שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ביום ראשון האחרון (12.1.20), נפגשו למעלה מ-50 רכזות הדרכה האחראיות על השילוב בנוער העובד והלומד, ליום עיון של העמקה והכשרה בנושא ההכלה וההשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות. זאת מתוך החלטת התנועה ומדריכיה להיות תנועה שיש בה מקום לכולם, ושדלתנו פתוחה לכל נערה ונער בישראל.

את יום העיון הפיקה והדריכה מחלקת ההדרכה להכלה והשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות.

למידה חווייתית

היום התחיל בהסתובבות חופשית בתחנות חינוכיות ומפעילות, המציגות את מגוון כלי ההדרכה והליווי, בנושא הכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות, שפותחו במחלקה. ניכר היה שכדי לחולל מהלך מקיף ומשמעותי בתנועה גדולה, נדרשות מספר זוויות של שינוי, והיה יפה לראות את עמדות התערוכה עונות על אתגרים אלה – בחינוך, הכשרת מדריכים, ליווי המדריכים, הנגשת מבנים, התאמת חדרי הפעילות, הנגשת הידע והמידע באתר התנועה, הגדרות תפקידים של מדריכי שילוב ושנת שירות (במסגרת חוות ההכשרה) של ריכוז שילוב בקנים, שילוב נוער בעולם העבודה ועוד. כלים אלה נוצרו על מנת לתמוך במדריכים המשלבים, ובחניכים והחניכות המשתלבים בפעילות. בעזרתם נוריד חסמים וניצור השתלבות משמעותית יותר.

הרחבת מושג הכלליות והכנסה רחבה יותר של חניכים עם מוגבלות לקן ולסניף

גל איציק, רכזת מחלקת הכלה והשתלבות, אמרה בדברי הפתיחה ליום העיון: "אנחנו, כתנועה, מובילים צירים רבים מתוך שוויון ערך האדם וערך הכלליות. בחלק מהצירים אפילו מובילים ראשיים. זו מחויבות ערכית. אנחנו צריכים להמשיך ולהרחיב את תפיסת השוויון והכלליות ולהכניס אליה בצורה משמעותית ורחבה את הילדים והנוער עם המוגבלות". ואכן, ברוח זו המשיך היום – כאתגר חינוכי והכרות עם כלים שהתנועה מפעילה ומעניקה למדריכים ולמדריכות על מנת שיגשימו תפיסה חינוכית זו.

גל איציק – רכזת מחלקת הכלה והשתלבות בפתיחת היום
חידוד והעמקת תפיסת ההכלה וההשתלבות מתוך זווית חברתית
נילי ברויאר בהרצאה "זהויות ונכות"

את היום המשכנו בהרצאתה של נילי ברויאר, רכזת אקדמית של המרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית, ודוקטורנטית בתכנית ללימודי מוגבלות באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו. ההרצאה עסקה בתפיסות של אנשים עם מוגבלות את עצמם ואת היחס של החברה אליהם. הרצאה מרתקת על תפיסות חינוכיות ומימושן בפרקטיקות היום יומיות שלנו. אחד המושגים המרכזיים שנילי עברה דרכו הוא "אייבליזם" (או "יכולתנות" – בשיח התנועתי), אשר מסביר ומגדיר הדרה של אנשים בחברה בעקבות כך שאינם יכולים לבצע פעולות מסוימות לפי הסטנדרט המצופה בחברה. בהרצאתה הציפה נילי את המגמות והתהליכים הקיימים בחברה בכלל והשפעתם על אנשים עם מוגבלות בפרט. דבריה חדרו אל לבבות ומוחות הרכזות כהרצאה ביקורתית, המבקשת חברה מכילה יותר, שבתוכה יכול כל אדם להיות הוא עצמו, ולא להיות מתויג או מדורג לפי היררכיה של יכולות כאלה ואחרות.

שום דבר עלינו בלעדינו – Nothing About Us Without Us

אחד העקרונות המרכזיים בשיח של תחום המוגבלות, הוא לא לאפשר לאנשים אחרים להגדיר ולקבוע עבור אנשים עם מוגבלות מה הם צריכים ואיך, "שום דבר עלינו בלעדינו" – ואנחנו בתנועה מפתחים את ההכלה וההשתלבות מתוך עמדה זו. לכן היה לנו ברור שגם ביום עיון לרכזות ההדרכה לשילוב בתנועה עקרון זה של "שום דבר עלינו בלעדינו" יקבל מקום.

סעיד ואריג'

סעיד אבו ליל, רכז בתנועה בקן עין מאהל ובפעילות מעגל הקנים הערבים, פעיל בעין מאהל, אבא לשניים, הגיע מביתו שבצפון לספר לנו את סיפורו האישי, כאדם חירש. סעיד סיפר על חייו כילד, כחניך בתנועה, כעוזר מדריך וכרכז בפעילות התנועה. סיפר על אתגרים של חירשים בחברה הישראלית ודרש מאיתנו להשתנות, לעשות יותר מקום, ולהאמין באנשים עם מוגבלות בכלל וחירשים בפרט ע"י למידת שפת הסימנים. סעיד הרשים את כולנו בעוצמות, באמונה בעצמו וביכולת לשנות כחברה, והראה שאנשים עם מוגבלות יכולים להוביל, לעזור ולחנך בתנועה (ומחוצה לה). אחד הסיפורים שריגשו את סעיד ואת כולנו, היה הסיפור שלו על שאדי חביבאללה (היום רכז מחוז צפון של הקנים הערבים). שאדי וסעיד היו חברים כששאדי היה מדריך בקן עין מאהל. סעיד סיפר ששאדי אפילו למד את שפת הסימנים כדי לתקשר איתו, ולא הפסיק להזמין ולהגיד לו להגיע לקן. סעיד הגדיר אותו כאדם עם לב גדול וטוב, וזו גם היתה אחת הדרישות שלו מאיתנו – תפתחו את הלב, תפעלו מתוכו – תמשיכו ותחזקו את ההכלה וההשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועה בקנים ובסניפים.

נודה לאריג' חמזה אבו ליל אשר סימנה בשפת הסימנים במהלך המפגש.

סעיד מספר על חווית חייו והדרכתו כחירש בנוער העובד והלומד
בואו נשב נדבר על זה רגע באישי

כמעט בסיומו של יום העיון, התיישבנו במעגלים קטנים לשיחה ולמידה בפורום קטן יותר, על מנת להציף את הסוגיות, הדילמות, האתגרים, המענים וההצלחות בנושא בקנים ובסניפים בתנועה. התמודדות על המשך גדילת התנועה והכלה של יותר חניכים וחניכות עם מוגבלות.

הפעולה הציפה דילמות ואתגרים בחברה הישראלית ובתנועה.

עוברים לדבר וללמוד בקבוצות קטנות
עמית יזרעאלי מחלקת הכלה והשתלבות, מסביר על השימוש בערכת התאמת חדר פעילות (חלק מסדנת כלי הדרכה להכלה והשתלבות)

סיכמנו את היום בסבב של תצוגת כלים שפותחו במחלקת הדרכה להכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלויות. ההתרגשות היתה ניכרת, ונראה שבקרוב תראו את הכלים שפותחו ברחבי הארץ בקנים ובסניפים.

עמית יזרעאלי, רכז מחלקת הכלה והשתלבות, סיכם את המשבצת: "האתגר הוא משמעותי וחשוב. אנחנו לא רק דורשים שהדברים יעשו כי הם חשובים, אנחנו גם מעניקים לכם כלים משמעותיים ורציניים בשביל להצליח. נמשיך לפתח במחלקה כלי הדרכה נוספים מתוך הלמידה והפיתוח שלנו ומתוך הדרישות שלכם ושל המדריכים והחניכים מהשטח."

עדינה טיבלום, רכזת ההדרכה של מחוז ירושלים, סיכמה את היום: "אני יוצאת מהיום הזה עם אמונה חזקה בנו, כתנועה שתרחיב את השילוב אפילו יותר ממה שקורה היום, ועם כלים ממשיים למחר בבוקר שיעזרו לי לעמוד במשימה הזאת".

אז נאחל לרכזי ההדרכה לשילוב המון בהצלחה – להם למדריכים ולחניכים.

בברכת "יש מקום לכולם", עלה והגשם.

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

השם הכולל למוגבלויות המתבטאות בחושים. הנפוצות שבהן הן קשת לקויות הראיה והעיוורון וקשת לקויות השמיעה.

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

אצל חניכים אשר המוגבלות היחידה שלהם היא חושית (והיא אינה נלווית למוגבלויות אחרות) נראה פעמים רבות התנהגות חברתית טיפוסית. יחד עם זאת, בשל קשיים שיתכן שהיו במהלך חייהם בשילובם בחברה (דחייה של האחר והשונה בקרב ילדים אחרים), לעיתים נשים לב למאפיינים הבאים:
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת – לפעמים יש קושי במפגשים ובאינטראקציה החברתית בין ילדים עם מוגבלות חושית לבין שאר בני גילם (כי ילדים אחרים נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם בכל המשחקים, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר עלול לעיתים להשפיע על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות – שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים – דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.

עקרונות הדרכה

הכרות עם החניך, העדפותיו ורצונותיו

לקות ראיה

לקות שמיעה
למידע נוסף:

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) מתבטאת במוגבלות ביכולת השכלית ובמוגבלות במיומנויות וכישורי החיים הנדרשים כדי לתפקד בחיי היום-יום. המוגבלות מתבטאת הן בהיבט האישי (לדוגמא- סידור החדר) והן בהיבט החברתי (השתתפות בדיון, יציאה לסרט, התנהגות במסעדה).
למוגבלות השכלית התפתחותית יש רצף של רמות תפקוד.

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

מיומנויות וכישורי חיים מוגבלים (לעיתים נראה שקוראים לזה "התנהגות מסתגלת מוגבלת") , במספר תחומים:
מיומנויות תפישתיות– יכולת להבין ולבטא מידע מדובר, לכתוב ולקרוא, לקבל החלטות ולהפעיל מנגנוני ביקורת של נכון/לא נכון ו-אסור/מותר.
מיומנויות חברתיות– באות לידי ביטוי בקושי ביצירת יחסים בין-אישיים, לעיתים נראה גם גילויי חוסר בטחון עצמי, הנובעים מהיחס אליהם.
מיומנויות מעשיות– קושי ביכולת לתפקד בצורה עצמאית, אצל חלק מהאנשים יבוא לידי ביטוי בקושי לסגל הרגלי שמירה על הגיינה ובטיחות.
אצל כל אדם נראה טווח מיומנויות אחר, אשר בתוכו יתגלו קשיים בפיתוח כישורי חיים מסויימים, וחוזקות בכישורי חיים אחרים.
מגבלה ביכולת השכלית- קושי בתכנון (לטווח ארוך או הקצר), בפתרון בעיות והסקת מסקנות, ובלמידה מתוך ניסיון וטעייה. יהיה קושי בהבנת מושגים ותופעות מורכבות, ותהיה לרוב תפישת מציאות פשוטה. לפעמים נראה למידה איטית, קושי לבצע רצף הוראות הניתנות מראש.
קושי בהסתגלות- אצל חלק מהאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נבחין בדפוסי מחשבה נוקשים וחוסר גמישות, והצמדות למה שכבר מוכר ומוחשי. כתוצאה מכך יצופו קשיים בשינויים פתאומיים, לדוגמא: שינויים בלוחות הזמנים הקבועים או בסיטואציה חברתית מוכרת שהופכת ללא מוכרת.
ההתנהגות לא מותאמת לסביבה החברתית- לפעמים נבחין בחוסר הבנה של חוקים, נורמות חברתיות וקודים תרבותיים, ושל גבולות המגע.


עקרונות הדרכה

סדר יום קבוע

הדגמה והמחשה

שפה ברורה ופשוטה

התייחסות לתחומי העניין ולחוזקות של החניכים
למידע נוסף:

כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.

סמליל האוטיזם – לב המורכב מחלקי פאזל צבעוניים

לקות תקשורתית, המוכרת גם בשמות "הקשת האוטיסטית", "ספקטרום האוטיזם" המבטאים רצף של רמות תפקוד.
לאנשים עם אוטיזם חווים את המידע הנקלט דרך החושים (שמיעה, ראיה, מגע, ריח וטעם) שונה מהטיפוסי. הדבר עלול ליצור לפעמים הצפה חושית (עומס של מידע ותחושות) ולכן אחת מדרכי ההתגוננות מפני מצב זה הוא התכנסות פנימה אל עצמי (עצמי=auto) ומכן המושג אוטיזם (Autism).

מאפיינים חברתיים שנפגוש:

תקשורת והתנהגות חברתית לא מותאמת לסיטואציה– אנשים על הספקטרום האוטיסטי יתקשו ליצור קשר עם הזולת או לשתף פעולה. הם עשויים להתקשות בהבנה של בדיחות, סלנג, רמזים וציניות ובד״כ מפרשים את הנאמר כפי שהוא, באופן קונקרטי ופשוט.
קושי בשינויים וצורך בשגרה קבועה ומוכרת.
וויסות חושי בעוצמות משתנות– לחלקם סף גירוי נמוך, כך שהם רגישים למגע, לצליל וכד׳. לאחרים סף גירוי גבוה והם זקוקים להרבה גירויים על מנת להגיב. הקושי בוויסות החושי עלול לגרום למצוקה ולעורר תגובות שונות.
העמקה בתחומי עניין– לעיתים נראה עיסוק רב ורצון ללמוד ולהתפתח בנושא מסויים (ספורט, מתמטיקה, מוזיקה, ציור), אל מול חוסר עניין בנושאים אחרים.
לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר) יש קושי בהתאמת ההתנהגות למצב החברתי שנמצאים בו, וקושי בבחירת הדבר המתאים לומר. לרוב הם מתעניינים ומכירים לעומק נושא מסוים. טון הדיבור, גובה הצליל, האינטונציה ושטף הדיבור נשמעים לעתים כ׳בלתי רגילים׳. למרות רצונם העז בחברה הם עלולים למצוא את עצמם מבודדים, בעיקר כי נתפסים כ׳מוזרים׳ בעיני החברה הסובבת.

עקרונות הדרכה

סדר יום קבוע

הדגמה והמחשה

הוראות וכללים ברורים ופשוטים

התייחסות לתחומי העניין ולחוזקות של החניכים
למידע נוסף:

כך נפתח מחנה "המחתרת" – שמספר את סיפור העליה מעיראק.

שני מושקטל פרוכטמן ממחוז נגב מספר לנו על התהליך שהוביל למחנה "המחתרת", וגם על מה קרה בו:
למסע המשוגע הזה אל המחתרת הציונית בעיראק נעה (סיברון) הזמינה את מחוז נגב לפני למעלה משנה. בהתרגשות שלה, עם החיוך הקטן והנלהב האופייני, היא סחפה עשרות מדריכים וחניכות אל העולם הזה שהוא ההיסטוריה של המשפחה שלה. היום מעגל נוסף נסגר וחדשים נפתחו. החברים הוותיקים מהמחתרת, מסתבר, קשורים זה בזה. עזרא היה חניך של עולמי, סבא של נעה, ובהמשך היה מהנהגת הנוער העובד. מעגלים מעגלים.. סיפור של תנועה חלוצית.

לילה. יום ארוך מאחורינו. בנינו את סניפי ההכשרה שלנו בבצרה ובגדד יחד עם רכזי האזורים. הכרנו את שמאי, שלמה הלל, השליח מהארץ והחלטנו לעלות.
כשאיימו לעצור את העלייה החניכים התחילו לצעוק "רוצים לעלות! רוצים לעלות!"
ילדים בני 10-12 נאבקים על הזכות לעלות לארץ ישראל. פתאום הסיפורים של יוסי אלפי על הנערות הצעירות במחתרת מסתדרים לרגע.
מתחלקים להכשרות – סניף ההכשרה הוא קבוצה אוטונומית וכל חבר.ה בו חשוב.ה. חניכי זרוע ההגנה יושבים עם שלמה הלל, משימתכם חשובה מכל, הוא מספר – שמירה על החיים. הם חוזרים לקבוצות ומתדרכים אותן לפני הבנייה.
שני חניכים מבאר שבע מתחבאים מהשוטר העיראקי. יש חברות בשדרות שמתגרות בו. אף אחד לא מדבר על המחתרת.
אחרי ארוחת ערב בחדר האוכל של החלוץ ממשיכים לסלטרון, תחרות בין הסניפים.
המדריכים מגיעים למפקדה ומבקשים עותקים של "רוח קדים" של שמאי. "הם לא רוצים לשמוע שום דבר אחר" הם אומרים. אחד המדריכים מתייעץ איתי מה מותר להקריא מהספר ככה שהם ידעו עוד בלי להרוס להם את מבצע מייקלברג מחר.

יומיים לפני המפעל יוסי (אלפי) מתקשר אליי: "אני אגיע לספר על המחתרת אצלכם!"
אני בנסיעת לילה למרכז כדי לאסוף ציוד לחלוץ ומודה לו בהתרגשות.
"תגיד לנעה שאני עושה את זה בשביל הסבא והסבתא שלה!"
הערב, שלושה ימים אחרי, הוא הגיע.
"תצלמי אותי עם הדגל, שיראו את הכיתוב" יוסי מבקש מסו (אשתו) כשהם יורדים מהרכב ונכנסים לשטח המחנה.
סניפי ההכשרה השונים עוברים תחקירים אחרונים לקראת מבצע מייקלברג ויוסי עומד בשקט ומקשיב.
"מי פה בזרוע ההגנה?" לוי רכז אזור בצרה מתחקר, 3 חניכים מרימים את היד.
"ומי נוער הקשר?"

החברים בהכשרות השונות מחדדים את תפקידם במבצע. יוסי, סו ואני ממשיכים לסייר במחנה. הוא מבקש להצטלם עם השלטים ונעמד בח' המסדרים שלנו וקורא את השיר שמסתיים בשורה – "שלמה הלל, קח אותי לישראל!"
הוא מרים טלפון לשמאי ומספר לו על המפעל. שלמה עונה מרוגש בצד השני של הטלפון.
קבוצת חניכות משדרות עוברת על ידינו ויוסי שואל "אתן יודעות מי זה? אני מדבר עם שלמה הלל". הן מסרבות להאמין. מבחינתן שלמה הוא דמות מהעבר, והנה הוא מדבר איתן.
יוסי מבטיח לשלמה שיעלה אותו על הקו כשיספר להם סיפורים מאוחר יותר.

שמאי מתדרך בפעם האחרונה ויוצאים למבצע מייקלברג. עוברים פטרול, מפענחים צופן סודי ומנווטים על ידי מפה. מייקל, אחד הטייסים, מבקש בקשר שנסמן את מיקומנו. הקבוצה עולה על המטוס – העלייה האווירית הבלתי לגאלית הראשונה!
יוסי מספר סיפורים על המחתרת ועל המשפחה שלו. שלמה הלל על הקו והוא מתרגש. החניכים מתלחששים: "זה אמיתי.. זה באמת הוא!"
שלמה אומר שזה חשוב ומרגש מאוד שהחניכים מכירים את סיפור העלייה מעיראק. הוא מברך את הילדים והם עונים בתודה ובמחיאות כפיים.

"יש למישהו שאלות?" הוא שואל. עשרות אצבעות מונפות באוויר.
אחד אחת הם עולים ומבקשים שיספר עוד חלק מסיפור המחתרת.
אחרי שעה של סיפורים (והמון שאלות של החניכים) אנחנו מעניקים ליוסי את דגל המחתרת.
"אני אתלה את זה בחדר העבודה שלי!" הוא מצהיר.

החניכים חוזרים למחנה ומדברים על עלייה. מאיפה הגיעו הסבא והסבתא של כל אחד.. איזה סיפורים עוד צריך לספר.
המדריכים מחובקים, מתרגשים. עשינו היסטוריה. אנחנו עושים היסטוריה.
זאת מתנה גדולה. אולי אחד הדברים היפים שזכיתי לקחת בהם חלק.
מחר – עליית עזרא ונחמיה. כרטיס לכיוון אחד. עוד מעט ונהיה בבית.

זו הייתה הזדמנות משוגעת ויפהפיה. מדריכים בצוות סיפרו איך חזרו להורים ולסבים והסבתות שלהם וביקשו לשמוע איך הם עלו לפה. יש חברים חדשים בחוות ההכשרה שחולמים מחנות צעירה על העלייה מברית המועצות, על העלייה מתימן.. אני התחלתי לחפש עוד על המשפחה שלי. גרעין אף על פי כן עבר תכנים מהמחנה בסמינר חוות, חברים בפרק צבאי עשו א"ש לילה מבצע מייקלברג. מחוזות נוספים בתנועה מתכננים לספר בקיץ הבא את סיפור המחתרת.

היום הסתכלתי על נעה בגאווה כשזבולון אמר לה "את התחלת פה משהו גדול מאוד. אחריך יבואו עוד רבים!" וידעתי שהוא צודק.

מי לא זוכר את הטיולים הראשונים אליהם יצא בילדותו? טיול הוא ללא ספק חוויה מעצבת, מלמדת ומעצימה. יחד עם זאת, כששולחים את הילדים לטיול, עולים באופן טבעי חששות ושאלות. לעזרתכם, הדברים החשובים שכדאי לדעת על טיול בטוח.

7 הנקודות החשובות ביותר:

  1. קיבלתם פלאייר רציני ומפורט על תכנית הטיול, כולל סידורי הביטחון, הבטיחות והרפואה.
  2. לטיול התקיים סיור מכין, כולל הליכה בנתיבי המסלול ובדיקת חניונים.
  3. לטיול יש רישיון מהלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך (או במילים אחרות, טופס "תיאום טיולים", בו מפורטות ההנחיות המחייבות לטיול וסיכונים שיש להימנע מהם).
  4. הטיול עומד בקשר עם חדר מצב משרד החינוך, לקבלת עדכונים ודיווחים בזמן אמת על חיזוי מטאורולוגי וכל מידע נוסף להבטחת בטחון המטיילים. כמו כן, חדר מצב מסייע בתפעול מצב חירום במידת הצורך ושולח פקח מטעמו לשטח לווידוא העמידה בנהלים.
  5. קיים מפקד בוגר לטיול, שמחזיק ב"תיק מפקד" מסודר ומנהל צוות שעוטף את כלל תחומי הטיול: ארגון, היסעים, בטיחות, הדרכה, קשרי הורים ועוד.
  6. לטיול יש מאבטחים כנדרש וכן צוות רפואי חובשים מע"רים.
  7. התקיים תחקיר מסכם לפני היציאה לטיול ע"י גורם מוסמך ממחלקת המפעלים בתנועה. מטרת התחקיר לבדוק את עמידתו של צוות הטיול בכלל הנהלים ולוודא שלא נשארו "פינות פתוחות".

ומה אנחנו מצפים מכם, ההורים, ערב יציאת ילדיכם לטיול?

מכם, ההורים, נבקש לדווח למדריכים על מגבלות ורגישויות בריאותיות ולתדרך את ילדיכם להישמע להנחיות המדריכים. במהלך הטיול נעמיד לרשותכם טלפון ליצירת קשר עם הטיול – אנא דאגו לקבל את המספר ממדריכ/ת הקבוצה מראש.

שיהיו לנו טיולים מוצלחים ובטוחים!

יש הרבה צבעים וגוונים לשוויון, הרבה רבדים שדרכם בוחנים את המציאות ומנסים להפוך אותה לשוויונית יותר. בין גברים לנשים, בין מרכז לפריפרייה, בין עשירים לעניים, בין צברים לעולים, בין דתות, בין אנשים ברמות תפקוד שונות ועוד.

הדאגה להשתלבות והכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בקני וסניפי התנועה היא רובד נוסף להגשים דרכו את אחד הערכים המרכזיים בתנועה, שוויון ערך האדם.

ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות היו תמיד חלק מהאופי, מהפעילות ומהאווירה בקן ובסניף התנועתי. זה היה "טבעי" ונבחר, כתוצאה מהבחירה הערכית המקדמית לשים את האדם במרכז, להאמין בשוויון אמיתי וחברתי, ומתוך אלה להדריך ולבחור בכל אחד ואחת מהחניכים –  לממש הלכה למעשה את סיסמת התנועה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער".

בתנועה התחנכו ומתחנכים היום מאות ואלפי חניכים עם מוגבלות – בפעילות הקבוצתית בקן ובסניף, ביציאה להגשמה בסוף י"ב, ביציאה לשירות משמעותי בצה"ל ולחיים בוגרים משמעותיים לאחר סיום תקופת החניכות בנוער העובד והלומד.

בשנים האחרונות "עלינו שלב" בתחום ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בפעילות, בחרנו להעמיק בשדה, להכיל ולהזמין יותר חניכים עם מוגבלות לתנועה. למהלך זו דחפו שני כוחות מרכזיים:

מתוך דחיפה זו התחלנו לשנות את המציאות התנועתית הלכה למעשה עבור המדריכים והחניכים:

  1. הוקמה מחלקת הדרכה להשתלבות והכלה לילדים ונוער עם מוגבלות, וחיבורה למחלקת ההדרכה הכללית.
  2. התחלנו לפתח כלים ממוקדים ואיכותיים יותר על מנת שכל חניך שרוצה להיות בתנועה יוכל להשתתף בפעילות מותאמת.
  3. הוכשרו רכזי הנגשה תנועתיים.
  4. פותחו תכני למידה להגברת המודעות לתחום ועל מנת לראות ולשבור את הקירות השקופים החוסמים לעיתים ילדים ונוער עם מוגבלות בהשתלבותם עם בני גילם בקהילתם ובפעילות.
  5. נפתח מחדש סמינר הכשרה למדריכי השתלבות והכלה בקיץ במסגרת סמינרי ההכשרה להדרכה.

סרטון זה נעשה בשיתוף תכנית השתלבות במועצת תנועות הנוער, שלקחה פרויקט זה כפרויקט לאומי בחברה הישראלית לשינוי עמדות ממשי בקרב בני הנוער בישראל.

מתוך החלטות הועידה העשירית, קיץ 2015:

"התנועה תפעל להגדלה ניכרת של שילוב חניכים בעלי צרכים מיוחדים בפעילותהּ באמצעות הרחבת תכנית שמ"ש (שוויון מתוך שונות) להקמת קבוצות חניכים בעלי צרכים מיוחדים בקנים ובסניפים, הכשרה למדריכי התנועה העוסקים בהדרכה ובשילוב של חניכים בעלי צרכים מיוחדים והנגשת מבני התנועה היכן שניתן."

תודה גדולה לשותפים לתכנית ולארגונים שתמכו, למועצת תנועות הנוער בישראל, משרד החינוך, ג'וינט ישראל אשלים, קרן שלם, איגוד מנהלי מחלקות החינוך, המוסד לביטוח לאומי – הקרן לפיתוח שירותים לנכים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומשרד החינוך – מנהל חברה ונוער. נמשיך להוביל יחד את התהליך החברתי החשוב של השתלבות והכלה בישראל.

'עלה והגשם' לחניכי ומדריכי התנועה – מגשימי הרעיון הלכה למעשה

כותב הכתבה הינו רכז ההדרכה להשתלבות והכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בנוער העובד והלומד
לפרטים נוספים ולקידום ההשתלבות וההכלה של ילדים ונוער עם מוגבלות בקן או הסניף שלכם, מוזמנים ליצור קשר עם עמית יזרעאלי, נייד: 054-6735034, דוא"ל: amit-yiz@noal.org.il

אז תגידי, מה הוביל אתכם לארגן את הצעדה הזאת?

בגדול זה רעיון של "נמאס" וצריך לעורר תשומת לב ולראות שיש פה אנשים ושאנחנו לא שקופים, שאנחנו כאן. אם זאת המדינה ואם זאת הממשלה. להגיד "אנחנו גם פה", באותה מידה שיש אזרח בת"א, בראש פינה או בכל מקום אחר. זה בא מהמקום הזה של "נמאס". שישי שעבר היה שישי בין הקשוחים שהיו לנו כבר הרבה זמן ופתאום זה מעורר לך את המחשבה ואתה אומר "8 חודשים של שריפות, של עפיפונים, בלונים, זו לא שגרה הגיונית". אם הממשלה לא תעשה עם זה משהו, אנחנו נעשה עם זה משהו. זה הגיע מהמקום הזה.

וואו. את אומרת 8 חודשים של שריפות, אז איך נראה בעצם סדר היום שלכם בחיים כרגע?

סדר היום הוא כרגע בלונים כל היום. אנחנו קמים בבוקר עם בלון והולכים לישון עם בלון. יש כל הזמן ריח של עשן, מדורה, ריח של שרוף. זה משהו שמלווה אותך כל היום, 24/7. אני לא מקצינה את זה, זו באמת המציאות. זה נורא קל לשלוח בלונים, זה מאוד זול וזו המציאות שלנו.

זה באמת לא כמו טילים, זה פשוט בא.

כן, זה פשוט וזה הורס באותה מידה. זה שובר אותנו באותה מידה. בעיקר זה שלא מצאנו לזה פתרון, זה מאוד מחזק אותם.

בצעדה עם חברים נוספים

זה הזמן להתעורר

אז מה המסר שלכם לציבור, לחברה הישראלית?

נראה לי ש"להתעורר". אנחנו מצפים שישימו לב. אנחנו מאמינים שאם במשך 8 חודשים זה היה קורה במקום אחר, זה לא היה ממשיך. קל מאוד להגיד "הם בעוטף, הם רגילים", "הם מכירים את המציאות הזאת, הם יודעים להתמודד", אז "בוא לא נגיע להסדר" או "בוא נמשוך את ההסדר" או "בוא לא נזדרז". העוטף מצד אחד רוצים להראות שהם חזקים ויודעים להתמודד עם הכל אבל מצד שני, וואלה, אנחנו לא רוצים להתמודד עם דברים כאלה. אין סיבה שזו תהיה המציאות היומיומית שלנו. זה המסר בגדול, להתעורר על החיים שלנו – האזרחים, הממשלה, אפילו אנחנו, אנחנו צריכים להביא בעצמנו את המציאות שאנחנו רוצים.

להיות שם אחד בשביל השני

בתור מדריכה, מש"צית, מישהי עם הרבה עשייה בתנועה, איך את מדריכה את החניכים שלך על הנושא הזה?

אין לי מה להדריך אותם על הנושא הזה. כל ילד בעוטף יודע להתמודד. מה שאנחנו כנוער בעוטף צריכים זה לחזק אחד את השני, להיות שם אחד בשביל השני – לשאול, לדאוג, לראות מה קורה. מעבר לעניין של לרוץ לממ"ד, יש פה משהו נפשי מאוד עמוק. שם אני נמצאת בתור מדריכה בשביל החניכים שלי.

זה תופס אתכם גם לפעמים באמצע פעולות?

כן, זה קורה, זה לא מוזר לאף אחד.

וחניכים צעירים, איך הם תופסים את המצב?

הם מתמודדים איתו – הם יודעים לרוץ לממ"ד , הם זהירים. זה נראה לי כל מה שהם צריכים לדעת בתור ילדים בכיתה ד'.

נועה והחניכים בטיול של הקן

בטיול של קן גבים

לפרסם, לשתף, להזמין

איזה תפקיד את חושבת שצריך להיות לנוער העובד והלומד ובכלל לתנועות נוער בארץ צריך להיות בשינוי הזה?

קודם כל לבוא, זה המעשה הבסיסי והכי חשוב. לפרסם, לשתף, להזמין אנשים, ליידע אותם על הדבר הזה. כל דבר שיביא אנשים לנקודות שאנחנו עוברים בהם, זה מבורך כי זה מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים אנשים שיבואו ויראו שגם להם אכפת. מעבר ללבוא ולהיות איתנו אז חשוב לדבר על זה, באמת להשפיע על המצב, זה לא משהו שייפתר מעצמו, אנחנו כבר הבנו את זה.

אני רואה בזה משהו מאוד חשוב, לתנועות נוער שיש להן מקום חשוב במדינה שלנו אז זה מאוד חשוב שהם יבואו כתנועה, במיוחד ליום חמישי.

לסיכום, יש לך איזשהו מסר או משהו להגיד לחניכי התנועה?

לגבי המחאה, אז חשוב לי להגיד שבחמישי באיזור 15:00 אנחנו נהיה בירושלים ונפגין מול הכנסת. בעיני, כבני נוער בתנועה שמשנה דברים, שחשוב לה, אם אנחנו רואים את עצמנו כחניכים בתנועה כזו אז זה מאוד חשוב שנגיע לזה.

מעולה, היה לי מאוד חשוב להכיר את זה. אתם עושים דבר מאוד חשוב. שאפו

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!