שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

כך נפתח מחנה "המחתרת" – שמספר את סיפור העליה מעיראק.

שני מושקטל פרוכטמן ממחוז נגב מספר לנו על התהליך שהוביל למחנה "המחתרת", וגם על מה קרה בו:
למסע המשוגע הזה אל המחתרת הציונית בעיראק נעה (סיברון) הזמינה את מחוז נגב לפני למעלה משנה. בהתרגשות שלה, עם החיוך הקטן והנלהב האופייני, היא סחפה עשרות מדריכים וחניכות אל העולם הזה שהוא ההיסטוריה של המשפחה שלה. היום מעגל נוסף נסגר וחדשים נפתחו. החברים הוותיקים מהמחתרת, מסתבר, קשורים זה בזה. עזרא היה חניך של עולמי, סבא של נעה, ובהמשך היה מהנהגת הנוער העובד. מעגלים מעגלים.. סיפור של תנועה חלוצית.

לילה. יום ארוך מאחורינו. בנינו את סניפי ההכשרה שלנו בבצרה ובגדד יחד עם רכזי האזורים. הכרנו את שמאי, שלמה הלל, השליח מהארץ והחלטנו לעלות.
כשאיימו לעצור את העלייה החניכים התחילו לצעוק "רוצים לעלות! רוצים לעלות!"
ילדים בני 10-12 נאבקים על הזכות לעלות לארץ ישראל. פתאום הסיפורים של יוסי אלפי על הנערות הצעירות במחתרת מסתדרים לרגע.
מתחלקים להכשרות – סניף ההכשרה הוא קבוצה אוטונומית וכל חבר.ה בו חשוב.ה. חניכי זרוע ההגנה יושבים עם שלמה הלל, משימתכם חשובה מכל, הוא מספר – שמירה על החיים. הם חוזרים לקבוצות ומתדרכים אותן לפני הבנייה.
שני חניכים מבאר שבע מתחבאים מהשוטר העיראקי. יש חברות בשדרות שמתגרות בו. אף אחד לא מדבר על המחתרת.
אחרי ארוחת ערב בחדר האוכל של החלוץ ממשיכים לסלטרון, תחרות בין הסניפים.
המדריכים מגיעים למפקדה ומבקשים עותקים של "רוח קדים" של שמאי. "הם לא רוצים לשמוע שום דבר אחר" הם אומרים. אחד המדריכים מתייעץ איתי מה מותר להקריא מהספר ככה שהם ידעו עוד בלי להרוס להם את מבצע מייקלברג מחר.

יומיים לפני המפעל יוסי (אלפי) מתקשר אליי: "אני אגיע לספר על המחתרת אצלכם!"
אני בנסיעת לילה למרכז כדי לאסוף ציוד לחלוץ ומודה לו בהתרגשות.
"תגיד לנעה שאני עושה את זה בשביל הסבא והסבתא שלה!"
הערב, שלושה ימים אחרי, הוא הגיע.
"תצלמי אותי עם הדגל, שיראו את הכיתוב" יוסי מבקש מסו (אשתו) כשהם יורדים מהרכב ונכנסים לשטח המחנה.
סניפי ההכשרה השונים עוברים תחקירים אחרונים לקראת מבצע מייקלברג ויוסי עומד בשקט ומקשיב.
"מי פה בזרוע ההגנה?" לוי רכז אזור בצרה מתחקר, 3 חניכים מרימים את היד.
"ומי נוער הקשר?"

החברים בהכשרות השונות מחדדים את תפקידם במבצע. יוסי, סו ואני ממשיכים לסייר במחנה. הוא מבקש להצטלם עם השלטים ונעמד בח' המסדרים שלנו וקורא את השיר שמסתיים בשורה – "שלמה הלל, קח אותי לישראל!"
הוא מרים טלפון לשמאי ומספר לו על המפעל. שלמה עונה מרוגש בצד השני של הטלפון.
קבוצת חניכות משדרות עוברת על ידינו ויוסי שואל "אתן יודעות מי זה? אני מדבר עם שלמה הלל". הן מסרבות להאמין. מבחינתן שלמה הוא דמות מהעבר, והנה הוא מדבר איתן.
יוסי מבטיח לשלמה שיעלה אותו על הקו כשיספר להם סיפורים מאוחר יותר.

שמאי מתדרך בפעם האחרונה ויוצאים למבצע מייקלברג. עוברים פטרול, מפענחים צופן סודי ומנווטים על ידי מפה. מייקל, אחד הטייסים, מבקש בקשר שנסמן את מיקומנו. הקבוצה עולה על המטוס – העלייה האווירית הבלתי לגאלית הראשונה!
יוסי מספר סיפורים על המחתרת ועל המשפחה שלו. שלמה הלל על הקו והוא מתרגש. החניכים מתלחששים: "זה אמיתי.. זה באמת הוא!"
שלמה אומר שזה חשוב ומרגש מאוד שהחניכים מכירים את סיפור העלייה מעיראק. הוא מברך את הילדים והם עונים בתודה ובמחיאות כפיים.

"יש למישהו שאלות?" הוא שואל. עשרות אצבעות מונפות באוויר.
אחד אחת הם עולים ומבקשים שיספר עוד חלק מסיפור המחתרת.
אחרי שעה של סיפורים (והמון שאלות של החניכים) אנחנו מעניקים ליוסי את דגל המחתרת.
"אני אתלה את זה בחדר העבודה שלי!" הוא מצהיר.

החניכים חוזרים למחנה ומדברים על עלייה. מאיפה הגיעו הסבא והסבתא של כל אחד.. איזה סיפורים עוד צריך לספר.
המדריכים מחובקים, מתרגשים. עשינו היסטוריה. אנחנו עושים היסטוריה.
זאת מתנה גדולה. אולי אחד הדברים היפים שזכיתי לקחת בהם חלק.
מחר – עליית עזרא ונחמיה. כרטיס לכיוון אחד. עוד מעט ונהיה בבית.

זו הייתה הזדמנות משוגעת ויפהפיה. מדריכים בצוות סיפרו איך חזרו להורים ולסבים והסבתות שלהם וביקשו לשמוע איך הם עלו לפה. יש חברים חדשים בחוות ההכשרה שחולמים מחנות צעירה על העלייה מברית המועצות, על העלייה מתימן.. אני התחלתי לחפש עוד על המשפחה שלי. גרעין אף על פי כן עבר תכנים מהמחנה בסמינר חוות, חברים בפרק צבאי עשו א"ש לילה מבצע מייקלברג. מחוזות נוספים בתנועה מתכננים לספר בקיץ הבא את סיפור המחתרת.

היום הסתכלתי על נעה בגאווה כשזבולון אמר לה "את התחלת פה משהו גדול מאוד. אחריך יבואו עוד רבים!" וידעתי שהוא צודק.

יש הרבה צבעים וגוונים לשוויון, הרבה רבדים שדרכם בוחנים את המציאות ומנסים להפוך אותה לשוויונית יותר. בין גברים לנשים, בין מרכז לפריפרייה, בין עשירים לעניים, בין צברים לעולים, בין דתות, בין אנשים ברמות תפקוד שונות ועוד.

הדאגה להשתלבות והכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בקני וסניפי התנועה היא רובד נוסף להגשים דרכו את אחד הערכים המרכזיים בתנועה, שוויון ערך האדם.

ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות היו תמיד חלק מהאופי, מהפעילות ומהאווירה בקן ובסניף התנועתי. זה היה "טבעי" ונבחר, כתוצאה מהבחירה הערכית המקדמית לשים את האדם במרכז, להאמין בשוויון אמיתי וחברתי, ומתוך אלה להדריך ולבחור בכל אחד ואחת מהחניכים –  לממש הלכה למעשה את סיסמת התנועה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער".

בתנועה התחנכו ומתחנכים היום מאות ואלפי חניכים עם מוגבלות – בפעילות הקבוצתית בקן ובסניף, ביציאה להגשמה בסוף י"ב, ביציאה לשירות משמעותי בצה"ל ולחיים בוגרים משמעותיים לאחר סיום תקופת החניכות בנוער העובד והלומד.

בשנים האחרונות "עלינו שלב" בתחום ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בפעילות, בחרנו להעמיק בשדה, להכיל ולהזמין יותר חניכים עם מוגבלות לתנועה. למהלך זו דחפו שני כוחות מרכזיים:

מתוך דחיפה זו התחלנו לשנות את המציאות התנועתית הלכה למעשה עבור המדריכים והחניכים:

  1. הוקמה מחלקת הדרכה להשתלבות והכלה לילדים ונוער עם מוגבלות, וחיבורה למחלקת ההדרכה הכללית.
  2. התחלנו לפתח כלים ממוקדים ואיכותיים יותר על מנת שכל חניך שרוצה להיות בתנועה יוכל להשתתף בפעילות מותאמת.
  3. הוכשרו רכזי הנגשה תנועתיים.
  4. פותחו תכני למידה להגברת המודעות לתחום ועל מנת לראות ולשבור את הקירות השקופים החוסמים לעיתים ילדים ונוער עם מוגבלות בהשתלבותם עם בני גילם בקהילתם ובפעילות.
  5. נפתח מחדש סמינר הכשרה למדריכי השתלבות והכלה בקיץ במסגרת סמינרי ההכשרה להדרכה.

סרטון זה נעשה בשיתוף תכנית השתלבות במועצת תנועות הנוער, שלקחה פרויקט זה כפרויקט לאומי בחברה הישראלית לשינוי עמדות ממשי בקרב בני הנוער בישראל.

מתוך החלטות הועידה העשירית, קיץ 2015:

"התנועה תפעל להגדלה ניכרת של שילוב חניכים בעלי צרכים מיוחדים בפעילותהּ באמצעות הרחבת תכנית שמ"ש (שוויון מתוך שונות) להקמת קבוצות חניכים בעלי צרכים מיוחדים בקנים ובסניפים, הכשרה למדריכי התנועה העוסקים בהדרכה ובשילוב של חניכים בעלי צרכים מיוחדים והנגשת מבני התנועה היכן שניתן."

תודה גדולה לשותפים לתכנית ולארגונים שתמכו, למועצת תנועות הנוער בישראל, משרד החינוך, ג'וינט ישראל אשלים, קרן שלם, איגוד מנהלי מחלקות החינוך, המוסד לביטוח לאומי – הקרן לפיתוח שירותים לנכים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומשרד החינוך – מנהל חברה ונוער. נמשיך להוביל יחד את התהליך החברתי החשוב של השתלבות והכלה בישראל.

'עלה והגשם' לחניכי ומדריכי התנועה – מגשימי הרעיון הלכה למעשה

כותב הכתבה הינו רכז ההדרכה להשתלבות והכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בנוער העובד והלומד
לפרטים נוספים ולקידום ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בקן או הסניף שלכם, מוזמנים ליצור קשר עם עמית יזרעאלי, נייד: 054-6735034, דוא"ל: amit-yiz@noal.org.il

"חברי סניף תל-אביב, שהיה המארח של הוועידה הראשונה, עמלו הרבה כדי לשוות לפתיחה מעמד חגיגי. הפתיחה נערכה תחת כיפת השמיים, ליד הצריפים שלנו, במקום בו עומד כיום "בית דב הוז", בית הנוער העובד בתל-אביב. לוועידה באו הצירים ואיתם נערים רבים שהתפנו מעבודתם. קבוצה של בני נוער מהעמק הגיעה לכאן ברגל. הללו עברו בתהלוכה מרשימה ברחובות תל-אביב, שדגל הפועלים מתנוסס לפניהם.
בישיבת הפתיחה היה היושב-ראש ניסני מירושלים והוא אשר נשא את נאום הפתיחה. ישראל גלילי הרצה על תפקידי התנועה. ואולי באורח מקרי ושלא במתכוון סימלה פתיחת הוועידה על-ידי שני נערים עובדים, אחד בן העדה הפרסית מירושלים ואחד בן העדה האשכנזית מתל-אביב, את האופי המיוחד של תנועה זו, שמראשית צעדיה הייתה תנועה של אחדות גורל ובית משותף של כל הנערים העובדים.
אני הכנתי לפתיחת הוועידה מעין הפתעה לצירים ולאורחים. לפי מסורת עממית באים האושפיזין, שהם אבות האומה, לבקר בסוכות של בני ישראל. מעל גג הצריפים החלו, איפוא, לרדת תמונותיהם של אבות התנועה, שבאים לבקר את הנוער העובד המתכנס לוועידה בסוכות. בין "האושפיזין" תמונותיהם של בר בורכוב, נחמן סירקין, א.ד. גורדון ואף קרל מרכס. היה בזה משום רצון למזג את ההווי היהודי העתיק עם הניסיון החדש, אולם למחרת החג יצאו העיתונים האזרחיים "הארץ" ו"דואר היום" בהתקפה חריפה על "חילול הקודש…"
היה זה כנס-בשורה לנערים העובדים ברחבי הארץ ולציבור הפועלים, כי הנה קמה המשמרת הצעירה של ההסתדרות. שלושה ימים ארכו הדיונים. דברי ברכה לוועידה נשא דוד בן גוריון בשם ההסתדרות ובמרכז ההרצאות היו דבריו המעמיקים והמחנכים של ברל כצנלסון, אך את עיקר הדברים ראיתי בדברי החברים, נציגי הנוער מכל השכבות. נתקבלו אז החלטות שסימנו את דרך הפעולה בכל התחומים והתפקידים שהסתדרות הנוער העובד הטילה על עצמה. עם תום הוועידה, החלה הפעולה המסועפת של הסתדרות הנוער העובד…"

מאז ועד היום – ביתנו פתוח לכל נערה ונער!

לחצו כאן לקריאה נוספת על תנועת הנוער העובד והלומד

אני טל, בן 17, גר בבת ים וחבר סניף ראשון מרכז. לפני שנה חיפשתי עבודה, חברה סיפרה לי שיש בראשון סניף של הנוער העובד והלומד שיכול לעזור לי. הגעתי לסניף והצטרפתי לקבוצת עבודה – קבוצת נען. במהלך השנה עברנו פעולות וגם עבדנו ביחד כקבוצה. היום אני מדריך קבוצה ט' בסניף וחניך בקבוצת י"א.
בתחילת דרכה של התנועה קמות קבוצות עבודה של בני נוער. ברחובות פועלות שתי קבוצות עבודה. לאחר שנתיים יחד, דורשים חניכי הקבוצות מהקיבוץ המאוחד שיתנו להם שטח להקים קיבוץ על בסיס עבודה עברית. ב-1930 הקימו קבוצות העבודה של הנוער העובד את הקיבוץ הראשון של התנועה, קיבוץ נען.

אני סופיה, בת 18, גרה בבאר שבע וחברה בהתאגדות עובדי בורגראנץ'. בתחילת השנה התקשר אליי המדריך שלי וסיפר לי על רעיון ההתאגדות. אחד הדברים שמגיעים לנו במסגרת ההסכם הקיבוצי הוא הזמנה לתהליך המסע לפולין במחיר מסובסד. החלטתי להצטרף למשלחת בני הנוער המאוגדים והמסע הזה שינה את חיי.
אחת השביתות הראשונות עם הקמת הנוער העובד ב-1924 הייתה בבית חרושת לגפרורים "גבורה". המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. עובדות בתנאים קשים, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. המעסיק מוכן לדבר רק עם מבוגרים, הנערות השובתות אומרות לו שהסכם יהיה רק איתן ומולן. לאחר שביתה של שלושה ימים הדרישות מתקבלות.

אני מקסים, בן 18, חניך בבית ספר מקצועי עמל רמת דוד, לומד במגמת חשמל, פעיל בקבוצת ההנהגה התנועתית בבית הספר וחבר גרעין עלמא.
בשנת 1928 החלו לפעול "חדרי המלאכה מיסודה של תנועת הנוער העובד". זאת הייתה מסגרת חינוכית להכשרה מקצועית לבני נוער עובדים שסיימו בתי ספר עממיים.
ב-1929 קם בית הספר המקצועי הראשון בישראל על ידי חברי הנוער העובד – בית הספר מקס-פיין. הוא היה החלוץ הראשון שיצר אפשרות לבני נוער לרכוש מקצוע, ללמוד ולהתחנך.

התנועה שלנו ידעה תמיד לזהות ראשונה את צרכי הנערים העובדים, היא בראה מפעלים אדירים, חלוציים. בנתה יצירות של צדק, שיתוף ודאגה לחברה ולעם. את היצירות האלו בנו לא אחרים מאשר בנות ובני הנוער, שראו לנגד עיניהם את האהבה והאחריות לחברה, לא פחות מהצורך בקיום ופרנסה. בתנועה לא ביקשו מהם לבחור בין דאגה לעתידם ולפרנסתם, ובין בניית החברה ומאבק למען מימוש הצדק בה.
כך בקיבוץ נען, בבית הספר המקצועי ובהתאגדות במפעל הגפרורים.
וכך גם היום! בסניף, בקן, במקומות העבודה, בבתי הספר המקצועיים.
אנחנו, בני ובנות הנוער של היום, נדאג להמשיך את דרכה המיוחדת של התנועה שלנו. נהיה חלוצים וממשיכי הדרך – נדריך, נחנך, נאגד, נדאג לזכויות, נהיה חברי קבוצות, נוביל סניפים וקנים, ניצור את המקום שבו אפשר להיות גאים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים.
כי אנחנו נולדנו ליצירה ולעשייה, לתקווה ולעמל, לשוויון ולחברות.
אנחנו דורשים מכם, מכולכם, חניכים וחניכות, מדריכים ורכזות, בני נוער ובוגרים – לשים את ערכי התנועה השורשיים האלו, כנר לרגלכם ביצירות שתצרו בתנועה בשנים הבאות.

לחיי המדריכות והפעילים!
לחיי המאבק בניצול וההכשרה המקצועית!
לחיי ההתאגדות האנושית!

לעבודה להגנה ולשלום, עלו והגשימו!

 

כשהייתי קטן הייתי רואה את החולצה הכחולה עם השרוך האדום.
זה היה יפה לראות את הסמליות בזה שגם קטנים וגם גדולים הולכים עם אותה חולצה. היו לי כל מיני הזדמנויות להצטרף לתנועה שלא כל כך הצליחו. רציתי להיות במקום היפה והחם הזה, אבל, בכנות, זה היה קשור לסביבה ולחברה שבאתי ממנה.
הייתי מאוד סקרן להכיר את סוד הכוח והיכולת האדירה שיש למקום הזה ולאנשים בו, שזורעים חיוך ונותנים אופטימיות ומחנכים לחיים. הנתינה שלהם ממלאת את נפש הנוער דרך הרחבת הידע וחינוך שנותנים את הכוח להילחם מול המציאות.

 

ורד סועאד, מתנדב שירות לאומי אזרחי

מאוד שמחתי שניתנה לי הזדמנות להצטרף לשירות הלאומי בתנועה, הרגשתי שזו הזדמנות אחת מתוך הזדמנויות רבות שהתנועה נותנת לנוער.
זה היה נפלא להצטרף למקום שחלמתי להיות חלק ממנו.
הצטרפותי לתנועה הוסיפה תקווה ללבי, תקווה לשנות את הדברים שנרקבו כי הם נמצאים המון שנים בביצה של בורות, לשנות הרגלים לא טובים שיש בחברה שלי.
התנועה נתנה לי להכיר את עצמי, דברים שלא ידעתי להגיד על עצמי, גרמה לי לצאת ולהתוודות בהרבה דברים שקשה למישהו בכלל להוציא אותם ממני.
תנועת הנוער העובד והלומד היא הבית השני שלי, ביתי שחיבק אותי ואפשר לי לשבור את המחסומים שלי.
התנועה נתנה לי אנשים, שאם לא היינו נפגשים בתנועה. לא היה בנינו שום קשר, איתם הבנתי את ערכה של הקבוצה והחברותא.
האנשים האלה שינו אותי והשתנינו ביחד, עיצבנו ביחד את האישיות שלי ושלהם, כדי שנוכל ביחד להוות דוגמא ומופת לחברה שלנו, ולגרום לה להתעורר מהמצב שבו היא נמצאת.
התנועה נתנה לי מדריכים ומדריכות שחשפו בפניי את האור והאמת, נתנה לי את היכולת לחקור ולחפש את האמת ומה עומד מאחורי האמת הזו של בני אדם.
התנועה חינכה אותי לקבל החלטות ולבחור מתוך חופש ואחריות על עצמי ועל החברים שלי.
קשה להסביר במילים צנועות את המשמעות של העתיד אותו התנועה מבקשת ליצור.
אני יודע שאני נמצא במקום שיוצר תנועה ושינוי, בעבודה למען האדם בהגנתו ובהגנת המוחלשים מסביבו, ומחנך נפשות שישכון בהם השלום.
לעבודה להגנה ולשלום, עלה והגשם.

 

משלחת הקנים הערביים למסע לפולין של הנוער העובד והלומד, בדז'לנה 34, היכן ששכן מרכז תנועת "החלוץ" בוורשה.

בשנים האחרונות מתקיימת מחאה של ארגונים ותושבי מפרץ חיפה במטרה לדרוש את הוצאת מיכל האמוניה שמצויים במפרץ חיפה מהאזור הומה האוכלוסין של המפרץ.

האמוניה הינה חומר קריטי לתעשייה, ואכן יש צורך בחלופות למיכל ענק של חומר מסוכן בלב איזור מאוכלס. הכמות האדירה שבה היא מצויה במיכל במפרץ היא מסכנת חיים – במקרה של קריסת המיכל (עקב פגיעת טילים מלבנון, רעידת אדמה, התבקעות של המיכל עצמו עקב סדקים שנוצרו במשך 31 שנות קיומו בהן עבד ללא הפסקה וללא בדיקה מעמיקה) ישנה סכנת חיים לכ-100,000 תושבים.

תוצאות דליפה אפשריות:

 

מפרץ חיפה – 100,000 תושבים בסכנת חיים.

תושבי האיזור דורשים את סגירת המיכל וריקונו במשך שנים רבות. היו הצעות לחלופות שונות שלאורך השנים הוכשלו ע"י מספר גורמים ובראשם חברת חיפה כימיקלים, הצרכנית היחידה של המיכל, אשר מעבירה אמוניה גם למפעל "דשנים" במפרץ חיפה, כאשר כל שאר הצרכנים בישראל קונים אמוניה ממפעל "דשנים".

שרשרת האמוניה בישראל היא – ייצור באוקראינה – הובלה ימית במיכלית ענק אחת לחודש – הזרמת אמוניה לצינור בתוך הים – מילוי של המיכל במפרץ חיפה מהצינור – הזרמת אמוניה מהמיכל לשני לקוחות – חיפה כימיקלים (65%) ומפעל "דשנים" (35%) – אספקת אמוניה לכלל המשק הישראלי ממפעל "דשנים". החלוקה של הצריכה היא בערך 3% לצרכי ביטחון של המשק ו97% לתעשיות הדשנים.

היום השתתפו עשרות חניכים ממחוז חיפה בהפגנה שארגנה עיריית חיפה ועיריות נוספות אל מול בית המשפט בחיפה במטרה לקרוא לטיפול מיידי בסכנה של מיכלי האמוניה במפרץ חיפה.

 

"הגילויים לפיהם מיכל האמוניה הענק מסוכן ביותר לחיי אדם, וכל ההערכות המקלות הסתברו כבלתי מקצועיות או מניפולטיביות, מחייבת את ריקונו וסגירתו בהקדם האפשרי." חניכי תנועות הנוער בהפגנה היום בחיפה אל מול בית המשפט.

תנועתנו רואה בשמירה על החיים ערך עליון. הגילויים לפיהם מיכל האמוניה הענק מסוכן ביותר לחיי אדם, וכל ההערכות המקלות הסתברו כבלתי מקצועיות או מניפולטיביות, מחייבת את ריקונו וסגירתו בהקדם האפשרי. מכיוון שחלק קטן (3%) מתפוקת המיכל חיוני ביותר למשק הישראלי, כולל מפעלים חיוניים ומתקנים כמו בתי חולים, יש להפעיל את המיכל במתכונת חירום – מילוי של המיכל לגובה מינימלי, רק כדי למנוע השבתת מתקנים חיוניים. לכן נכון יהיה לקרוא לרשויות המדינה לסייע בהסדרת יבוא אמוניה תוך שבועות ספורים, והסדרת רישוי למיכלי אחסון קטנים ובטוחים בהקדם האפשרי. כאשר ערוץ זה יוסדר ויופעל, יש לרוקן לחלוטין את המיכל הענק ולהשבית אותו. אמנם, האמוניה תתייקר, אך סיכון בלתי נסבל לחיי מאות אלפי התושבים במפרץ חיפה יוסר.

לצד זאת, אין להתעלם מהסכנה לאבדן בפרנסה בקרב מאות עובדי תעשיית הדשנים, במפעל "דשנים" ובמפעלי "חיפה כימיקלים", ואלפים נוספים בתעשיות נלוות. מכיוון שלפני הקמת המיכל הענק, מפעל "דשנים" כלל בתוכו יחידה לייצור אמוניה בכמויות גדולות, בטווח הארוך יהיה ניתן להעניק פתרון למחסור במיכל בעזרת ייצור מקומי. בתקופת הביניים נכון יהיה לקרוא למפעלי הדשנים לא לפטר אף עובד, ולמצוא פתרונות זמניים כמו יבוא אמוניה או חומר חלופי כמו חומצה חנקתית, שהוא יקר יותר, אך הסיכון שנשקף ממנו קטן בהרבה.

נכון יהיה להיאבק למען שמירה על זכויות העובדים בתקופת המעבר, מתוך הבנה שגם חייהם שלהם נמצאים בסיכון בלתי נסבל כל עוד המיכל מורשה לאחסן כמויות גדולות של אמוניה, ואין הם אחראים להתנהלות של ההנהלה שקיבלה עשרות התראות על הכוונת המדינה לסגור את המיכל.

אנו קוראים למדינת ישראל ולחברת "חיפה כימיקלים" שלא לאפשר לחברה להשתמש בעובדים כמגן אנושי נגד אחריותה שלה למחדל.

 

"אין להתעלם מהסכנה לאבדן בפרנסה בקרב מאות עובדי תעשיית הדשנים, במפעל "דשנים" ובמפעלי "חיפה כימיקלים", ואלפים נוספים בתעשיות נלוות." חניכי מחוז חיפה, בהפגנה היום.


תאריכי המסע

7-13/3/2017, שבעה ימים מלאים, תוך ניצול חופשת חג הפורים (נחיתה בארץ ב 14/3 לפנות בוקר).

 

התנהלות וליווי

 

בטחון

המשלחת הינה משלחת רשמית מטעם מדינת ישראל ומאובטחת ע"י קציני ביטחון ומאבטחים מהיחידה לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי אשר מגובים במאבטחים פולנים .המשלחות בהתנהלותן בפולין מחויבות לנהוג על-פי ההוראות והנחיות גורמי הביטחון.

 

רפואה

את המסע לכל אורכו ילווה איש רפואה בכל משלחת.
אם מוכר לכם רופא/ה או פראמדיק/ית שמעוניינים להצטרף לליווי המסע בהתנדבות, ניתן לפנות אל יוני בן דור, רכז המסע, בטלפון 03-5115111 או בדוא"ל yoni@noal.co.il

 

ביטוח

הביטוח כולל ביטוח מטען, ביטוח רפואי, כולל תאונות דרכים בחו"ל (פוליסה תצורף במעטפת סוכנות הנסיעות).
כמצוין לעיל, לחלק מהחניכים, כאלו עם בעיות רפואיות מיוחדות, יש קושי לרכוש ביטוח במסגרת הרכישה הכללית ולכן עליהם לבצע את הרכישה עצמאית במסגרת קופת החולים שלהם או כל מבטח אחר לשיקולם.

 

הטיסות

לקראת מועד היציאה נשלח אליכם את מועדי הטיסות המדויקים.
נשלח גם קובץ הנחיות להתנהגות בטיסה ובמהלך המסע (פנקס כיס).
בהקשר זה נוסיף את התנגדותנו החינוכית לביצוע מסע רכש בחנויות הדיוטי פרי בנמלי התעופה.
טל' מודיעין נתב"ג לברור שעות הנחיתה: 03-9755555  או באתר "רשות שדות התעופה".

 

מלונות

הלינה הינה במלונות ברמה טובה בחדרים זוגיים. לקראת מועד היציאה ישלח אליכם פירוט שמות בתי המלון ושיבוץ המשלחות ,כולל מספר טלפון ופקס בכל מלון.
(שיבוץ הלינה יערך טרם היציאה למסע)

ביום שלישי (6/9) פתחו תנועות הנוער בישראל את שנת הפעילות של תשע"ז ומאות אלפי ילדים ובני נוער פקדו את פעילות התנועות. ביניהם, מעל 95,000 חניכי הנוער העובד והלומד, לבשו את החולצה הכחולה עם השרוך האדום, ויצאו לפגוש לראשונה את המדריכים החדשים שלהם.  תנועת הנוער העובד והלומד פותחת את שנת הפעילות ה-92 שלה ב-650 קנים וסניפים בכל רחבי הארץ, מרמת הגולן וראש פינה בצפון ועד רהט, מצפה רמון והערבה בדרום.

בשנים האחרונות ניתן להצביע על עלייה משמעותית בהשתתפות בני הנוער בישראל בפעילות תנועות הנוער (עלייה של 65% בעשור האחרון לפי הנתונים של משרד החינוך). בסקר שהוזמן ע"י הנוער העובד והלומד ונערך ע"י מכון "מחשוב" ביולי 2016 בקרב 713 נשאלים המהווים מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל עלה כי 48% מהציבור רוצה שילדיהם יהיו חברים בתנועת נוער כלשהי, כאשר 26% מהציבור מעדיף את תנועת הנוער העובד והלומד. התמיכה הגורפת בתנועה מובנת עקב תוצאות נוספות מהסקר – 32% ענו כי השתתפו בעברם בפעילות הנוער העובד והלומד – מעל מיליון וחצי ישראלים!

בתנועה לא נשארים אדישים לשינויים הדמוגרפים הרבים שיש בישראל הבאים לידי ביטוי בבניית שכונות חדשות וגדילה של הערים ויפתחו השנה כ-20 קנים חדשים. מבין הקנים החדשים: רמת השרון (חוזרת לפעילות לאחר הפסקה של 10 שנים), שכונת גלי ים נתניה, שכונת כפר גנים ג' פתח תקווה, קרית ביאליק, קרית מוצקין, חריש ועוד.

צוות המדריכים של קן רמת השרון החדש. צפויים לפתוח השנה 8 קבוצות חדשות.

צוות המדריכים של קן רמת השרון החדש. צפויים לפתוח השנה 8 קבוצות חדשות.

סיסמת הנוער העובד והלומד, "ביתנו פתוח לכל נערה ונער", קובעת שלכל אחד ואחת מגיעה הזכות לפעילות. לכן מושקעים משאבים רבים (הוזלת פעילות, קופות סבסוד) על מנת לדאוג לכך שכל חניך יוכל להשתתף בפעילויות החוץ השונות של התנועה. עם גדילת הפערים החברתיים והכלכליים בישראל, ישנם יותר ויותר ילדים ובני נוער אשר משפחותיהם מתקשות לשלוח אותם לטיולים ולמחנות הקיץ. לכן, תנועת הנוער העובד והלומד, ביחד עם בוגרי התנועה בעבר והורים לחניכי בהווה, החליטה להקים קרן מיוחדת, קרן השוויון, במטרה להבטיח כי כלל ילדי ישראל יוכלו לקחת חלק בפעילות התנועה. הקרן עוסקת בגיוס משאבים במטרה לאפשר לילדים ובני נוער אשר זקוקים לסיוע כלכלי להשתתף בטיולים, במחנות ובמפעלי התנועה השונים. בנוסף, ניתן להירשם לתנועה במסלול הרשמה שנתי אשר מאפשר לשלם מראש על כל הפעילות והטיולים בפריסה של 10 תשלומים והנחה של 5% ממחיר העלות.

רועי יסוד, רכז הנוער העובד והלומד: "תנועת הנוער העובד והלומד היא היום אחד המקומות היחידים אשר פונים לכלל החברה הישראלית ואנחנו עומלים רבות כדי שסיסמתנו, "ביתנו פתוח לכל נערה ונער", תתגשם במלואה. הקנים והסניפים שלנו פזורים בכל רחבי הארץ וכל שנה מצטרפים עוד ועוד בני נוער אשר מזהים בתנועות הנוער מקום בו הם יכולים להיות עצמם וגם לשנות ולהיות מובילים בחברה. תנועת הנוער העובד והלומד פועלת בקרב כלל הציבורים החברה הישראלית – בעיר, קיבוץ, מושב וכפר, בקרב יהודים, ערבים ודרוזים. אני קורא לכל ההורים לעודד את ילדיהם להגיע לימי הפעילות הקרובים ולהתרשם בפעילות. תנועת נוער היא לטעמי המקום הכי טוב לגדול בו כילד."

"אתם תהיו פה גם מחר, נכון?"

השאלה שחוזרת על עצמה כל יום מאז תחילת המבצע. בקשה לאישור, כמעט בתחינה: תחזרו. אל תשאירו אותנו לבד. אנחנו צריכים אתכם.
ואני חושבת לעצמי, מה עומד מאחוריה? הרי, הם בוודאי יודעים למה אנחנו כאן. אנחנו כאן כי יש מלחמה, כי מסוכן, כי צריך להישאר במקלט ואם כבר אנחנו יכולים להיות רק במקלט- אז לפחות נעשה מזה משהו מודרך, לפחות נהיה ביחד.

אז למה חשוב להם כל כך לדעת שנהיה גם מחר? הם לא שואלים אותי אף פעם מתי זה יגמר. הם לא מבקשים לדעת מתי לא יהיו יותר אזעקות, מתי יוכלו שוב לשחק בחוץ בלי לדאוג להישאר ליד המקלט.
רק שנהיה. רק שלא נעזוב אותם.

אז אתמול הבנתי את מה שחשדתי בו עוד מקודם, כי שליו אמרה את זה בצורה מאוד ברורה. ניסיתי לדבר איתם על שלום, הם לא הבינו מה זה. לא הצליחו לדמיין. שבת שלום? נו, זה שלא עושים בשבת שום דבר, בלי פלאפונים או טלוויזיה. רק שלום? מה זה שלום? לא יודעים.
מישהו אמר הפסקת אש. שאלתי, אתם רוצים שתהיה הפסקת אש? שלא יהיו יותר טילים?
ואז שליו אמרה את זה. לא, אני לא רוצה. אם לא יהיו יותר טילים, אז גם לא יהיו לנו יותר פעילויות של הנוער העובד.

ושוב חשבתי לעצמי מה הם חווים. כן, זה מפחיד. כשיש אזעקה, אפילו אם אנחנו בתוך המקלט ואפשר להתעלם- אז משהו קופא, נהיה מתוח, הדמעות פתאום עולות. איזו מציאות זאת? איך ילדה יכולה לגדול ככה, כשהמובן מאליו הוא שיש אי שם אנשים, בני אדם כמוה, שרוצים להרוג אותה?

אבל זה לא הדבר היחיד שהם חווים בשבוע וחצי האחרון. בשבוע וחצי האחרונים יש גם מי שדואג להם. שיכנסו למקלט ולא יצאו אם יש אזעקה, שיאכלו כשהם רעבים, לשאול מה קרה כשהם בוכים. יש מי שדואג לראות שהם הגיעו הביתה בשלום אחרי שהפעילות הסתיימה, וגם- שכיף להם. שפשוט כיף להם אחד עם השניה, שלא משעמם.

ואני מכירה אותם עוד מלפני מבצע "צוק איתן". הם תמיד מסתובבים ליד הסניף. משועממים, מבקשים, שואלים אם אולי במקרה הפעם הפעילות היא בשבילם ולא רק לגדולים.
אז מה השתנה בחיים שלהם בשבוע וחצי האחרונים? מישהו, אי שם, רוצה להרוג אותם. שולח טילים אליהם הביתה.

אבל גם, מישהו ממש כאן רוצה בשלומם. דואג להם. אוהב אותם. פתאום הם "הילדים מהדרום", וכולם רוצים לחבק ולאהוב-
זה לא משנה שביום-יום המציאות שלהם לא פחות קשה. העוני, ההזנחה… הם לא מספיק מעניינים בשביל שנשקיע בהם את מיטב כספנו וכוחותינו.

ומה אני חווה בתוך זה?
את הבלבול שלהם, אני מניחה. המציאות הבלתי אפשרית הזאת, החרדה לחיי ובעיקר לחיי החניכים. התחדדות חוש השמיעה שלי וערנות לכל בום או שריקה.
ולצדה, את האהבה שהם מעניקים לי בצורה גלויה כל כך. מייחלת שאקח מכל זה את המד"ציות והפעילות שחשובה להן כל כך. שאזכור שהן מרגישות משמעותיות ומשנות כי הן באמת כאלה. ואת הידיעה הכבדה הזאת שיושבת עלי, כמו עליהם, שכשכל זה יגמר- החיים שלהם יראו, בערך, אותו הדבר.

ומי, אני שואלת את עצמי, יהיה שם כדי לדאוג להם?
גם הם שואלים.
"תהיו פה גם מחר, נכון?"


נועה סברון, גרעין גלעד, מדריכה בוגרת באשקלון


מאז תחילתו של מבצע "צוק איתן" מדריכי הנוער העובד והלומד פועלים במקלטים השכונתיים שנפתחו בכל עיר – אשדוד, אשקלון, שדרות ובאר שבע. המקלטים פתוחים והמדריכים מזמינים אליהם את ילדי ונוער השכונה אשר נמצאים בהם גם ככה רוב שעות היום. לחלק מהמשפחות, זהו המרחב המוגן הבטוח הקרוב ביותר. הילדים והנוער שמגיעים למקלט עוברים פעילות הפגתית, לצד חינוך לתכנים של "שלום בעיתות מלחמה" סולדיריות וחוסן חברתי. המרחב המוגן שנוצר במקלט עם מדריכי התנועה אינו רק פיזי אלא גם נפשי ורגשי. המטרה היא ליצור מקום העוטף את הילדים במציאות הקשה הזו, ומעניק אישור לתחושות ולקשיים שעולים בתקופה הזו. המדריכים אשר בוחרים להגיע יום-יום הם גם רכזים ומדריכים בוגרים וגם מד"צים (מדריכים צעירים) בשכבות י'- יב' שמדריכים בקינים כל השנה ופועלים עכשיו בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות.



"לצערי הילדים בדרום כבר רגילים לשהות ממושכת במקלטים, אז אנחנו באים ומנסים להוציא אותם קצת משגרת המלחמה ולעשות להם כיף." מיתר פלדמן, מספרת לידיעות אחרונות-24 שעות על הפעילות במקלטים בדרום.

הקייצת שלנו היא לא קייטנה רגילה- יום בריכה, יום סרט, יום בריכה וכך הלאה.

– מה זה

מחנות הקיץ הינה מסורת ארוכת שנים בתנועות הנוער ומהווה נקודת שיא בפעילות השנתית. מדובר בחוויה ייחודית בעלת ערך חינוכי רב עבור הילדים הלוקחים בה חלק:
פיתוח עצמאות ואחריות
חיבור אל הטבע
חוויה חברתית קבוצתית
בדגש על עבודה משותפת
בנייה מחנאית – פיתוח
תחושת המסוגלות
שבירת שגרה
פיתוח הדמיון ויכולת המשחק

– מה עושים בזה

כניסה לעולם חדש –
"סיפור מסגרת"
בנייה מחנאית
א"ש לילה
ספורט טבלאי
יצירה מן הטבע
פעילויות הפוגה וכיף
זמן משחק
איפה זה

מחנות הקיץ של תנועת הנוער העובד והלומד מתקיימים מסורתית ביער כפר החורש, הנמצא בסמוך למגדל העמק.
המחנה מתקיים לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא מחנות הקיץ.
למחנה רישוי עסק, והינו מתואם עם המועצה המקומית עמק יזרעאל.
רכז המחנה, רכז הביטחון, רכז הבטיחות ורכז התברואה – הוסמכו לתפקידם בתנועה ובהשתלמויות של המשרד החינוך.

על היער

המחנה מגודר ומאובטח 24 שעות ביממה ע"י מאבטחים חמושים ומצלמות.
במחנה נמצאת מרפאה הכוללת רופא וצוות חובשים של מד"א, אמבולנס ורכב פינוי.
המחנה מספק כלכלה מלאה: המזון מבושל במטבח מרכזי ע"י צוות טבחים מקצועי (כפוף לפיקוח משרד הבריאות). כמו כן ישנה מכולת קירור המספקת מים קרים לכל אורך המחנה.
היגיינה: שירותים ומקלחות אשר
מנוקים מספר פעמים ביום.
הקפדה על שטיפת ידיים וניקיון
לאורך המחנה.
 

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!