים חיצוניים אך בעיקר פנימיים. הצמחת כיסופיהם, מבינה המדריכה, תלויה בעיקר העיקרים: מוכנותם להתמודד עם העולם שמסביבם, עם המדבר החברתי המפעפע בלבבות, בנשמות האנשים. עם הציה הכלכלית המטילה בני אדם לתהומות מעמקים, למכאובים, לקרעים, לעוני, לניוול, עם הכזב שהמליך עצמו למלך. המדריכה יודעת כי כל אלה מעשה ידי אדם המה והיא עמלה על לבבות חניכיה. לא להפנות עורף למציאות, לא להתייאש ממנה, לא להרפות, לא לכפור בסיכוי, לא לבעוט בתקווה, לא להסכים, לא להיכנע לעולם הסובב שכל כולו מעשה ידי אדם. להתמודד עמו, להיאבק בו, ליצור בתוככי נשמתם עולם זה, עולם חדש וטוב יותר.
האדם החי תמיד בפרשות דרכים, השואל עצמו לאן מובילה הדרך? איך אחלץ מהכאב, מהמועקה, מהמציאות הנוראה?
מה היא האמת?
איה היא התקווה?
האדם הזה הופך למדריכה כשהיא לוקחת על עצמה את האחריות להדריך.
לנעוץ בלב החברה – ולא בשמיים – כוכב אחד בהיר מאוד ולהדריך אליו – להגשימו.

עדי פאר, רכזת הדרכה במעגל המחדשים.

ביום שלישי (23/2) נפגשו כלל מחלקות ההדרכה של הנוער העובד והלומד ליום עיון ראשון מסוגו בתנועה.

בין החלטות הועידה העשירית מהקיץ האחרון, הוחלט שהתנועה מגדירה את עצמה תנועה פמיניסטית – תנועה ששמה לעצמה מטרה לייצר שוויון מגדרי. בנוסף, התקבלה החלטה בנושא עיצוב לוח מועדים שנתי שמתאים לכלל החברה הישראלית.
לכן היה מתאים מאוד שהמפגש של מחלקות ההדרכה של כל מעגלי הפעילות יהיה דווקא לקראת ציון יום האישה הבינלאומי.

היום נפתח בשיחה של עדי פאר, ממעגל המחדשים בנוער העובד והלומד, על המאבק לשוויון והמפגש של המאבק הפמיניסטי עם ההתבגרות של חניכות בתנועה. לאחר מכן, הייתה הרצאה של קרן גרינבלט מהשדולה לשוויון מגדרי. היא פרסה בפני חברי מחלקות ההדרכה את האתגרים של הפמיניזם היום, נתנה ידע נרחב על חוסר השוויון הקיים בישראל והציבה בפני חברות התנועה את המשמעות של היות תנועה פמיניסטית.

לאחר מכן התחלקו המשתתפים ביום העיון לשלושה חוגים ולמדו על ההיסטוריה של יום האישה הבינלאומי (שבעבר נקרא 'יום הפועלות'). בנוסף, שוחחו על ההיסטוריה המסופרת שהיא היסטוריה של גברים – שיש בה בעיקר סיפורים שגברים כתבו על גברים ועל ההיסטוריה הנאבדת, המושכחת, על סיפוריהם של נשים, על דמויות נשים חשובות ועל מאבקיהן ארוך השנים לשחרור.

לאחר ארוחת צהריים, התקיים פאנל הפרויקטים הפמיניסטיים בתנועה. שש מדריכות מעוררות השראה סיפרו על הניסיונות האמיצים שעשו במקומות השונים בנוער העובד והלומד – הקונגרס הפמיניסטי בקן רמתיים (הוד השרון), קבוצת בנות בסניף אשקלון, השירות האזרחי-לאומי בקנים הדרוזיים, הפעילות לבנות בקן רהט, מחאת המכנסיים בגבעתיים (חניכות קן בורוכוב) ותכניות הדרכה לבנות שנכתבו בפרק המשימה. הרכזות והמדריכות בפאנל סיפרו על המניעים שלהן לפעול בנושא, על ההתנגדויות שהתמודדו עמן בדרך ועל מסקנותיהן ביחס לעתיד התנועה הנגזר מניסיונות אלה. לסיכום, שוחחו על החלטות הועידה ועל האופנים בהם יש לציין את יום האישה הבינלאומי בקנים ובסניפים של התנועה ב-8.3.

מיכל קוסקי, רכזת ההדרכה בתנועת הנוער: "הייתי היום באחד מהימים היפים והמרגשים שהתקיימו בתנועה בזמן האחרון. מפגשי מרכזי ההדרכה בנוער העובד והלומד לקראת יום האישה הבין לאומי, אותו ארגנה מחלקת הדרכה כלל תנועתית. יש דרך ללכת והיא ארוכה, אבל היום הזה התווה כיוון, בעיקר באומץ שלו ובמוכנות של נשים צעירות, מדריכות ורכזות בתנועה, להדריך, לספר להתעקש. בזמן הקרוב נוציא חומרים שנכתבו ע"י צוות היום במיוחד בשביל חברי התנועה כדי שתוכלו לחנך את החניכות והחניכים בקן לשוויון ופמיניזם, לדרוש מהם לשנות את מה שדורש שינוי ולציין את החג ביחד."

יצאנו בתקווה גדולה שאנחנו בדרך הנכונה לבנות תרבות של ציון מועד חשוב מאד בתנועה, מועד שהוא גם חלק משגרת פעילות יומיומית של יצירת תנועת נוער כללית – חלוצית, ציונית, דמוקרטית וסוציאליסטית – ועכשיו, גם פמיניסטית!

המשתתפות בפאנל במסגרת יום העיון בנושא פמיניזם.

המשתתפות בפאנל במסגרת יום העיון בנושא פמיניזם.

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!